"עשה לך רב": מי היה רבי יהושע בן פרחיה?

רבי יהושע בן פרחיה היה נשיא הסנהדרין השני הידוע לנו בשמו. הנשיא הראשון המוזכר בשמו במסכת אבות הוא יוסי בן יועזר. יוסי בן יועזר נהרג על ידי היוונים במהלך גזרות אנטיוכוס, וכאשר חידשו החשמונאים את עבודת בית המקדש, מינו לנשיא את רבי יהושע בן פרחיה.

אמנם כמה שנים לאחר מכן, כשעלה לכהונה גדולה יוחנן כהן גדול, שהיה בנו של שמעון החשמונאי בן מתתיהו, התגלעה מחלוקת בינו לבין החכמים, והוא הרג רבים מחכמי ישראל. יהושע בן פרחיה חשש לחייו וירד למצרים, לשם לא הגיעה ידו הארוכה של הכהן הגדול שנעשה צדוקי.

יחד עמו ירדו תלמידיו. אחד מהם, שמו היה ישו. בדרך התאכסנו הרב ותלמידיו באכסניה. רבי יהושע בן פרחיה שיבח את האכסניה, ואילו התלמיד, ישו, העיר הערה מעליבה על פניה של המארחת. רבי יהושע הקפיד על התנהגות מכוערת זו, ונידה אותו. התלמיד בא לפני רבו לבקש שיקבלנו. היה זה באמצע התפילה, ורבי יהושע סימן לו בידו להמתין, ואילו התלמיד הבין את התנועה כתנועה של דחייה, הלך ועזב את היהדות בכלל, והחל להסית ולהדיח לעבודה זרה. לאחר מעשה הסביר רבי יהושע בן פרחיה שלא הייתה כוונתו לדחותו לחלוטין, אך ישו הגיב: אתה לימדתני שכל החוטא ומחטיא אין מספיקין בידו לעשות תשובה. אם כן, לא אוכל לעשות תשובה. אמר ועזב את הדת היהודית.

על כך אמרו חכמים "לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, ולא כיהושע בן פרחיה שדחאו לישו", משום שכנראה אם היה יותר רך איתו, לא היה נפגע כל כך ונוטש את היהדות. אותו ישו גרם נזק רב ליהדות, ונחלקו המפרשים אם הכוונה לישו הנוצרי המפורסם, או לרשע אחר שהיה קדום לו בכמה דורות.

כאשר נרגעו הרוחות בירושלים, שלח לו שמעון בן שטח מכתב בלשון רמז, כדי שלא ידעו שהוא היה שותף לבריחתו, וכך כתב לו: "ממני ירושלים עיר הקודש, לך אלכסנדריה של מצרים אחותי, בעלי שרו בתוכך, ואני יושבת שוממה". נשיא ישראל מכונה כאן "בעלי" בלשון משל, מול כנסת ישראל. יהושע בן פרחיה חזר לירושלים וחזר למשרת הנשיאות. הוא אף הכין אפר פרה אדומה, אחת מעשר פרות אדומות שנעשו במשך ההיסטוריה כולה. הלל הזקן, בהיותו צעיר לימים, זכה להתבונן במחזה שריפת הפרה, והעיד עליו אחר כך במשך השנים כאשר כבר היה הוא עצמו נשיא.

דבר מעניין שקשור ליהושע בן פרחיה התגלה בחפירות ארכיאולוגיות בבבל. על קערות השבעה רבות שנמצאו בבבל, מימי האמוראים, נמצאו רמזים לסיפור על מושב מיוחד שהושיב יהושע בן פרחיה כדי להחרים ולבטל שדים וכשפים, ועל קערה אחת נכתב, בין הדברים: "כבר פרישו לי בגיטא דאתה לכא מן עיבר ימא דכתבו ושדרו לה לרבי יהושוע בר פרחיה כד הות ההיא ליליתא דחנקה לבני אינשה ושדר עלה יהושוע בר פרחיה שמתא" (התפרש בגט שהגיע מעבר לים, שכתבו ושלחו לרבי יהושע בן פרחיה, כאשר שדה בשם לילית היתה חונקת תינוקות, ורבי יהושע בן פרחיה נידה אותה), ועל קערה אחרת "בשמתא דשלח עליכין יהושע בן פרחיה", ועל עוד כמה וכמה קערות: "במותב דאותיב רבי יהושע בן פרחיה".

נראה שמסורת הייתה שיהושע בן פרחיה הושיב מושב מיוחד, ובו עשה שמתא ייחודית כנגד שדים. לכן דורות רבים לאחר מכן, כשרצו להכניע את השדים, השתמשו בשמו ובשם המושב המיוחד שכינס נגד שדים ורוחות. לפי מדרש חיצוני בשם "תולדות ישו", שהיה בידי רש"י, הרי שיהושע בן פרחיה אסר מלחמה על ישו ותלמידיו, שהיו מכשפים, וביטל את כשפיהם, שהפחידו את יושבי הגליל בזמנו.

מאמרו במסכת אבות הוא: "עשה לך רב, וקנה לך חבר, והווי דן את כל האדם לכף זכות". יש מפרשים כי זהו כמין לימוד לקח מהמעשה של ישו תלמידו – הקשר בין הרב לתלמיד, והצורך לדון לכף זכות. במסכת אבות דרבי נתן נאמר בשמו: "ברח משכן רע, ואל תתחבר לרשע, ואל תתייאש מן הפורענות".

הוא גם סיפר על המשמעות של קבלת תפקיד: "מתחילה כל האומר לי עלה לה (לנשיאות) אני כופתו ונותנו לפני הארי, עתה כל האומר לי לירד ממנה אני מטיל עליו קומקום של חמין". אחרי שאדם מקבל את התפקיד, הוא אינו מוכן לוותר עליו.