הרב שעצר את חגיגות המימונה: מי היה חכם אהרן בן סמחון?

מוצאי חג הפסח תקנ"ו, 1796. יהודי מקנס התכוננו לחגיגת המימונה. כמדי שנה נשלחו ממשפחות היהודים מספר שליחים כדי לקנות בצק מן הגויים שבשוק, ולפתע קול קורא בתוקף: "עצרו! אני אוסר עליכם לקנות בצק הערב". היה זה קולו של חכם רפאל בירדוגו, המכונה "המלאך רפאל" – אב בית הדין ורבה של מקנס. רבי רפאל היה נערץ ונקדש על בני עדתו, ואחיינו, רבי יעקב בירדוגו, כותב עליו "כל חכמי דורו היו נשמעים לו כמשה מפי הגבורה". אבל מה לזה ולקניית בצק? מדוע צרה עינו של חכם רפאל בחגיגות המימונה השמחות, שהן מסורת אבות רבת דורות?

"שובו מיד לביתכם", הרעים רבי רפאל הישיש בקולו. "מדוע?", שאלו הנערים שכבר הריחו את ריח הבצק. "כך החלטתי", ענה. מובן שהם כיבדו את דבריו הנחרצים של הרב, וחזרו לבתיהם. קמח נלקח מן הארון ונילוש במים, הכנת הבצק התעכבה מעט, אבל החגיגות התקיימו במלואן, כשרבי רפאל בראש החוגגים, והוא שש ושמח במיוחד. איש לא הבין את סוד הדברים. מדוע עצר אותם, ומדוע שמח כל כך?

למחרת הגיע שליח מטעם בית הדין של השלטון. רבי רפאל נתבע על ידי האופה העירוני. לדבריו, הוא הכין כמות גדולה מאוד של בצק, כפי ההסכם מדי שנה, ועכשיו, בעקבות "שיגעון של הרב היהודי", לא נקנתה ממנו אפילו ליטרה אחת. הבצק מחמיץ ויורד לטמיון, והוא דורש מהרב היהודי לשלם לו את ההוצאות!

רבי רפאל התכופף ולחש משהו באזני השופט. השופט נראה נסער, והוא, בתורו, התכופף ולחש משהו לשוטר שניצב הכן. השוטר יצא מבית המשפט, ולאחר מספר דקות חזר עם כלב משוטט בידיו, שלף מחיקו גוש בלתי מזוהה, והשליך אותו לעבר הכלב. הכלב לעס בתאוותנות, אך מיד לאחר שסיים התפתל ונפל תחתיו מפרפר. לאחר זמן מה מת. "ובכן", הכריז השופט, "זו הייתה חתיכה מן הבצק שהכנת עבור היהודים?". האופה המרוקני החוויר, והתגמגם שאין לו מושג. אך בחקירתו, תחת השוט והמגלב, נשבר וסיפר כי ערבב זרניך בבצק (חומר רעיל ביותר, כיום מכונה "ארסן", ומשמש בתעשיית ההדברה).

יהודי העיר הודו לה', והעריכו את רבם אשר הצילם מסכנה כה נוראה, וכעת הבינו את שמחתו הרבה בחגיגת המימונה. אך מנין ידע זאת רבי רפאל?

היה זה חכם אהרן בן סמחון, שהיה גדול בתורה וביראה, וגם בגילויי החלומות. בספרו "אם למקרא" הוא כותב חידושים שנגלו לנשמתו בשמים בחזון הלילה. באותו לילה של שביעי של פסח, חלם חכם אהרן בן סמחון שהגויים זוממים להרעיל את יהודי מקנס על ידי הבצק, וגילה את הדבר בחשאי לחכם רפאל בירדוגו.

חכם אהרן בן סמחון נפטר ביום כ' באייר תקנ"ח, 1798, ונקבר במכנאס. הוא חיבר כמה וכמה ספרים מפורסמים: "אם למקרא", "בגדי ישע" ועוד. כתביו המשיכו להיעתק בכתבי יד, ונכדו, חכם אהרן בן סמחון השני, הוציא לאור בשנת תרי"ז, 1857, ספר פיוטים וקינות בשם "זקן אהרון", ביניהם פיוט מפורסם שנכתב לפטירת חכם דוד חסין, שהיה אף הוא משורר נודע.

בספרו "בגדי ישע" כותב חכם בן סמחון: "תפילה קורעת גזר דינו של אדם, על ידי הכנעת הלב לשוב מדרכו הרעה, אף שאין בידו מעשים טובים... כמו שהקדוש ברוך הוא מקשיב לתפילתם של צדיקים, כך מקשיב לתפילתם של רשעים, ומצילם מצרתם. וזהו אומרו: 'פני ה' בעושי רע' - רוצה לומר: הגם שפני ה' בעושי רע, 'צעקו וה' שמע' - כשהם צועקים הם נענים, 'ומכל צרותם הצילם'".