זהירות, מטען חורג! כמה אפשר להעמיס על הלב?!

"נמאס לי מהחיים!", "אין לי כוח לחיות!", "החיים שלי הם גיהינום!...".

זה היה הפתיח של איציק (שם בדוי) בשיחה הראשונה שלי איתו. איציק, בחור יקר ומתוק, רווק בן 28, הגיע אליי לקליניקה, שבור ומרוסק, מיואש מהחיים, ובצדק.

לאחר שיחה של עשרים דקות, ביקשתי מאיציק את רשותו להניח על גבו תרמיל טיולים ענק שהיה לי במשרד.

הוא הרים גבה, אבל "זרם איתי". התחלתי להעמיס על התרמיל ספרים וציוד כבד מכל הבא ליד.

בשלב מסוים, איציק כבר לא יכול היה לעמוד בעומס: "די! תפסיק להעמיס. כמה אני יכול לסחוב!".

כאילו לא שמעתי אותו, ביקשתי ממנו שיעשה "פותח את ידיך", והנחתי על ידיו הפתוחות ארגז כבד. כאן הוא כבר התנדנד וכמעט קרס תחתיו.

"תגיד לי, מה אתה רוצה ממני?", נפלטה מפיו צעקה. "לא מספיק החיים קשים, גם אתה מתעלל בי ומעמיס עלי מטען חורג, כדי שאתמוטט גם פיזית?!".

חייכתי בהבנה, ופרקתי מגבו ומידיו את העול הכבד.

לאחר שמתח את איבריו בתנועות שחרור, התיישבנו, והסברתי לו: "יקירי! עשיתי לך בדיוק מה שאתה עושה לנפש שלך! די לאמלל את נפשך הרכה והעדינה, די! היא סובלת מספיק. למה אתה מעמיס עליה עוולות ישנות מהעבר, למה היא צריכה לסחוב את כל הצרות של העולם? ראית מה קרה לך כשהעמסתי עליך מטען חורג?! ככה הנפש שלך, אתה מעמיס עליה דברים שאינם קשורים אליך, פלא שהתוצאה היא שאין לך כוח לחיות... יקירי! הלב שלך הוא לא מחסן גרוטאות!".

זה היה מפתח לסדרת פגישות שקיימתי עם איציק, שבהן עבדנו לנקות את כל הרגשות השליליים שהוא העמיס על נפשו העדינה, את כל הצרות והמריבות של ההורים, אחיו הגרוש, סבתא הנודניקית, השכן מקומה ארבע שהרס לו את האופניים לפני עשרים שנה וכו' וכו'.

היום, ברוך ה', איציק נשוי ומאושר, רגוע ומשוחרר.

זהו. הגיע הזמן לסלוח ולשכוח! אם נתעסק בצרות של העבר – לא נתקדם לעולם.

טינה שנוצרת בעקבות פגיעה, העלבה, או השפלה – יוצרת תודעה אנרגטית שלילית. כשאני לא סולח, האנרגיה הזו חוסמת לי דברים טובים שרוצים לבוא אלי באופן טבעי. בין אם אני מודע לכך ובין אם לא, ההתנגדות הזאת יושבת אצלי בתודעה וחוסמת את קבלת השפע וההצלחה.

אז מה עושים?

הענק לעצמך מתנה - סליחה ומחילה בארבעה שלבים:

שלב א': האמן באמונה שלימה שהפוגע הוא שליח של ההשגחה העליונה.

שלב ב': קח נשימה עמוקה, גייס את כל הכוחות כדי להתגבר על הפגיעה.

שלב ג': עצום את עיניך וראה בדמיונך את אותו פוגע, ואמור לעצמך: "אני משחרר את ההתנגדות שבתוכי כלפיך".

שלב ד': דמיין כאילו יש ענן שחור (אנרגיה שלילית של כעס בתוכך), הבט בענן ואמור "אני סולח לך". נסה לחוש את ההקלה בזמן שאתה אומר "אני סולח לך", כאילו הענן נעלם.

בואו ונעשה את הצעד הראשון והחשוב. בואו נסלח! לא בשביל הפוגע אלא בשבילך! בשביל החיים היפים שלך!

איך אמר פעם אדם חכם: "מה זה כעס? לסבול בגלל טיפשותו של השני".