כל התכנים של יהוסף יעבץ

להצלת היהודים מכל רדיפותיהם אין הסבר טבעי. כשם שיעקב וכל זרעו ניצלים ברגע האחרון מכיליון ע"י עשיו, כך בכל הדורות, כאשר היתה החרב מונחת על צוואר המרכז הרוחני של העם – נפתח פתח הצלה כלשהו

"ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה". מה זו אבן משכית? ומה בדיוק האיסור?

הארץ מקבלת אותנו רק אם מכירים בקדושתה, שהיא מקום השראת השכינה, ואנחנו יכולים לגור בו רק אם נשמור על קדושתו

כיום, הקפה הוא מובן מאליו, בכל בוקר מכינים קפה, כל אחד בדרכו, תוך חצי דקה, ומתחילים את היום. אבל אם נחזור לאחור, שלש מאות שנים ויותר, שום דבר אינו מובן מאליו

כל הגופים שעוסקים בעזרה ובחמלה והומניזם, זכויות אדם - מדוע הם שונאים אותנו כל כך? אולי זו בעיה של ההסברה שלנו?

מעניין לדעת שלפני דורות, כאן בארץ ישראל, מערת קבורתו של חוני המעגל שימשה כאתר עליה לרגל בימי עצירת גשמים, שם ניסו קדמונינו להתפלל לה' שיענה אותם, כמו שענה לחוני המעגל בשעתו

ליד קבר רשב"י נמצאת מערת קבורה גדולה, ובה שני חדרים גדולים עם 37 בורות קבורה ומצבות. כיום מוסדרת כניסה, תאורה, מעקות, ומדרגות, ועל השלט כתוב: מערת הלל הזקן. אמנם בעבר היתה המערה מקום עליה לרגל, ונחשבה גם כמקום של ניסים, ויוחסה להלל ולשמאי

חולקרייש נשמע אולי כמו תבשיל הונגרי אותנטי. יש עוד ניחושים? ובכן, חולקרייש הוא מנהג יהודי אשכנזי עתיק יומין, שבו מוסיפים לרך הנולד "שם חול", שם בלועזית

הבעיה בריבית היא שהיא הולכת וגדלה, האדם כל החיים צריך לשלם עוד ועוד, על הבית, על האוטו, על התשלומים של האשראי, המטרה היא שתמיד הלקוח יהיה חייב איכשהו, עד זקנה ושיבה, יצאו תשלומים. זה סוג של עבדות, ללא מוצא

בשנת 1837 פקדה שוב רעידה קשה את צפת, אבל הפעם, על אף שבית הכנסת הגדול אבוהב, נחרב, הקיר הדרומי ובו ארון הקודש עם הספר העתיק – שרד

אנחנו בעיצומה של ספירת העומר, נזהרים שלא לשכוח כל יום, מבררים יפה "כמה היה אתמול" ומשתדלים להחזיק ראש. אך האם היינו מחזיקים ראש על ספירה של חמישים שנה? "כמה ספרנו לפני עשר שנים, בבר מצוה של יוסי?"

לפני שני דורות, כשהתחילו רעיונות הכפירה וה"ביקורת" לחלחל בעולם, יצאו כמה חוקרים גרמניים בקמפיין, שהיהדות משתמשת ברעיונות של כנענים עובדי ע"ז, שהרי הכנענים כידוע עבדו לבעל, שהיה אחראי כביכול לפריון, לגשמים, והנה חכמים משתמשים בשם "שדה הבעל", לשדה שיש לו גשמים!

רבי אהרן מויאל הקים קריה תורנית ענקית במושגי אותם ימים. בית כנסת ענק, בית מדרש גדול, תלמוד תורה. למשפחתו הקים בית גדול דמוי טירה מחוץ לחומות יפו העתיקה

המון המוסלמים הפראים החל להתעלל בגופתו של באטו. נסים שמאמה, שרצה למנוע את החרפה הזו, שלח את משרתיו לזרוק מטבעות מן החלונות, וההמון הניח לרגע את הגופה כדי ללקט מטבעות

מה זה ספיחין? אם אין לכם מושג, לפחות נסו לנחש מאיזה תחום מגיע המונח: נשמע משפטי משהו? אולי הלכות שבת?

באישון לילה, בעוד המחבלים שומרים על מתחם הציון, הגיעו הלוחמים מאחור, והניחו כמות גדולה של אצבעות דינמיט בביתו של השייח' שעמד במרכז הכפר, וכך נעלמו לתוך החשכה

דווקא עכשיו הזמן לדעת, שהיה גם רשב"י שלא קבור במירון, והוא לא היה רבי שמעון בר יוחאי. כל הפרטים

בשנת 2005, החפירות של מזר חשפו קיר עצום באורך שלושים מטרים המסתיים בזווית ישרה. בתוך מילוי העפר של אבני הקיר נמצאו חרסים שקדמו מעט לימי דוד המלך, כלומר מדובר בקיר שלא יכול להיות מאוחר לדוד המלך. נגמרו התירוצים...

הרבה פעמים, במסגרת הילולת צדיקים, נוכל לראות קמיעות שמיוחסות להם סגולות שונות. איך עלינו להתייחס לזה?

המבקר בקבר הרשב"י יראה שם תיבת תצוגה קטנה, ובה חתיכת עץ זית קטנה, ולצידה כתוב "עץ האידרא". מאין באה לשם אותה חתיכת עץ? ואיך היא קשורה לאידרא של רבי שמעון בר יוחאי?