טורים אישיים - כללי
טורים אישיים ממיטב הכותבים בנושאים מרתקים ומגוונים
מדור טורים אישיים - כללי, מכיל מקבץ מיוחד של טורים אישיים ממיטב הכותבים בהידברות וכן מבחר טורים אישיים ומרתקים של גולשים מוכשרים בנושא אמונה, אקטואליה ועוד. מדור מומלץ ואהוב.
דווקא עכשיו, אנחנו צריכים כל כך את "עיגולי השמחה" של דסי רבינוביץ' ז"ל
ענה לו רבי אייזיק: "אין לי רגע של מנוחה לעצמי, שאעסוק בזולתי?". השיב לו: "אייזיק, אייזיק. מדוע אינך לומד ממני? כאשר אני רואה שאני כבר לגמרי אבוד, משתדל אני לפחות לזולתי!"
"אחרי החגים" הגיע! הפעם את לא רק חולמת - השנה את מגשימה חלום
גם בשנה שעברה הבטחת לעצמך שהשנה זה יקרה ואת מתחילה? אבל הפעם באמת! אמרת כזה: השנה אחרי החגים, זהו זה! אני פותחת את העסק שלי, הולכת אחרי החלום, מפסיקה לפחד. ו... תני לי לנחש, לא קרה כלום
איך ללמד את הילד (ואת עצמנו) לא להיעלב? שיטה מתוקה במיוחד
מה קרה כשהבן של מרדכי ששון חזר מהגן פגוע ובוכה? איך שיר ילדים ישן הפך למעליב, ומה הפתרון הגאוני שאתם חייבים ללמוד?
העולם לא כמנהגו נוהג. הזוי, אבל מציאות
השנתיים האחרונות התאפיינו בטלטולים קשים שעובר עם ישראל, בכל מקום בעולם, וזה מחייב מערך שיקולים חדש. זה מחייב אמונה ממשית בביאת המשיח, ואמונה מוחלטת במי שמנהיג את העולם
"זה מה שאמא שלי אמרה לאבא שלי לפני שהיא נפטרה"
הבעל קפץ לסירת ההצלה והשאיר את אשתו על הספינה הטובעת. מה היא צעקה לו ברגעים האחרונים?
מה למדנו מהניסוי המפורסם של הכנר היהודי ג'ושוע בל
מי מאיתנו באמת חושב ומרגיש שאם הוא יתגבר ולא ידבר לשון הרע, אז המעשה הזה שלו ישפיע באופן ישיר על החוסן המנטלי של עם ישראל?
"אני לא מתפלל כמו שצריך? אני?!": כוחה של ענווה
הוא פנה לנפטרת ואמר לה: "את רואה את בית הכנסת הזה? את מאות המתפללים שגודשים אותו מידי יום, שותים משהו חם ומתפללים באהבה? כל זה שלך!"
חוה שמילוביץ' במסר לכל מי שחזרה בתשובה
למה ה' ברא את העולם? בשביל מה הגעתי לכאן? חוה שמילוביץ חיפשה תשובות, ומצאה. ומה עכשיו?
ראש השנה של אמונה וביטחון: האם את זוכרת להאכיל את האפרוחית שלך?
כששאלתי את הבחורה ההיא "ממה את פוחדת?", היא ענתה "מלהתעלף". "כן", אמרתי לה, "תתעלפי. ואז מה?". "מה זאת אומרת מה?", היא נזעקה. "אני אתעלף!"
אמא, את היית הכי אמא בעולם
זו את שקבלת אותי בשמחה, בחיוך של אמא ובאהבה מכל מקום שחזרתי. זו את שהיית שם בשבילי. זו את שבכית בעבורי
הלב שלכם לא פועם בטורבו של 300? אתם כנראה במקצוע הלא נכון
"חינוך עושים באהבה, או לא עושים בכלל". אם אתם לא נושמים את הידיעה שבחרתם להיות במקצוע המדהים ביותר בעולם, ויש לכם זכות להיות מעצבי נשמות, ובנוסף מישהו משלם לכם על התפקיד המדהים הזה – אז תעצרו רגע ותחשבו, לאן החיבור עם התפקיד שלכם הולך?
