טורים אישיים - כללי

"אתם חושבים שאתם מכירים אותי? אבל אין לכם מושג שאני גם צַפָּר מקצועי, מנגן עשר שנים בפסנתר, צייר, אסטרונום ודובר עוד שלוש שפות ברמת שפת אם: אנגלית, רוסית וצרפתית"

הקב"ה בכלל לא מתעסק בקטנות שאנחנו מתעסקים איתן, הוא פשוט רואה את הדבר הענק הזה שנקרא "אנחנו" מתחבא מתחת לגוף ולאגו ולאישיות שנרקמה לנו עם השנים

מחנכים, תכף מתחיל החופש הגדול. אין כבר ספרים, והמבחנים מאחורינו. זה הזמן לדבר לחזור למטרה הראשונה שלשמה נתכנסנו כאן: לגדל בני אדם. נקודה

הניסים שפגעו אנושות באיראן: כך נראתה המפלה הגדולה של המעצמה המזרח תיכונית ב-12 ימים שלא יישכחו

להכיר בנס זה קודם כל להבין את המציאות. במקרה שלנו זה להכיר את האויב, או לפחות להכיר בכך שהוא אויב, ואז להבין מה הוא מפעיל נגדנו. זה מה שקרה לנו עם איראן ועם הצטרפותו של הנשיא טראמפ לניצחון

ניסיתי לאהוב בלי תנאים, ניסיתי להציב גבולות. בשני המקרים זה נכשל

צבי יחזקאלי מנתח את ההתפתחויות הצפויות בעקבות המתקפה ההיסטורית של צבא ארה"ב באיראן: "לא לסגור את האירוע. זה הזמן לפגוע בשלטון האיראני". צפו

זה הזמן להתחזק באמונה רגע לפני שמשיח כבר כאן, ובשביל זה צריך זמן שקט, של הקשבה פנימה. להניח ראש רפוי על אבא שבשמים, ולדעת שהכל בסדר

הרבה פעמים אני מזכירה לעצמי שאני ואת וכל יצור פה בעולם הוא חלק אחד קטן, פצפון, מפאזל ענק, מתכנון אלוקי שלם

צבי יחזקאלי עם תובנות ראשונות ממתקפת המנע של ישראל נגד איראן ותוכנית הגרעין שלה. צפו

כשסיימתי את הבילוי הארוך במרפאות ויצאתי מבית החולים, שמתי לב שאני בכלל לא לחוצה, והרגשתי שהאדם היחיד שנלחץ בסיטואציה היה המנתח

כמה זמן לוקח להפוך שינוי להרגל? וכמה צריך לבדוק משהו לפני שמתחילים פשוט לעשות אותו?

הוא הביט על עצמו מאוכזב במראה, נדהם ממה שקרה לו, ממה שקרה בו. הוא כבר לא מכיר את עצמו ואת צבעו

הסתכלתי עליו, וראיתי שכמו נוספו לו עשרים סנטימטר לגובה שלו. הוא עזב הכול. הצבע חזר לו ללחיים והוא אמר לי בעיניים נוצצות עם חיוך מלא גאווה: "מה אמרת? מי? הבן שלי?"

כהורים או מחנכים, אנחנו שואפים בכל לבנו לראות את ילדינו פורחים. אבל המציאות מלמדת אותנו שוב ושוב שכל ילד הוא עולם בפני עצמו, עם הקצב הייחודי לו

צריך להגיד את האמת: ההתנגדות לזיני, ברובה המכריע, אינה נובעת מטענות לאי כישורים או אי התאמה לתפקיד. הבעיה היא שהוא לא מהמחנה ה'נכון'

ענת חנה ריבלין, אם שכולה שאיבדה שניים מבניה במסיבת הנובה, במילים של תקווה ואמונה שצומחות מתוך השבר

הצגת סוף שנה אמורה להיות המשך ישיר לקו החינוכי של בית הספר, כלומר ההצגה היא בעצם האמצעי שדרכו אנחנו רוצים להעביר את המסרים החינוכיים שלנו. האם זה קורה?

למה אחוז לא סביר של יהודים הם זוכי פרס נובל או עשירי עולם? הפרופ' הודה: "זו שאלה שצריך להפנות לאלוקים, רק הוא יודע"

צבי יחזקאלי מגיב על הפיגוע הקטלני בשומרון, בו נרצחה צאלה גז הי"ד: "אנחנו במלחמה ביהודה ושומרון. בכירי הצבא לא קולטים את זה"

מה יש לתינוק ללמד אותך על התמודדות עם בדידות? חוה שמילוביץ בסרטון מיוחד לימי ספירת העומר

כדי לצאת מתקיעות את צריכה לאפשר ליצירתיות שלך לעבוד. יש בתוכך ילדה קטנה, סקרנית ומתוקה, שקצת כבתה עם השנים, שקצת שכחה מה זה לחיות, לגלגל על הלשון טעמים חדשים... השבוע תשקיעי בה קצת

ואני, אמא שלה, מביטה בה ולומדת. לומדת ממנה על כוחה של תפילה, על כוחה של מסירות, על אהבת ישראל תמימה וטהורה

יש כאלה שלא מודעים לכך שהפצת תכנים היא בבחינת המזוודה השחורה, והם משחקים בלחצן קריטי שמפיץ רעלים ברגע אחד ובכל מקום בעולם. שלא כמותם, הידברות הבינה את הכוח הזה לפני שנים

רגע לפני שאנחנו מנסים להטיף לילדים שלנו על כבוד הזולת, כדאי רגע לעצור ולבדוק ברצינות: ומה איתנו?

כל יום שאת מקבלת חיים יש לו מטרה. צריך לחפש אותה, ובשביל זה צריך יישוב הדעת. ספירת העומר זה הזמן הנכון לשבת לבד קצת מחוץ לרעש של החיים ולהתבונן בכלי שלנו

"דברו איתנו על גבורתם, זו לא מילה גסה. זה פאר האדם. חייכו אלינו בין הדמעות ותגידו תודה. ככה בלי פראזות. תודה על הילד שלכם"

כל כך רציתי שנעם הי"ד ייכנס אלינו לכיתה עם מדי הימ"מ וסיכת לוחם מערכת הביטחון, ויגיד להם בקולו ובדרך הפשוטה שלו, שלפעמים אין דבר נוצץ וראוי יותר מלעשות את ה"עבודה השחורה"

שאלתי אותה בתמימות אם היא רוצה לאכול אצלינו ארוחת צהריים, והיא השיבה בחיוב. כשהיא אכלה את הכול עד הפירור האחרון, בדבקות רבה מדי, הנורה האדומה שלי התגברה

עד שפרצה המלחמה, ופתאום התברר לנו שהחמצוצים הללו, יש בהם משהו מיוחד ושונה... מסתבר שהם ספוגים באותו חומר מיוחד שיש ליהודים בכל הדורות. מן גֶן מיוחד כזה, שמתפוצץ בתנאים מיוחדים