כל התכנים של יהוסף יעבץ

העולם נתון תחת חוקי הבורא, והאדם מקבל יכולת להפעיל את רצונו בתוך המסגרת הזאת. רש"ר הירש רואה בכך יסוד להבנת הבחירה החופשית: האדם נברא בצלם האלוקי, ובצלם זה כלולה היכולת לפעול מתוך רצון עצמאי המכוון אל מטרה מוסרית

רבי יהודה לאון היה מחשב את מחיר העבודה לפי עלות החומרים וזמן העבודה, אף שהיו ציורים שניתן היה למכור במחירים גבוהים יותר. מסופר כי הוצע לו סכום גדול עבור עבודותיו, והוא הקפיד לקחת רק סכום שלדעתו הגיע לו

כאשר מלפפון הים מזהה תנועה חשודה מעליו, הוא מפעיל מערכת שהופכת אותו לרך, ממש ג'לי, והוא מסוגל להיכנס לסדק צר ביותר בקרקעית הים, כמו ג'לי שנשפך על הרצפה. כאשר הסכנה חולפת, המלפפון שב ולובש את צורתו

אם הפסוק "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" מספר את סדר הבריאה, הרי שהשמיים והארץ כוללים לכאורה את כל המציאות, העליונה והתחתונה. אם כך, מה נשאר לברוא בששת הימים הבאים?

הבריאה מגיעה לשלמות באמצעות השבת. ששת הימים מביאים את העולם אל צורתו הגשמית, והשבת מעניקה למערכת הזאת את המדרגה האלוקית שלה. לכן השבת נעשית עדות לכך שהעולם שייך לבוראו

סך הכל נמצאו תשע לוחיות ברחבי ממלכת ישראל הקדומה. לוחות השנה האלו מעידים בבירור על לוח שנה שבו החודשים הם חודשי לבנה, שכן רק חודשי לבנה אינם עוברים את יום ה-30

על האדם לעזוב את הבית האיתן ולשבת תחת סכך הענפים כדי ללמוד את משמעות הביטחון בה׳. הסוכה מזכירה לו שהבית, הרכוש וכל אמצעי הקיום אינם מקור הביטחון אלא אמצעים שהקב"ה נותן לאדם

מחניים המערבית הייתה רחבה, בעלת טרסות שניתן היה לבנות עליהן בתי מגורים, מחסנים, חומות ובנייני שלטון. פנואל המזרחית הייתה צרה, תלולה וממוקדת יותר. מגדל שהוקם בפסגתה יכול היה להשקיף על הערוץ ועל הדרך. כאשר היה צורך בעיר מלכותית - נבחרה מחניים; כאשר נדרש מוצב צבאי החולש על הדרך - עלתה פנואל

למצוות סוכה היה מקום מיוחד בעולמו הרוחני של הגר"א. תלמידיו מסרו כי הגר"א הפליג מאוד במעלת הישיבה בסוכה, והסביר כי האדם מוקף במצווה מכל צדדיו - הסוכה מקיפה את כל גופו של האדם, בניגוד למצוות רבות שבהן האדם עושה מעשה מסוים באיבר אחד

ההדס בהחלט בעל ריח משובב לב, ומשתמשים בו רבות לבשמים, בהבדלה, בבית הכנסת, ועוד. אך מדוע ההדס, או צמח בכלל, צריך ריח?

הוא החל לחפור בזהירות וגילה רחובות, בתים ומה שנראה כמו קצה של עיר שלמה. מתחילה לא היה לוובר מושג איזו עיר זו, עד שנתגלתה בה כתובת המזכירה את השם פומפיי. כך התברר כי הסיפור הקדום של פליניוס אכן התרחש במציאות, ולא עוד, אלא שכל העיר פומפיי קבורה כעת תחת מטרים של לבה

הסוכה אינה חדר אטום, אין בה מזגן, אין בה מאוורר, ולעיתים אפילו הרוח נכנסת בחופשיות דרך הרווחים שבין הענפים. כיצד כמה עלים וענפים מצליחים ליצור סביב האדם תנאים שונים כל כך מאלה שמחוץ לסוכה?

הושענא רבה עצמו עדיין שייך לשבעה. הוא היום השביעי, לא השמיני. הוא היום שבו כל המערכת של שבעת ימי סוכות מגיעה אל השלמתה. לכן דווקא בו מגיעה לשיאה פעולת ההקפות: פעם אחת בכל יום, וביום השביעי שבע פעמים

אחד המאפיינים הבולטים ביותר של חג הסוכות בתימן היה מקום בניית הסוכה. בערי תימן העתיקות, כגון צנעא, דמאר, שרעב וצעדה, היו הבתים בנויים לגובה. רבים מהבתים היו בני כמה קומות, עשויים מאבן ובוץ, עם גגות שטוחים ששימשו כחלק חשוב מחיי הבית. על גגות אלו הקימו היהודים את סוכותיהם

השכבה החיצונית מצופה לעיתים בשכבה שעוותית שמקטינה איבוד מים ומגינה על הפרי מפני תנאי הסביבה. השכבה הפנימית הספוגית מעניקה לפרי מבנה יציב, סופגת מכות ומגינה על הרקמות הפנימיות העדינות

במשך שלושים שנה נסע אבן בטוטה בעולם, ובכל מקום בו פגש יהודים, תיאר אותם מזווית ראייתו המעניינת

למרות התנאים הקשים שהדקל יכול לחיות בהם, הוא מייצר את אחד הפירות המתוקים ביותר, התורה מכנה את התמרים בפשטות בשם 'דבש', משום שהם עמוסים נוזל מתוק כדבש

ההמון לא קיבל את הביטול בשלווה. הכעס על האיסור הופנה כלפי יהודי בולט שהיה זמין ונגיש הרבה יותר מרוטשילד: דון פסיפיקו. העובדה שהיה יהודי, זר ובעל קשרים עם נציגויות זרות סימנה אותו. ההמון הסתער על ביתו וערך בו פוגרום

הוא השקיע שעות רבות בעיון בגמרא, בראשונים ובפוסקים, ונודע ביכולת נדירה לזכור מקורות רבים בעל פה. חכמים שפגשו אותו סיפרו כי היה מסוגל להשיב על שאלות מורכבות מתוך זיכרון מדויק של סוגיות ומקורות

אל האוטובוס עלה מדריך מקומי מזוקן, הציג את עצמו בשם אשר והחל לספור את הנוסעים. הוא דיבר עברית, אבל אחד התיירים, לאונרד לוין, שם לב מיד לדבר קטן: המדריך ספר את הנוסעים בגרמנית. כאשר לקח אותם המדריך לסיור ביד ושם, שאל אותו לאונרד לוין: "היכן היית בשנות השואה?". אשר לא השיב בבירור, והדבר העלה חשדות נוספים כנגדו