כל התכנים של יהוסף יעבץ

היציאה מהנמל הייתה מלווה בהתרגשות גדולה. רבים מהנוסעים ראו עצמם כמי שהצליחו להימלט ברגע האחרון. לפניהם השתרע הים השחור, ומעבר לו הדרך אל ארץ הקודש. אלא שהים לא האיר להם פנים

בראשית שנות ה-70 של המאה העשרים דיווחה מחלקת האזנה של הצי השבדי על אותות תת-ימיים בלתי מוסברים. הים מלא ברעשים מרעשים שונים, שכולם פחות או יותר מוכרים לאנשי המקצוע. אך האותות האלו היו קצביים, בעלי דפוס חוזר, הזכירו שידורי מורס, אבל לא תאמו לשום צופן מוכר

חוקרי המקרא בטוחים היו שנפלו טעויות בנוסח של ישעיהו, שהנוסח שלנו הוא מאוחר, משובש, שהנוסח פעם היה שונה. והנה: מגילת ישעיהו זהה לחלוטין לנוסח המסורה! אלפיים שנה חלפו, אף אחד לא יכל לחזור בזמן ולבדוק, הסופרים העתיקו בחרדת קודש כל אות מהנביאים, והנה – ההעתק שווה למקור

מדוע משה רבנו לא יכל לציין בפרשת ואתחנן את מעמד הר סיני, ולהסתפק בתיאור האירוע? הרי התוכן של עשרת הדברות ידוע ונכתב בפרשת יתרו, לשם מה הוא חוזר עליו שוב?

הממצא הבולט ביותר הוא שגם לפני אלפיים שנה, הזמן שבו יוצרו התפילין שנמצאו באזור ים המלח, היו שני מנהגים בתפילין: אחד כמו רש"י ואחד כמו רבנו תם. שניהם מייצגים מחלוקת עתיקת יומין בין שני מנהגים

הממצאים הארכיאולוגיים מוכיחים, כי במאות השנים הראשונות לשבתם בארץ בני ישראל לא השתמשו בשום פסל, מסכה, דמות וצורה. לכן בבנייה הישראלית אין זכר לציורים וצורות

עוד באותו לילה החלו הניסיונות מצד האויב לטפס בסולמות ולחדור לעיר בחסות הפגזות ויריות. בתוך כמה שעות, בבוקר יום ראשון, 26 בנובמבר, כבר הסתובבו חיילים צרפתים ברחובות פראג, והעיר נכבשה

האיסור להוסיף ולגרוע הוא מהותי ביותר, הוא ההבדל בין להבין שיש כאן תוכנית לבין לעשות מה שרוצים. ועובדה, בני ישראל טובים ויקרים תפסו את התורה כ"עושים מה שרוצים", והנה, הם נצמדו לבעל פעור. לכן – לא נוגעים!

לאונור, תופרת במקצועה, הייתה בת 22, לא נשואה עדיין. היא נתפסה שומרת את חוקי התורה – מדליקה נר בערב שבת בתוך קופסה סגורה, כפי שהעידו שכניה. היא נחקרה בעינויים במשך חודשיים, שבהם ניסו להוציא ממנה הודאות ב"פשעיה הגדולים"

משה רבנו מזכיר כמה פעמים את הגלות הנוראה לאורך ספר דברים, אבל בסוף הספר באים דברים שנראים קשים עוד יותר: לא רק שבני ישראל יגלו מהארץ, אלא שהארץ תהיה כמו סדום ועמורה, גפרית ומלח, לא ייזרע ולא יצמח בה עשב. אך הרמב"ן, שביקר בארץ ישראל לפני כ-750 שנה, רואה בדבר בשורה טובה

קליין היה האדם הראשון ששם לב לאבן אחת יוצאת דופן, שחורה ומוארכת. תיש מגודל עמד עליה, וכסם אזוב שכיסה את חלקה. קליין הרהיב עוז והתקרב, ולתדהמתו גילה כי האבן מכוסה שורות של כתב צפוף, והכתב – כתב עברי קדום

ספינת המחקר "פלקור", של מכון שמידט לחקר האוקיינוסים, יצאה למסע מחקר אל קניונים תת ימיים עמוקים. במהלך המסע, הופיע מול הצוללנים משהו לא הגיוני: יצור שנראה כמו חוט ארוך, סלילי. הצוללנים שטו לאורכו של היצור, אבל הוא לא "נגמר", ארבעים וחמשה מטרים היה אורכו

צורת האמירה, הפנייה וההסברה עוברת דרך אישיותו של השליח. משה הוא המתאים לכך יותר מכל אדם, מפני שהוא עומד בין התורה ובין ישראל. לכן משנה תורה נאמר דווקא על ידי משה בלשון תוכחה, זיכרון וביאור

משה מציג לפני דור הבנים שלושה מוסדות יסוד לפני הכניסה לארץ: תורה מבוארת, משפט ציבורי ואמונה מעשית בהנהגת ה'. האמונה המעשית באה בניגוד לחטא המרגלים, במקום שבו העם ביקש ידיעה שתסיר כל פחד, ומשה מחזיר אותו אל דבר ה': אל תירא ואל תחת

בחודש אב טמונה גם נחמה ומנהיגות, עתיד הוא להפוך למועד. באותו חודש שבו נשברה המנהיגות והתקיפות של עם ישראל, יחגגו מחדש את הגאולה ואת המלכות החוזרת במהרה בימינו

חז"ל במדרש מזהים את הפליט שבא לבשר לאברהם על נפילת לוט בשבי עם עוג. לפי מסורת זו, עוג לא הביא את הבשורה מתוך שיקולי חסד, אלא מתוך חישוב נסתר: אברהם ייצא למלחמה, ייהרג, והוא יוכל לקחת את שרה

השם הרשמי שלה הוא "דג קופסת ג'לי". זה נשמע תמים, ואכן המראה שלה הוא כחבילת ג'לי שקוף, אבל השם "צרעת הים" הולם אותה הרבה יותר

הוא התקרב אל הרכבת, ומתוך הקרון פנה אליו יהודי זקן בקול חלש וביקש ממנו לשמור על החבילה. הוא אמר לו כי הוא יודע לאן מובילים אותם, וכי מה שנמצא בחבילה זו הוא כל מה שנותר מחייו

כאשר נרגעו הרוחות בירושלים, שלח שמעון בן שטח מכתב ליהושע בן פרחיה בלשון רמז, כדי שלא ידעו שהוא היה שותף לבריחתו. יהושע בן פרחיה חזר לירושלים, למשרת הנשיאות. הוא אף הכין אפר פרה אדומה, אחת מעשר פרות אדומות שנעשו במהלך ההיסטוריה

באותם חודשים הייתה היציאה מאוסטריה כמעט בלתי אפשרית. יהודי יכול היה לעמוד בתור, לשלם מיסי יציאה, לרשום את רכושו, לוותר על נכסיו – ועדיין להיתקע בלי יכולת לצאת, מפני שמדינות העולם סגרו את שעריהן