רוחות מלחמה במזה"ת: איך לעבור את התקופה הסוערת ברוגע?

צפצוף מהמכשיר הסלולרי, עוד עדכון דחוף נכנס. בפעם המאה בחודש האחרון, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בהצהרה בומבסטית: "חמינאי צריך לחשוש, כוח רב מגיע למזרח התיכון". זוהי דוגמה קלאסית ממאות ההודעות שיצאו בשבועות האחרונים.

ראשית, ברצוני לומר שאני מדבר אל עצמי; אני לא בא לתקן אף אחד, אלא רק להכניס את המציאות לפרופורציה. בתקופה האחרונה אנו עדים לשיטת סחיטת הקליקים והטראפיק באתרי החדשות. כל אתר או קבוצת וואטסאפ (הצצים בכמויות אינסופיות כפטריות אחרי הגשם) מדווחים על כל חצי ציוץ, איום מרומז או "התעטשות" מדינית.

לדעתי, אחד השחקנים הראשיים שמרוצה מהסיפור הוא טראמפ בעצמו, המנצל את המצב הנפיץ והלחץ הטבעי כדי להישאר במרכז החדשות 24 שעות ביממה.

ומה באמת עושים? איך מתנתקים מהצורך הדחוף לדעת כמה מטוסי קרב הגיעו למזרח התיכון וכמה עדיין בדרך?

מובא משל בשם אחד הצדיקים על אדם בעל יכולת שיווק יוצאת דופן, המשכנע את כל רואיו כי בתוך ידו הקמוצה טמון האושר הגדול. כמובן שאנשים רבים רצים אחריו, אולם בסוף המסע, כשהוא פותח את ידו - מתגלה שהיא ריקה.

הצדיק המשיל זאת לחיי האדם בעולם הזה: היצר הרע מושך אותנו בפיתויים ובדרכים שונות ומשונות, העיקר שנשכח מהמשימות החשובות באמת. כשהאדם מגיע לגיל שיבה ויושב במרפסת, נהנה מהשקיעה בסוף היום - הוא עלול להתחרט על העבר ולהבין שכבר מעט מאוחר.

אז מהן העצות להינצל מה"פושים" הרבים?

ראשית, צמצמו את קבוצות הוואטסאפ. זה עוזר. מניסיון.

שנית, הקציבו לעצמכם זמן מסוים ביום לעדכונים וחדשות. בשאר הזמן - עסקו במה שצריך באמת: במהלך היום - בעבודה, ובערב כשאתם מגיעים הביתה - תנו את כל תשומת הלב לילדים.

נסו לכבות את הטלפון לשעה או שעתיים. אתם תקבלו יחס שונה מהילדים ותרגישו אחרת בעצמכם - באחריות. למרות שבהתחלה "ידגדג" לכם ביד הצורך לקבל עדכון עסיסי על עוד הצהרה בומבסטית, במבט לאחור, לאחר כמה ימים, תראו שינוי שישמח אתכם.

בינינו, אם נלך שבוע אחורה ונקרא את ההצהרות והדיווחים, נבין שהם לא באמת שינו דבר. גם אם לא היינו מקבלים אף עדכון, החיים היו ממשיכים כרגיל.

ולסיום, כפי שהיטיב לתאר זאת אחד הפרשנים: "עם ישראל, אפשר להירגע. במידה ותיפתח מלחמה עם איראן (חלילה) - אתם תדעו. באחריות".