טורים אישיים - כללי
טורים אישיים ממיטב הכותבים בנושאים מרתקים ומגוונים
מדור טורים אישיים - כללי, מכיל מקבץ מיוחד של טורים אישיים ממיטב הכותבים בהידברות וכן מבחר טורים אישיים ומרתקים של גולשים מוכשרים בנושא אמונה, אקטואליה ועוד. מדור מומלץ ואהוב.
מפחדת לפרוץ? ככה העזתי לעלות על במה מול מאות נשים בפעם הראשונה בחיי
עליתי על במה מול הרבה נשים, ואת יודעת מה? בסוף זה לא היה כזה נורא כמו שחשבתי. זה אפילו היה ממש כיף. גם את יכולה
מדליה מאבו מאזן, המנון פלסטיני בירושלים: האם הריבונות הישראלית מרימה דגל לבן?
חופש אקדמי וזכויות אזרחיות הן עקרונות יסוד בדמוקרטיה, אך הם אינם יכולים להפוך ל"מרחב חסין" עבור מי שמבקש למחוק את הריבונות הישראלית. משילות וריבונות אינן מסתכמות באכיפה משטרתית נקודתית; הן דורשות תודעה לאומית ברורה, שמתחילה בהכרה פשוטה: הבית הזה הוא שלנו
"אם המורה אומרת לך שאת ילדה נהדרת, מה את עונה לה?"
"להגיד שאת לא נהדרת כשאת כן - זה שקר. זה להגיד לקב"ה שהמתנות שהוא נתן לך לא שוות כלום. את לא מכירה בהן. להגיד 'תודה, כיף לשמוע מילים טובות', זו לא גאווה. זו אמת"
מקראקס ועד טהרן: כך שבר טראמפ את כללי המשחק
מבקריו של טראמפ יגידו שחטיפתו של נשיא ונצואלה ניקולס מדורו והבאתו למשפט בארה"ב "שוברות את הכלים". הם צודקים. הפעולה הטראמפיסטית הנחושה נועדה לשגר מסר ברור לסין ורוסיה, יריבותיה המרכזיות של ארה"ב, אך יש לה גם חשיבות אסטרטגית עבור ישראל
האנשים שהכי קשה לטפל בהם, הם האנשים שהכי זקוקים לטיפול
אולי את המישהי הזו בשביל מישהו. ואולי יש לך מישהי כזו בשבילך. ואולי אין לך מישהי כזו בחייך, ואת לא ידעת מה את בעצם מחפשת. ואולי, אולי לא ידעת למה עד עכשיו לא הצלחת לעשות את השינוי שאת רוצה. עכשיו תדעי
שחמט בים האדום: המדינה הקטנה שנתניהו שלף מול החות'ים וארדואן
ההכרה של ישראל בסומלילנד היא לא עוד אירוע טקסי של גזירת סרט. זהו מהלך גיאופוליטי חריג בצפון קרן אפריקה, עתיר ביתרונות אם כי טומן בחובו גם סיכונים
כשהנפש נראית כמו יער שרוף, מתחיל הסיפור האמיתי
לכל נערה מתמודדת יש סיפור – אבל בכולן יש משהו משותף: המבט הזה בעיניים, שמספר על כאב, ולפעמים גם על חוסר תקווה. דווקא משם מתחילה הצמיחה
הפרשנים חזו פיצוץ – נתניהו קיבל חיבוק במאר א-לאגו. למה זה קורה להם?
הכישלון של הפרשנים בישראל להעריך נכוחה את תוצאות המפגש בין נתניהו וטראמפ במאר א-לאגו אינו נובע מחוסר במידע או במקורות, אלא מעודף במאוויי לב. כשהתקשורת מהמרת על פיצוץ, היא לא מדווחת על המציאות – היא מנסה להנדס אותה
אני שונאת קלישאות. אז למה אני בכל זאת כותבת לך אחת כזאת?
אני מכריחה את עצמי לחפש, כמעט כמו לקחת נר ולחפש אוצר בחושך. זו מיומנות שהופכת להרגל. עד כדי כך, שהיום זה חלק מהחיים של הילדים שלי
הכאב שצריך להגיע – יגיע. השאלה היא רק מאיפה את בוחרת שיגיע
אי אפשר לברוח מכמות הקושי שנגזרה על האדם. אבל – אמר הרב – האדם יכול לבחור מאיפה יגיע אליו הכאב והעול הזה
בלי תקציב, בלי הכנות: לא תכננו כלום, וקיבלנו ערב משפחתי מושלם
אחרי הדלקת הנרות ביקשנו מהילדים דבר אחד - והתוצאה ריגשה אותנו עד דמעות: שעה אחת של ישיבה משותפת סביב נרות החנוכה פתחה את הלבבות של כולנו
"מה האפשרות השנייה? שאדע שתלמיד שלי רעב ופשוט לא אעשה עם זה כלום?"
אם המחנך לא נהיה עוגן עבור התלמיד. אם התלמיד לא רואה בו בכלל כתובת בבית הספר שהוא יוכל לפנות אליה במגוון נושאים רגשיים, יש כאן בעיה גדולה
ההורה הזה עסוק כמו כל ההורים, ובכל זאת הוא בחר לעצור הכול ולשים לב למצוקה של הבת שלנו
כשביקשנו ממנו להחזיר לו בתשלומים, הוא אמר לנו שהוא ישמח ש"נעביר את זה הלאה". כלומר, שנעשה טובה למישהו אחר... בן אדם מדהים. כן, יש גם כאלו
רוצים להשפיע על המתבגרים שלכם? תתחילו בעצמכם
"זה אחלה, באמת, בלי ציניות, שיש בך אהבת הגמרא. אבל אם לא תנחיל לו אותה בעצמך, אם לא תראה לו שאתה אוהב אותה, אם לא תשמש דוגמא אישית – כלום לא באמת יעזור כאן"
"מה טוב בזה שהשלכתי אותך לבית הסוהר?!"
