טורים אישיים - כללי

"האבסורד הוא, שהם טוענים בתוקף שהוא לא באמת שתה ריספונד, כי אם היה שותה – היה אמור להיות מושבת למשך יממה מההשפעה שלו. אז ביקשתי מהם לשחרר אותנו, והם לא מוכנים"

"מעבר חופשי של מחבלי חמאס בעזה – זו טעות": צבי יחזקאלי על מצב הלחימה כעת בעזה, ועל אסון הנגמ"ש הכבד. צפו

"פעולות התקפיות ועוד מבצעים כאלו יכולים להביא למהפך": צבי יחזקאלי על מבצע החילוץ של ארבעת החטופים והדרך לנצח במלחמה. צפו

אנחנו יכולים להתווכח ולצאת למאבקים אחד נגד השני ועדיין נישאר יהודים, בני אותו העם, שלובים זה בזה, זהות משותפת שמובילה לשותפות גורל

אני בעלת תשובה, וכשהתחלתי להתפלל שמונה עשרה, בכל פעם שהייתי מגיעה ל"משיב הרוח" הייתי מוציאה ראש מהחלון כדי לדעת מה מזג האוויר, ולפי זה ידעתי אם לומר היום "משיב הרוח" או "מוריד הטל"...

ההכנה הרוחנית בטרם ההליכה במדבר, מצריכה הכרה של כל אחד ואחד בערכו, בערכיו ובמטרותיו. אך לא פחות מכך, על האדם גם להכיר את מקומו ותפקידו בתוך החברה, ובמובן מסוים – בתוך ההיסטוריה

כל אחד בשעתו קם בכוונה חיובית. אבל כמו כל רעיון, גם הוא נוצר מבני אדם עם יצרים ודחפים. רק ביהדות נדרש מכל אחד להיות קודם בן אדם

ישבתי כמה דקות, עונה לאינספור שאלות, שומעת תגובות שלא היו צריכות להגיע לאוזני. "איך הוא הגיע לשם? חוסר אחריות, היא היתה צריכה לשים לב, היא יודעת שהוא כזה"

החירות היא הבחירה הנתונה לאדם והיא היוצרת את אחריותו לגורלו. הקללות והברכות אינן גזירת גורל מקרי, כי אם, במובן העמוק, פועל יוצא של בחירותיו ומעשיו של האדם

חשבתי על היהודים שלא זכו להסתכל במבט קוסמי של אמונה על מה שקורה כאן. היה ברור לי שבלתי אפשרי לעמוד בכאב כזה, בלי אמונה

"היום העזתים יודעים שישראל היא הצד הטוב": צבי יחזקאלי על הפעולה הצבאית ברפיח וההפגנות נגדה בעולם. צפו

שמעתי שבעל תשובה עלה לתורה בשבת. אחרי שקנה עלייה, הגיע לבימה והוציא כסף מזומן לשלם...

חזרתי עם יונתן הביתה, מותשת, נסערת, עצבנית. הכוחות הלכו ועזבו אותי, נפלתי שדודה על הספה. למה ההסעה מורידה אותו במקום שיכול לסכן אותו?!

כל הגופים שעוסקים בעזרה ובחמלה והומניזם, זכויות אדם - מדוע הם שונאים אותנו כל כך? אולי זו בעיה של ההסברה שלנו?

הפרשן עמית סגל על הקריאות לסיום המלחמה: "בסוף הבריונים תמיד ידפקו לך בדלת עם אלה גדולה וחשבון לתשלום". צפו

ילדים דחויים מתפללים שהלילה הזה יהיה שונה מכל הלילות: שבכל הלילות לא מזמינים אותם להתכנסויות של החבר'ה, ובלילה הזה, הלוואי אלוקים, תעשה שזה יהיה שונה

אני בסדר כמו שאני, וגם כשאני לא, אני עושה את המיטב שאני יכולה באותה העת. אני לא צריכה אישור מאף אחד בשביל להיות מי שאני בוחרת להיות, גם אם זה לא תמיד מובן מפאת הפערים הקיימים

מצוות כיבוד הורים לא מתחלקת במספר הילדים! אלא לכל אחד יש 100% מחויבות ואחריות לכבד את הוריו כפי יכולתו, בלי קשר למה שהאחרים יכולים או מוכנים לעשות בשבילם

שמחה כל כך שהמורה משתפת, שואלת, מתייעצת, נותנת לי להיות חלק מהמערך הגדול הזה, מהטיול המרתק הזה אל לבו של יונתן ואל הדרך הטובה שבה יצעד. אני נזכרת במורה של שנה שעברה. חורקת שיניים

מה עוד חקוק בי, שאיני יודעת? ישנם כל כך הרבה דברים שאמא של אמא של אמא שלי עשתה, ולא עברו אלי. הם התחדשו בי. הדלקת נרות שבת עברה בשושלת. אני עצרתי אותה, עד שהדלקתי אותם בחזרה לפני שנים רבות

זאת היתה שבת ראשונה שלי ושל בעלי. התארחנו, ורגע לפני הקידוש בעל הבית אמר שהוא מוציא את כולם... הייתי בשוק. רק הגענו, למה הוא מוציא אותנו?!

הכאב בימים הללו בסופו של דבר הוא עלינו, המתגעגעים וכמהים לנוכחותם הפיזית של אלו שאינם כאן איתנו. התפילה שאני נושאת בלבי בימים הללו, היא לאלו שנבחרו להישאר כאן

איך תעלי את רף המכירות שלך ביום שבו כולם בחופש? אסתי ליסיצין בטור משעשע במיוחד

אבל הנה, יונתן ניגש לאבי ומבקש לרקוד איתו, ואבי לא מסרב. אורי מצטרף אליהם, ויחד הם עושים מעגל משפחתי

זה מזכיר לי שבעלת תשובה מספרת שהיתה שרה את השיר "ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה, בוודאי גם שם נמצא השם מדברה..."

יונתן כבר בן שתים עשרה. שר שירים, רוכב על אופני הילוכים, משתמש במחשב, מקליד עבודות. נער של ממש! ואיזה עתיד ניבאו לו כשהיה קטן-קטן???

עכשיו, אחרי שהכלים של הפסח כבר במחסן, הגיע הזמן לנסות ולחזור לשגרה של עבודה. איך עושים את זה נכון? גם אם לא שאלתם, אנחנו כאן בשביל לתת תשובות. טור של טיפים בנימה מבודחת

אז איך מתניעים? שאלת השאלות לאנשים עם הפרעת קשב ובכלל. קבלו באהבה שלוש עצות ממופרעת קשב ותיקה המניעה גלגלים כבדים זה נצח...

כשהייתי במדרשיית "נתיב בינה" בירושלים, שאלתי את הרב מרזל זצ"ל – אם אני עושה אפצ'י על הפלטה, האם זה מבשל? הרב ענה לי, עם חוש ההומור הנפלא שלו: המחמיר תבוא עליו הברכה...

לא ידעתי מה קורה עם יוסי, לא ראיתי אותו בכלל, רק חיבקתי חזק חזק את יונתן והייתי עמוק עמוק בשריפה שלי בפנים. לא חשבתי שייתכן אחרת, כבר חוויתי כל כך הרבה, שציפיתי לעוד