הידברות לנוער
אבל ניסיתי כבר 700 פעם - למה לי לנסות שוב?
התמדה היא שריר – וכמו כל שריר, היא רועדת קצת בהתחלה. מה שחשוב זה לא כמה כבד אתם מרימים, אלא כמה פעמים אתם חוזרים לחדר הכושר של החיים ומסרבים לוותר.
- אורית גרוסקוט
- פורסם כ"ט ניסן התשפ"ה

תגידו, כמה פעמים התחלנו משהו בהתלהבות מטורפת, ואז אחרי יומיים – נשברנו? חדר כושר? חוג חדש? קבלה שקיבלנו על עצמנו? שלא לדבר על דיאטה, שהחזיקה יום במקרה הטוב. התמדה זה קשה, בואו נודה. בהתחלה יש אנרגיות, יש וייב. אבל אז האנרגיות הופכות לשגרה נוצצת פחות, והספה בבית נראית מפתה מתמיד.
ומצד שני, התמדה היא לא איזה כישרון נדיר ששמור רק ליחידי סגולה. היא שריר – וכמו כל שריר, היא רועדת קצת בהתחלה. בדיוק כמו שלא נכנסים למכון כושר ומרימים 100 קילו ביום הראשון, (אלא אם כן אתם סופרמן), גם בהתמדה מתחילים בקטן. דקה ביום, שיעור אחד, פסוק אחד. מה שחשוב זה לא כמה כבד אתם מרימים, אלא כמה פעמים אתם חוזרים לחדר הכושר של החיים ומסרבים לוותר.
ואם אתם מחפשים הוכחה שזה עובד – הנה, אתם מחזיקים ביד עלון הידברות מספר 700! מטורף! 700 פעמים שיכולנו להגיד "יאללה, די, נו, כולם כבר יודעים על יהדות!". 700 פעמים שהעלון יצא גם כשמישהו בצוות לא הרגיש טוב, או לא הגיש טור בזמן...
שבוע אחרי שבוע, בכל מזג אוויר, בכל מצב, בלי תירוצים. כשמשהו חשוב באמת– לא מוותרים. מתחילים בקטן, ממשיכים גם כשקשה, ופתאום מגלים שכבר לא צריך להילחם – זה פשוט חלק מכם. וכשזה יקרה, אתם תראו שכל הרגעים הקטנים האלו יתחברו לרגע גדול, שבו תגידו: "עשינו את זה! הצלחנו!".
ואם תרצו משפט אחד שמסכם הכל בלי חפירות, הנה אחד מעולה: זה לא משנה כמה מהר אתם רצים, אלא כמה פעמים אתם מסרבים לעצור. פשוט תמשיכו.