ומה טוב בזה שאצבעו של המלך נקטעה? גם הדבר שנראה הכי קשה - הוא לטובה
צבי יחזקאלי: "ביהודה ושומרון יש מלחמה. זה ג'יהאד"
בעקבות רצף אירועי הטרור האחרונים ביהודה ושומרון, צבי יחזקאלי מזהיר: "טרור הוא תוצאה של אפשור וכדאיות. חברו את הנקודות - זה ג'יהאד". צפו
מה אתם חושבים על העבודה שאתם צריכים לעשות – ולמה זה משנה?
בינינו, בלי שאף אחד ישמע, אנחנו רוטנים ומתלוננים, ולבסוף עושים ועובדים... אז אם כבר אנחנו עובדים, למה לעשות את זה עם טעם מריר בפה?
שיחה "דחופה" בחדר יחוד: השיטה שתגרום לזולת להבין אותנו הכי טוב
הלב שלכם ודאי נע בין רחמים על החתן האומלל לבין כעס על הכלה החוצפנית... אבל רגע, האם לא כך בדיוק מרגיש אבא שלנו, כאשר אנו מגיעים לפגישה החשובה עמו בבית הכנסת בשעת התפילה?!
לפני שאתה מנהל – קודם תהיה בן אדם
רכז הטיולים החל לזרז אותם, ולאחר שיחה עם מנהל חדר האוכל, הוא החליט להגיש את כל האוכל בפעם אחת, ולוותר על השיחה שהיתה אמורה להיערך תוך כדי הארוחה. הכול כדי להתחשב בזמנם של צוות המטבח
דווקא עכשיו, אנחנו צריכים כל כך את "עיגולי השמחה" של דסי רבינוביץ' ז"ל
ענה לו רבי אייזיק: "אין לי רגע של מנוחה לעצמי, שאעסוק בזולתי?". השיב לו: "אייזיק, אייזיק. מדוע אינך לומד ממני? כאשר אני רואה שאני כבר לגמרי אבוד, משתדל אני לפחות לזולתי!"
"אחרי החגים" הגיע! הפעם את לא רק חולמת - השנה את מגשימה חלום
גם בשנה שעברה הבטחת לעצמך שהשנה זה יקרה ואת מתחילה? אבל הפעם באמת! אמרת כזה: השנה אחרי החגים, זהו זה! אני פותחת את העסק שלי, הולכת אחרי החלום, מפסיקה לפחד. ו... תני לי לנחש, לא קרה כלום
איך ללמד את הילד (ואת עצמנו) לא להיעלב? שיטה מתוקה במיוחד
מה קרה כשהבן של מרדכי ששון חזר מהגן פגוע ובוכה? איך שיר ילדים ישן הפך למעליב, ומה הפתרון הגאוני שאתם חייבים ללמוד?
העולם לא כמנהגו נוהג. הזוי, אבל מציאות
השנתיים האחרונות התאפיינו בטלטולים קשים שעובר עם ישראל, בכל מקום בעולם, וזה מחייב מערך שיקולים חדש. זה מחייב אמונה ממשית בביאת המשיח, ואמונה מוחלטת במי שמנהיג את העולם
"זה מה שאמא שלי אמרה לאבא שלי לפני שהיא נפטרה"
הבעל קפץ לסירת ההצלה והשאיר את אשתו על הספינה הטובעת. מה היא צעקה לו ברגעים האחרונים?
מה למדנו מהניסוי המפורסם של הכנר היהודי ג'ושוע בל
מי מאיתנו באמת חושב ומרגיש שאם הוא יתגבר ולא ידבר לשון הרע, אז המעשה הזה שלו ישפיע באופן ישיר על החוסן המנטלי של עם ישראל?
"אני לא מתפלל כמו שצריך? אני?!": כוחה של ענווה
הוא פנה לנפטרת ואמר לה: "את רואה את בית הכנסת הזה? את מאות המתפללים שגודשים אותו מידי יום, שותים משהו חם ומתפללים באהבה? כל זה שלך!"
חוה שמילוביץ' במסר לכל מי שחזרה בתשובה
למה ה' ברא את העולם? בשביל מה הגעתי לכאן? חוה שמילוביץ חיפשה תשובות, ומצאה. ומה עכשיו?
ראש השנה של אמונה וביטחון: האם את זוכרת להאכיל את האפרוחית שלך?
כששאלתי את הבחורה ההיא "ממה את פוחדת?", היא ענתה "מלהתעלף". "כן", אמרתי לה, "תתעלפי. ואז מה?". "מה זאת אומרת מה?", היא נזעקה. "אני אתעלף!"
אמא, את היית הכי אמא בעולם
זו את שקבלת אותי בשמחה, בחיוך של אמא ובאהבה מכל מקום שחזרתי. זו את שהיית שם בשבילי. זו את שבכית בעבורי
הלב שלכם לא פועם בטורבו של 300? אתם כנראה במקצוע הלא נכון
"חינוך עושים באהבה, או לא עושים בכלל". אם אתם לא נושמים את הידיעה שבחרתם להיות במקצוע המדהים ביותר בעולם, ויש לכם זכות להיות מעצבי נשמות, ובנוסף מישהו משלם לכם על התפקיד המדהים הזה – אז תעצרו רגע ותחשבו, לאן החיבור עם התפקיד שלכם הולך?





