התשובה הציונית ההולמת: כך הפך חמינאי לקבלן הפינוי-בינוי המהיר ביותר במזרח התיכון

יש משהו פואטי, ואולי קצת מצחיק, בהודעה שיצאה השבוע מהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בתל אביב. במקום שבו פגע טיל איראני במהלך מבצע "עם כלביא" בשכונת הראשונים ברמת גן, לא תקום אנדרטה, ואפילו לא סתם שיפוץ קוסמטי. במקום חמישה בניינים מתפוררים של 84 דירות, יצמח שם מגדל חדש של 60 קומות עם 320 יחידות דיור חדשות.

במשך שנים, חברינו בהתיישבות ביו"ש טוענים ש"התשובה לטרור היא עוד בנייה". כשהם אומרים את זה, הם מדמיינים עוד קרוואן בגבעת הראל או עוד שכונה באפרת. אבל מתברר שהעיקרון הזה עובד הרבה יותר טוב בנדל"ן של גוש דן. האיראנים, ברוב טיפשותם האסטרטגית, חשבו שהם יזרעו הרס. בפועל? הם פשוט תפקדו כבולדוזר הכי יעיל של חברת "תדהר". הם פתרו את החסם הכי גדול של ההתחדשות העירונית: הדיירים הסרבנים והבירוקרטיה.

טיל אחד שווה אלף ישיבות ועדה

כמי שעוסק רבות בייעוץ אסטרטגי ובקידום הסרת חסמים רגולטוריים, אני עומד משתהה מול האירוע הזה. אנחנו יודעים שבישראל, כדי להרים פרויקט פינוי-בינוי, יזם צריך לעבור שבעה מדורי גיהינום. ועדות, התנגדויות, היטלי השבחה, ושכנים שרבים על גודל המרפסת. התהליך לוקח בממוצע עשור. והנה, הפלא ופלא: מגיע טיל, הורס כמה דירות, ופתאום – הבירוקרטיה מתאיידת. יו"ר הוועדה המחוזית עודד פלוס וראש עיריית רמת גן כרמל שאמה הכהן התגייסו במהירות שיא, אישרו תוכנית גרנדיוזית, והכל תחת הכותרת של "מענה תכנוני מהיר לדיירים שפונו.

זה מוכיח את מה שאני טוען בכל הרצאה שלי על כלכלה: החסם הוא לא "חוסר יכולת", החסם הוא חוסר רצון. כשהמדינה רוצה (או כשהיא נדחקת לקיר על ידי האויב), היא יודעת לחתוך בבשר החי של הבירוקרטיה. פתאום אפשר 60 קומות? פתאום התשתיות מספיקות? מתברר שכן.

נקמת הנדל"ן

יש כאן מסר אירוני עצום לאויבינו. תחשבו על הגנרל האיראני שיושב בבונקר בטהרן, ומסתכל על תצלומי הלוויין. הוא שיגר נשק בשווי מיליונים, הסתכן בתגובה ישראלית, ובסוף מה יצא לו מזה? הוא הגדיל את הצפיפות היהודית בנקודת הפגיעה פי 4. במקום 84 משפחות יהודיות, יגורו שם עכשיו 320 משפחות יהודיות, בסטנדרט בנייה גבוה יותר, עם ממ"דים חזקים יותר, ועם נוף לים (מקומות 40 ומעלה).

זוהי "תורת ההטרלה הציונית" במיטבה. אתם תהרסו? אנחנו נבנה לגובה. אתם תנסו להבריח אותנו? אנחנו נשלם 50,000 שקל למטר כדי לגור בדיוק בנקודה שבה הפצצתם.

הלקח לשר הפנים

אבל מעבר לציניות, יש כאן לקח רציני לשר הפנים ולמנהל התכנון. אם אפשר לאשר תוכניות במהירות כזו כשיש "מצב חירום", למה אי אפשר לעשות את זה בשגרה? האם אנחנו צריכים לחכות למטחים מלבנון ומאיראן כדי לחדש את פני הערים שלנו? המודל של רמת גן מוכיח שאפשר אחרת. לא צריך לחכות ל"עם כלביא" או למלחמה הבאה. צריך להתייחס לכל בניין ישן ומתפורר בישראל כאילו חטף טיל אתמול בבוקר. זו הדרך היחידה לפתור את משבר הדיור.

עד שזה יקרה, נותר לנו רק להודות לקבלן הביצוע המפתיע מטהרן. בזכותו, קו הרקיע של גוש דן עומד להיראות הרבה יותר מרשים. רק בבקשה, בפעם הבאה – תכוונו למשרדים של רשות מקרקעי ישראל, שם באמת צריך פינוי-בינוי דחוף.

עו"ד תמיר דורטל הוא יוצר ערוץ על המשמעות. מייל לתגובות: Tamir@mashma.net