בגיל 15, כנגד כל המומחים: הנער שיצא לקרב מול המחלה חשוכת המרפא

חקר הסרטן נמצא בחוד החנית של עולם המחקר. כל מכוני המחקר והאוניברסיטאות הנחשבות מתגייסים כדי להקל ולצמצם את נזקי המחלה הארורה והקטלנית הזו, ולכן מפתיע לגלות שלא נכון לחשוב כי "עושים כל מה שאפשר", וגם רצון טוב ומרץ של ילד יכולים לשנות את עולם הרפואה, או לפחות לתרום לו תרומה משמעותית.

ג'ק אנדרקה נולד ב-8 בינואר 1997, וגדל בקרונסוויל שבמרילנד. בהיותו בן 15, בשנת 2012, חלה ידיד קרוב של המשפחה בסרטן הלבלב. זה סוג של סרטן שכאשר הוא משריש – אין לו שום טיפול, והוא קטלני כמעט במאה אחוזים. ג'ק היה מזועזע מהמחלה ומתוצאותיה המרות. הלבלב, למרות חיוניותו, נמצא במקום עמוק בתוך הגוף, ולכן קשה לראות סימנים למחלה ברמה הפיזית. גילוי מאוחר נעשה סממן של סרטן הלבלב, שגם כך הוא סוג אכזרי, מהיר וקטלני.

אנדרקה ניסה ללמוד על המחלה. האמנם אין שום דרך אחרת לגילוי מוקדם? הוא החל לקרוא מאמרים ברשת, מאות מאמרים. הוא קרא על שיטות הבדיקה והאבחון, שכולן אינן יעילות מספיק. אך מדוע? תוך כדי קריאה של מאמרים צדה את עינו העובדה כי סרטן הלבלב עשוי לגרום להתרבות של חלבון בשם מזותלין. הוא שמר את הדבר בלבו, ולאחר קריאה של עוד אלפי מאמרים ודו"חות גילה עובדה נוספת: ישנה תופעה המכונה "ננו צינורית פחמן". כתוצאה מתעשייה וייצור מוצרים הקשורים בפחמן, נוצרת לעיתים צינורית דקיקה בעובי של כמילימטר, העשויה פחמן, שמגיבה באופן חשמלי לשינויים זעירים בסביבתה. חיבור של שתי העובדות האלו, עם קצת כושר המצאה, הביא לבניית רעיון של ערכת גילוי פשוטה לסרטן הלבלב: פס נייר שמוטמעות בו ננו צינוריות פחמן, ששולבו בנוגדנים של מזותלין. הנוגדנים מתעוררים כאשר הם נפגשים בריבוי של מזותלין, וההתעוררות שלהם משפיעה על הננו צינוריות, המפיקות זרם חשמלי זעיר. מכשיר המדידה מזהה את השינוי, ובמידה של חשש למחלה, חלילה, הוא מפיק דו"ח של התרעה.

נשמע לכם פשוט?

עכשיו נסו לדמיין נער בן 15 שיוצר קשר עם מעבדה או מכון מחקר, ומציע להם לערוך ניסוי עם ההמצאה שלו. כן, ניחשתם נכון, אף אחד לא התייחס אליו ברצינות. מיילים שלו לא זכו למענה, ניסיונות להיפגש זכו לטריקת דלת. מה באמת יכול ילד, שחבר שלו היה חולה, לתרום למחקר הסרטן המתקדם שנעשה על ידי טובי המומחים?

מלבד היותו כנראה ממציא מחונן, אנדרקה היה למרבה המזל גם עקשן. הוא פנה ללא פחות ממאתיים מעבדות ומכוני מחקר ברחבי ארה"ב, שהתעלמו מפנייתו! אך הפנייה ה-201 הניבה תוצאות. פרופסור אנירבן מאיטרה, חוקר סרטן הלבלב מג'ונס הופקינס, היה עניו דיו כדי להתייחס לרעיון של ילד בן 15. הוא טרח וקרא את התיאוריה, עיין היטב בתרשים, והזמין אותו לפגישה שהולידה ניסויים במעבדה של ג'ונס הופקינס.

אנדרקה החל להגיע למעבדה לאחר שעות הלימודים בבית הספר התיכון. במשך חודשים הוא עבד על בניית אב טיפוס של מכשיר גילוי מוקדם. הוא השקיע אנרגיה כדי שעלות הייצור תהיה נמוכה והבדיקה תהיה בעתיד שווה לכל נפש, שכן מטרתה היא לעודד גילוי מוקדם, ולא להיות כלי עזר לעשירים בלבד. לאחר חודשים של עבודה מאומצת הוכן אב טיפוס, שעבר ניסיונות בהצלחה וקיבל אישורים. אנדרקה הגיש אותו לתחרות אנשי מדע צעירים, וזכה בפרס הראשון. בעיתונות נכתב: "השיטה שלו מהירה פי 168 מהטכניקות הקיימות כיום, זולה פי 26 אלף (!) ומדויקת כמעט ב-100%". מכאן ואילך הוא הוזמן לתקשורת, נשא הרצאות, ובהמשך זכה בפרס American Ingenuity Award של מגזין Smithsonian, והוזמן כאורח מיוחד לתא של הגברת הראשונה בנאום מצב האומה בשנת 2013.

בהמשך התברר שהמציאות מורכבת יותר, ואין די בבדיקה הזו בגרסה שיוצרה על ידי אנדרקה, ומומחים נוספים נרתמו לנושא. אבל הלקח שלמדו החברה והממסד מהסיפור הוא משמעותי: לעולם אין לזלזל ברעיונות חדשים. קבל האמת ממי שאמרה.