השבוע, לראשונה בחיי, סגרתי מעגל. עליתי על מתקנים בלונה פארק
הם נפלו שוב ושוב, ואני נשארתי יציבה. ופתאום צפו לי הקולות: אל תעלי על המתנפח! הוא יקרוס! בגללך כולם יפלו! עניתי להם: לא. הוא לא יקרוס
"הפרופסור אמר שהסיכוי שזה יקרה הוא 10% ופחות מזה": שולי שמואלי מסכמת מסע של מלחמת אמונה
תאונה דרכים קשה, טיפול נמרץ, פרופסור שלא נותן יותר מדי סיכוי, ואמונה שניסים זה לא רק בסיפורים. שולי שמואלי ביומן מסע של מלחמה בין מה שהרפואה אומרת, לבין האמונה שבורא עולם הוא כל יכול
החופש הגדול - אני בחליפה, הם בפיג’מה, והלב שלי נקרע
את לא צריכה להיות מיליונרית כדי לבחור אחרת. את יכולה לנהל את הזמן שלך, בעצמך
מחנכים ומחנכות! אל תשכחו להכניס לכיתה את האמונה עם הלב מזהב
השבוע, נדמה לי, כל המחנכים והמחנכות במשרד החינוך קיבלו תשובה פשוטה לשאלה עם איזה סיפור לפתוח את אספת ההורים שלהם, ועם איזה סיפור לפתוח את המפגש הראשון מול התלמידים
האמא הלביאה שראיתי בגן החיות התנכ"י
הסתכלתי עליה בסקרנות: הכתובת הייתה על הקיר. הנה ילד שיודע מה הוא רוצה מעצמו, ומכיר את החולשות של אמא שלו. או שלא
התנחמי, אוהבים אותך! אם רק היית יודעת עד כמה
אם היינו יודעות כמה כל מילה שלנו יקרה וחשובה לפני השי"ת, היינו מזדקפות ומרגישות אהובות מאד. איך כתוב במלאכי פרק א'? "אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה'". בלי סוגריים וכוכביות החרגה או תנאים
אפקט הקרחון של התלמידים שלך
מאז, בכל פעם שאני רואה תלמיד שלי שמגיע לבית הספר בג'יפ עצבני – אני עדיין מסתכל ובוחן מה הוא בדיוק אוכל בארוחת עשר, כי לך תדע
זה הזמן לעצור רגע, להסתכל: מה מכאיב לך? טור לקראת תשעה באב
הימים האלו מתאימים כל כך לבכי על כל הכישלונות שלנו, על המקומות שאנחנו לא מצליחות להיות מי שהיינו רוצות להיות. זה בדיוק הזמן. אנחנו רק צריכות להסכים לשבת עם עצמנו
עץ תפוז לא מצמיח לימונים. תראי אותו כמו שהוא באמת
כשההורים הם תפוז, מתחת לכל השכבות יסתתר תפוז. לא לימון
צבי יחזקאלי: "חמאס הפקות מרעיב את תושבי הרצועה - ויוצא בקמפיין הרעבה לעולם"
חמאס מציג לעולם תמונה של רעב בעזה - וישראל, במקום לחשוף את ההונאה, משחקת לידיים שלו. צבי יחזקאלי על קמפיין התעמולה של ארגון הטרור
הכאב של המחנך ליד מגש הסלמון
"אתה יודע כמה זמן עבר מאז? יותר מעשרים שנה. ועדיין... בדיוק בגלל זה החלטתי ללכת ולהיות מחנך. כי הבטחתי לעצמי שאת הגיהינום שאני עברתי, אני לא אתן לאף תלמיד לעבור"
עם כמה כסף הילדים שלכם יוצאים לבילוי?
הורים יקרים, לשלוח את הילד שלכם לעוד אירוע חברתי עם כרטיס נטען ואפס התחשבות באלו שאין להם – זה לגמרי לא סבבה
מעשה בחורבן שלא התרחש מעולם, במקום שלא מופיע כלל על גבי הגלובוס
אולי בשבוע הבא, אולי כבר נזכה שתשוב חמדת הימים. היא מיששה את המפה הלבנה בגעגוע, וחשה איך לבה מתפלץ. לעולם לא אוותר על הריח הנפלא על קדושת השבת
"הנוח'בות כבר בדרך לפריז": המסר של צבי יחזקאלי לצרפת
צבי יחזקאלי מגיב להודעתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון כי ארצו תכיר במדינה פלסטינית: "המערב לא מבין את הקרב נגד הג'יהאד, לא מבין שנלחמים בו"
מה תהיי בעוד 10 שנים? ומה היית לפני 10 שנים?
אני אוהבת לתת את התרגיל הזה לנערות. מניסיון, רובן מתארות דמות ללא שינויים משמעותיים מההווה. פחות או יותר, כך היא משערת, היא תראה אותו דבר. תישאר באותו סגנון, עם אותם ההרגלים
לפני שנה כמעט סגרתי את העסק שלי, ואיתו את החלום להתפרסם
אותו רגע היה נקודת מפנה בחיי ובעסק שלי, ובעיקר באופן שבו ראיתי את עצמי כבן אדם, כאישה, ועכשיו גם כבעלת עסק. לא, זה לא סיפור סינדרלה. זה תהליך שהתחיל בהבנה עמוקה
"היא מחנכת פח, אני אומרת לך. בשביל מה בכלל רצינו אותה?"
נו, אז למה היא דיברה ככה? למה היא אמרה את ההוצאת שם רע הזו? לא יודעת. כי היא נפלה. כמו כולנו. גם אני נופלת. גם אתה. גם הקוראים שלך. הרבה פעמים אין לכם פשוט מושג למה הדברים מתנהלים כמו שהם מתנהלים, והמציאות עמוקה יותר מהמבט השטחי שהתרגלתם אליו
החופש לגדול - שלוש נקודות לצמיחה בחופש המיוחד הזה
החופש התחיל, וזה הזמן לעשות קצת סדר עם כמה נקודות שיעזרו לכם שאולי, אולי השנה לא תרגישו לשם שינוי שהחופש פשוט נזל לכם מהידיים
דבורי רובינשטיין (וקשטוק): תהיי המעודדת של עצמך
הדיאטנית כתבה מה שכתבה במחשב, והזכירה שוב ושוב שאני חייבת לעשות שינוי. חייבת להכניס אוכל מזין לגוף. חייבת... וכל מה שרציתי להגיד לה, זה שהיא חייבת





