טורים אישיים - כללי

"מה היא אשמה בזה שמנהל חדר האוכל רוצה להוציא אותנו, לקוחות ותיקים וחשובים שלו, מרוצים? האם באמת הכול צריך ליפול עליה?"

תקופת בחירת מוסדות הלימוד נמשכת, וזה הזמן לדבר על הניקיון במסדרונות. נושא שולי? ממש אבל ממש לא. המחנך אבינועם הרש מסביר מדוע ניקיון וסדר הם הרבה יותר מעוד גחמה

"היא צרחה עליי לפני הילד שלה”: הורה חוצה קו, מערער סמכות, ופוגע בילד שלו עצמו. סיפור אמיתי מחדר מורים שמזכיר: הדרך שבה מדברים עם מורה קובעת הרבה יותר מהציון, ומהר מאוד חוזרת הביתה

הסיפור כאן אינו דוד זיני. זהו סיפורו של מחנה, שמאמין בכל לבו ש"גנבו לו את המדינה", ושבשם ערכים "ליברליים" כביכול מצדיק שלילה גסה של חירויות הפרט. פלורליזם, מבחינתו, הוא זכות בוטיקית ששמורה רק למי שחושב ומאמין כמוהו

די לאמלל את נפשך הרכה והעדינה, די! היא סובלת מספיק. למה אתה מעמיס עליה עוולות ישנות מהעבר, למה היא צריכה לסחוב את כל הצרות של העולם?

לא צריך לעיין הרבה כדי להבין מאין נלקחו משפטי חוכמה אלו, ששונו למילים אחרות, והגו אותם גויים מלומדים. לא צריך להיות מפולפל כדי להבין שכל מה שיש להם, יש לנו בגדול

כמה חשוב שכל אחת מאתנו תהיה מודעת לזכות שיש לה לסרב. לסרב כי לא נוח לך, או לא נעים לך, לסרב כי את לא חושבת שזה מתאים או מותר או בסדר, לסרב סתם כי את פשוט לא רוצה

המכה הצבאית האמריקנית על משטר האייתוללות באיראן לא יכולה להסתכם בנוקאאוט נקודתי. היא צריכה להיות מהלומה מחוללת מציאות, שתפרק את מנגנוני הדיכוי של משמרות המהפכה והבסיג', ותאפשר להמון האיראני לקחת את גורלו בידיו

עליתי על במה מול הרבה נשים, ואת יודעת מה? בסוף זה לא היה כזה נורא כמו שחשבתי. זה אפילו היה ממש כיף. גם את יכולה

חופש אקדמי וזכויות אזרחיות הן עקרונות יסוד בדמוקרטיה, אך הם אינם יכולים להפוך ל"מרחב חסין" עבור מי שמבקש למחוק את הריבונות הישראלית. משילות וריבונות אינן מסתכמות באכיפה משטרתית נקודתית; הן דורשות תודעה לאומית ברורה, שמתחילה בהכרה פשוטה: הבית הזה הוא שלנו

"להגיד שאת לא נהדרת כשאת כן - זה שקר. זה להגיד לקב"ה שהמתנות שהוא נתן לך לא שוות כלום. את לא מכירה בהן. להגיד 'תודה, כיף לשמוע מילים טובות', זו לא גאווה. זו אמת"

מבקריו של טראמפ יגידו שחטיפתו של נשיא ונצואלה ניקולס מדורו והבאתו למשפט בארה"ב "שוברות את הכלים". הם צודקים. הפעולה הטראמפיסטית הנחושה נועדה לשגר מסר ברור לסין ורוסיה, יריבותיה המרכזיות של ארה"ב, אך יש לה גם חשיבות אסטרטגית עבור ישראל

אולי את המישהי הזו בשביל מישהו. ואולי יש לך מישהי כזו בשבילך. ואולי אין לך מישהי כזו בחייך, ואת לא ידעת מה את בעצם מחפשת. ואולי, אולי לא ידעת למה עד עכשיו לא הצלחת לעשות את השינוי שאת רוצה. עכשיו תדעי

ההכרה של ישראל בסומלילנד היא לא עוד אירוע טקסי של גזירת סרט. זהו מהלך גיאופוליטי חריג בצפון קרן אפריקה, עתיר ביתרונות אם כי טומן בחובו גם סיכונים

