כל התכנים של יהוסף יעבץ

דווקא בסוף ספר במדבר, לאחר כל התלאות, נכתבת פרשת מסעי. היא אינה מוסיפה סיפור חדש, אלא נותנת צורה לכל הסיפורים שקדמו לה. כל מה שנראה עד עתה כרצף אירועים - יציאה, ים, מדבר, תלונות, מן, מלחמות, חניות - מתגלה עתה כמהלך אחד

החטא העומד ברקע פרשת בני גד ובני ראובן אינו עצם הרצון להתגורר בעבר הירדן, אלא האפשרות שהשיקול הכלכלי והמשפחתי יתנתק מהאחריות הלאומית ויחזור על המהלך שהחל במרגלים: החלשת לב העם לפני הכניסה לארץ

חפרע השקיע מאמצים עצומים בחיזוק מעמדו הדתי והפוליטי. הוא היה גם מצביא שנאבק בבבלים, וגם בונה אמן שביקש לבסס את שלטונו באמצעות בניין מבנים מרשימים בעיר הקדומה ממפיס. המקדש משקף ניסיון להציג את המלך כממשיך מסורתם של הפרעונים הגדולים, ולהעניק לגיטימציה לשלטונו

הרקמות העשירות בכלי דם שבתוך האף פועלות כמערכת בקרה חיה. כאשר האוויר קר, הן מחממות אותו במהירות; כאשר הוא יבש, הן מוסיפות לו לחות; וכאשר הוא חם במיוחד, הן מסייעות באיזון הטמפרטורה. מדובר בפעולה רציפה המתבצעת אלפי פעמים ביום ללא כל מודעות מצד האדם

חשקה נפשו של רבי חיים סתהון מחלב לדעת את כל התורה, ולכן טרח והשיג את צמח הבלדור, והיה אוכל ממנו באופן קבוע. ואכן, בספריו ישנה בקיאות מיוחדת

באחד הקורסים הראשונים נחשף מיניץ' למבוא למיקרוביולוגיה. עד אז, עולם החיידקים היה עבורו כמעט בלתי מוכר. אך ככל שהעמיק בלימוד, הלך ונשבה בקסמיו של עולם זעיר זה. מתחת לעדשת המיקרוסקופ גילה יקום שלם

הם נלחצו זה אל זה תחת דוכן העץ הקטן המחופה קש, ואמרו את הווידוי פעם ועוד פעם, כך עשר פעמים. עד שהשתרר שקט יחסי, ואז החל העשן לעלות. הם לא יכלו לנשום. בלית ברירה הם זחלו לאחור, אל השדה הפתוח, ושם פתחו בריצה אל האופק

זנו-בוט עשוי מתאים חיים, ולכן לאחר זמן הוא מתפרק כחומר ביולוגי. מצד שני, דווקא משום שהוא חי, הוא מעלה שאלות חדשות: האם הוא מכונה או יצור? מי אחראי להתנהגותו? האם מותר לתכנן תאים חיים לצורות פעולה חדשות?

בממל פגש את רבי ישראל מסלנט, אבי תנועת המוסר. 13 שיחות בלבד הספיקו כדי לחולל מהפכה בנפשו. האיש, שעד אז היה סוחר מצליח ובעל משפחה, החליט לעזוב את עסקיו ולהקדיש את חייו לעבודת ה' וללימוד התורה. וכאן מתחיל הפרק המופלא והקשה ביותר בחייו

כמות תאי הדם שצריכים להישלח במשלוח החירום צריכה להיות מדויקת. כמות גדולה מדי תפגע בתפקוד של הלב, תחליש אותו ותגרום למוות מיידי; כמות קטנה מדי לא תספיק כדי לנקות ולתקן. מח העצם צריך "לעשות חושבים", ובהתאם להערכת המצב - לשלוח את התאים הלבנים החסרים במדויק

דווקא פנחס, שנראה במבט חיצוני כמי שהפר את השלווה, מקבל ברית שלום. מדוע? מפני שהשלום איננו שתיקה. שלום הוא שלמות. וכאשר השלמות נקטעת, כאשר היחס בין ישראל לאביהם שבשמים נקרע, אין זו אהבת שלום לעצום עיניים. זו בריחה מהשלום

רק החורבן הוא הסוף, וזמנו הוא באב. כל האירועים שאירעו לאבותינו בתשעה באב היו אסונות שכבר התרחשו, שכן אחרי חטא המרגלים נגזרה גזרה שלא ייכנסו לארץ ולא ניתן היה לשנותה. וכך גם חורבן הבית, חורבן ביתר, וחרישת ירושלים הם שלבים של סוף שאחריהם באה גלות ארוכה

התרגלנו לחשוב שאנחנו לא מרכז היקום מבחינה פיזית. במישור הרוחני מובן שהאדם הוא נזר הבריאה, אבל נראה שהשמש לא מסתובבת סביבנו אלא אנחנו סביבה. יש המון גלקסיות, ואנחנו נמצאים באיזשהו מקום בתוך גלקסיית שביל החלב. אבל לפני 23 שנה הוטל ספק בהנחה הזו

המשדר הוסתר מתחת ללוחות הרצפה, ואנטנה דקה נמתחה בין הצריפים כשהיא מוסווית כחבל כביסה תמים. במשך שבועות המתינו אנשי המחתרת לרגע המתאים. הם ידעו כי ייתכן שתהיה להם הזדמנות אחת בלבד. אם יאתרו הגרמנים את מקור השידור, הכול יאבד

אל המסע הזה התכוננו גם השודדים. הם ידעו כי יהודים מעמיסים את כל רכושם על עגלות ויוצאים לדרך, ומבחינתם היתה זו הזמנה לפעולה, לשוד. רבים מיהודי פאס נשדדו בדרכם, והגיעו ללא פרוטה אל מקנס

אסטרונומים גילו גלקסיות ענקיות, בהירות ומפותחות בתקופה מוקדמת ביותר של היקום. תגליות אלו מצטרפות לשורה של ממצאים המכונים לעיתים "גלקסיות המפלצת", משום שהן גדולות, מסיביות ובשלות הרבה יותר מכפי שהתיאוריות המקובלות ציפו למצוא

המאבק היה קצר ואכזרי. כאשר הבינו כי אין דרך לחמוק מהמעשה שכבר עשו, נטלו את התכשיטים, גררו את גופתה אל גדת הנהר והשליכו אותה למים הקרים. הנהר נשא עמו את הסוד הנורא

בשנת 1909 פרסם וינר את ספרו המרסק לחלוטין את תיאוריית ביקורת המקרא. ככל שהעמיק לחקור, גילה כי התורה היא מסמך אותנטי, אמיתי ומקורי, וכל סיפורי הזיופים של מבקרי המקרא אינם מחזיקים מים

בתוך תא אחד יש אלפי קשרים אפשריים, שלוחות מסועפות, תעלות יונים, תנועת סידן, שינויים בסינפסות וחלוקה פנימית של פעילות. זהו עולם שלם וזעיר של חישוב ופעולה. לשם מה אנחנו צריכים שהחוטים, המוליכים, "יחשבו"? מדוע לא מספיק שהתא יחשוב?

הברכה נובעת מהחיבור אל הקב"ה, שהוא מקור השפע והמציאות. משום כך, ככל שהדבר מחובר יותר אל שורשו האלוקי, כך הוא ראוי יותר לברכה. מנגד, הקללה היא מצב של חיסרון