טורים אישיים - כללי

"לא אשכח לעולם את המבט הזה שלו... ישוב על כיסא מולי, רב גדול והדור פנים, שמיים שכמותו, למול ארץ שכמוני, דקה וחצי בתשובה. ואני שותקת. מרגישה שהוא מסתכל לתוכי. רואה אותי. רואה את הנשמה שלי באינסוף אהבה. ואני מתביישת...". אפרת טליה כהן ברגעים של זכרונות מהרב אריה שכטר זצ"ל, במלאת ארבע שנים לפטירתו

אנחנו יכולים וחייבים לתת בו אמון. לדעת שאנחנו לא מבינים, שאנחנו רואים כאן חלקיק אחד של פאזל מתוך תמונה רחבה הרבה יותר שמישהו יצר הרבה לפני שהיינו כאן

הקונספציה השמאלנית קרסה, כי מעולם היא לא נשענה על משהו אמיתי, ושקר – סופו להתפרק, גם אם יש המתעקשים ללכת לאורו החשוך

זה גבול עדין ושברירי, בין הכאב של התקופה הזאת לבין מבט קדימה. בין לתת מקום לכאב, לבין לקום ולא לשקוע

הילדים שלנו צריכים קשר קרוב ואמהי, והקשר הזה הוא בסיס חשוב ומשמעותי בחייהם בהרבה תחומים. חוה שמילוביץ מסבירה

עכשיו שהכל היה כאן מולי, מתחת לאפי, אני מבינה היטב את הכיוון ואת הדברים ואני מחליטה, לא עוד! אנחנו נלך ונבדוק, נחפש ונחקור עד שנמצא מזור, מרפא ללבו ולגופו הקטן של הילד האהוב שלי

המערכת שלנו, מעצם קיומה, יש לה חוקיות של צמיחה, תיקון וריפוי. תפקידה של מערכת הבקרה הוא להתריע כשמשהו לא תקין מתרחש. אל תשתיקי אותה

חשוב שתמצאי את המחשבות של ה"גאון", שהן ערמומיות מאוד, מסתתרות, "חכמות" ומשתלטות עלינו – כבר לפני המשבר

שני שין, אמא לילד בעל תסמונת מיוחדת, משתפת בטור חדש ונוגע את המסע אל האבחון וממנו. טור ראשון בסדרה

"בטחתי בהשם, בטחתי בשרשרת הדורות. בהיותי יהודי לא הרכנתי את ראשי, והייתי נאמן למהותי, גאה במורשתי באמונתי ובזהותי". צפו בדבריו המרגשים של שי גולדן

"התושבים כבר לא פוחדים מחמאס": צבי יחזקאלי מסביר כיצד הלחימה של צה"ל בעזה מביאה לתוצאות בשטח. צפו

כשישנה התרוממות רוח, חייבים לקחת את זה קדימה, לבנות את עצמינו הלאה ולא להשאיר את המצב כהרגשה שתדעך ברבות הימים

"ה- 7.10 גרם לי לשנות את תפיסתי. האמנתי שאפילו באדם הנתעב ביותר מסתתר צד אנושי", כך אומר שי גולדן, "כעת אני מאמין שיש רוע מוחלט בעולם. אין ברירה אלא להשמידו באופן מוחלט, גם את עוזריהם, מצדיקיהם ותומכיהם - אין בלתי מעורבים בעזה. כל מי שרקד ושר שירים כשקרו הזוועות - שותף לרוע המוחלט". צפו בדבריו הנוקבים

"אתם באמת הופכים שולחן": צבי יחזקאלי על התחושה של העזתים, שהפעם המלחמה תהיה שונה ממה שהכירו

ילדים תמימים מתכננים מארב למחבלים. בתי שבכיתה ב' מייעצת לנו לסגור חלונות או להימלט, ובני שבגן חובה בונה כלי נשק מצעצועים. טור אישי שמביט למציאות בעיניים בלי פחד

ברקע התגברות ההפגנות נגד ישראל באירופה, צבי יחזקאלי מסביר האם לאירופאים יש סיכוי לעצור את השתלטות האסלאם. צפו

"הקטארים דואגים אך ורק לאינטרסים שלהם": רועי קייס על המשחק הכפול של המדינה המפרצית הקטנה. צפו

על פי הסכמי פריז שנחתמו ב-1994, ישראל מחויבת להעביר לרשות הפלסטינית את כספי המכסים והמיסים שהיא גובה עבור סחורות שעוברות דרכה לשטחי הרשות. חלק מהכספים מגיעים למחבלי חמאס ובני משפחותיהם. צפו

חיזבאללה, סוריה, עיראק, החות'ים וחמאס: צבי יחזקאלי על השלוחות של התמנון האיראני שיעשו עבור משטר האייתוללות את העבודה ביום פקודה. צפו

ברקע המלחמה מול מחבלי חמאס, עודד הרוש עם מסר אקטואלי מתוך פרשת השבוע – פרשת וירא: "מה עשה אברהם אבינו כשרצה בשלום, אבל היה מי שדאג לנתב את כל כוחו והמשאבים שלו למלחמה?". צפו

"על מה אנחנו מחנכים את ילדינו?", שואלת ורון,  "בזמן שהם הבינו שמה שילד בן 6 ידבר בתוכניות רדיו זה מה שיצמיח את ה'שהיד' הבא, כמה חשוב שאנחנו נתחבר ל'למה' שלנו. צריך ללמד את הילדים מיהו אברהם אבינו, מה זה שמע ישראל". צפו

איך הדור ששקוע עד הראש בטלפון הנייד שלו ומזיז את הראש שלו רק בשביל לנשום ולאכול משהו, איך הדור הזה יוכל להתמודד מול מצבי לחץ ואיומים שדורות אחרים אכלו בלי מלח, חשבנו. טעינו

מתוך לב קרוע עולות השאלות. העיניים, מלאות בדמעות, מסתכלות השמיימה, מנסות להבין

אחרי שנה של שנאה זה לזה, ברגע אחד, כשקם לנו אויב מבחוץ, אנחנו יודעים להתאחד כאילו לא קרה דבר מעולם. הלוואי שגם זה יעמוד לנו לזכות

הכאב שנמצא באוויר מאז שמחת תורה ניתן למישוש. כל העבודות והעיסוקים שבעולם לא יצליחו להשכיח גרם מהסבל שעברו ועוד עוברים רבים בדקות אלו ממש

הודיה בושארי, ציירת ואמנית, אשר נמלטה מהדרום עם משפחתה, מבטאת את תחושותיה על הדף, במילים וגם בציור

רבה של צפת, הרב שמואל אליהו, יוצא נגד הדרישה בעולם מישראל להגיב באופן מידתי על הטבח שביצעו מחבלי חמאס ביישובי העוטף: "זה מוסר שקר. את השקר הזה צריך לבער"

אם כל אחד מאתנו ידאג להיות כסא ומשכן לשכינה, כך נגביר את כוח הקדושה וננחל גם ניצחון חיצוני – שרק משקף את הניצחון הפנימי

איך קרה שאחת כמוני, שלא צורכת חדשות בשגרה ונטולת רשתות חברתיות, נפלה לפח שהאויב הטמין לה, וכמעט איבדה את כלי הנשק העיקרי שלה? טור לשעת מלחמה

האם יהיה בנו הכוח, כעם, להתמודד ולצאת מחוזקים מתוך השבר הכפול? האם יהיה בנו הכוח, כמשפחה, לעמוד בכל זה?