לכל נערה מתמודדת יש סיפור – אבל בכולן יש משהו משותף: המבט הזה בעיניים, שמספר על כאב, ולפעמים גם על חוסר תקווה. דווקא משם מתחילה הצמיחה

הכישלון של הפרשנים בישראל להעריך נכוחה את תוצאות המפגש בין נתניהו וטראמפ במאר א-לאגו אינו נובע מחוסר במידע או במקורות, אלא מעודף במאוויי לב. כשהתקשורת מהמרת על פיצוץ, היא לא מדווחת על המציאות – היא מנסה להנדס אותה

אני מכריחה את עצמי לחפש, כמעט כמו לקחת נר ולחפש אוצר בחושך. זו מיומנות שהופכת להרגל. עד כדי כך, שהיום זה חלק מהחיים של הילדים שלי

אי אפשר לברוח מכמות הקושי שנגזרה על האדם. אבל – אמר הרב – האדם יכול לבחור מאיפה יגיע אליו הכאב והעול הזה

אחרי הדלקת הנרות ביקשנו מהילדים דבר אחד - והתוצאה ריגשה אותנו עד דמעות: שעה אחת של ישיבה משותפת סביב נרות החנוכה פתחה את הלבבות של כולנו

אם המחנך לא נהיה עוגן עבור התלמיד. אם התלמיד לא רואה בו בכלל כתובת בבית הספר שהוא יוכל לפנות אליה במגוון נושאים רגשיים, יש כאן בעיה גדולה

כשביקשנו ממנו להחזיר לו בתשלומים, הוא אמר לנו שהוא ישמח ש"נעביר את זה הלאה". כלומר, שנעשה טובה למישהו אחר... בן אדם מדהים. כן, יש גם כאלו

"זה אחלה, באמת, בלי ציניות, שיש בך אהבת הגמרא. אבל אם לא תנחיל לו אותה בעצמך, אם לא תראה לו שאתה אוהב אותה, אם לא תשמש דוגמא אישית – כלום לא באמת יעזור כאן"

ומה טוב בזה שאצבעו של המלך נקטעה? גם הדבר שנראה הכי קשה - הוא לטובה

בעקבות רצף אירועי הטרור האחרונים ביהודה ושומרון, צבי יחזקאלי מזהיר: "טרור הוא תוצאה של אפשור וכדאיות. חברו את הנקודות - זה ג'יהאד". צפו

בינינו, בלי שאף אחד ישמע, אנחנו רוטנים ומתלוננים, ולבסוף עושים ועובדים... אז אם כבר אנחנו עובדים, למה לעשות את זה עם טעם מריר בפה?

הלב שלכם ודאי נע בין רחמים על החתן האומלל לבין כעס על הכלה החוצפנית... אבל רגע, האם לא כך בדיוק מרגיש אבא שלנו, כאשר אנו מגיעים לפגישה החשובה עמו בבית הכנסת בשעת התפילה?!

רכז הטיולים החל לזרז אותם, ולאחר שיחה עם מנהל חדר האוכל, הוא החליט להגיש את כל האוכל בפעם אחת, ולוותר על השיחה שהיתה אמורה להיערך תוך כדי הארוחה. הכול כדי להתחשב בזמנם של צוות המטבח

ענה לו רבי אייזיק: "אין לי רגע של מנוחה לעצמי, שאעסוק בזולתי?". השיב לו: "אייזיק, אייזיק. מדוע אינך לומד ממני? כאשר אני רואה שאני כבר לגמרי אבוד, משתדל אני לפחות לזולתי!"

גם בשנה שעברה הבטחת לעצמך שהשנה זה יקרה ואת מתחילה? אבל הפעם באמת! אמרת כזה: השנה אחרי החגים, זהו זה! אני פותחת את העסק שלי, הולכת אחרי החלום, מפסיקה לפחד. ו... תני לי לנחש, לא קרה כלום

מה קרה כשהבן של מרדכי ששון חזר מהגן פגוע ובוכה? איך שיר ילדים ישן הפך למעליב, ומה הפתרון הגאוני שאתם חייבים ללמוד?