כל התכנים של יהוסף יעבץ

יחזקאל הוא נביא הגלות הראשונה. הוא מלמד כי גם בשעה שהמקדש חרב והעם מפוזר, אין ניתוק בין ישראל לאביהם שבשמיים. ספרו עומד כעדות לתקופה קשה בתולדות עמנו, אך גם כיסוד לאמונה בגאולה העתידה

הקיסר התענין בתלמידים באופן כללי, אך לא יכל להתעלם מהצעיר המוכשר שהתבלט בכל תחום, בן ציון פריצי. הקיסר תמך בהשכלה ובלימודים, ורצה להזמין את הצעיר לאקדמיית טרייסטה. גם כאשר שמע כי פריצי הינו יהודי, לא נרתע ותמך בהכנסתו לאקדמיה העילית

הוא המתושלח של עולם החי. בעוד יונקים יבשתיים מזדקנים ומתבלים, הכריש הישנון ממשיך לשוט בשלווה הקפואה שלו. הוא גדל בקצב של סנטימטר אחד בלבד בשנה, ומגיע לגיל "בר המצווה" שלו רק כשהוא נושק לגיל 150

בדברי חז"ל מופיע רבי אליעזר ברבי צדוק לא אחת כעד ראייה. הוא מוסר פרטים מדויקים על הנהגת המקדש, על סדרי העבודה ועל דמויות שפעלו בו. באחד המקרים הוא מתאר שהיה מורכב על כתפיו של אביו, וראה כיצד מתנהלים ענייני קדשים וטהרות

ערב מבצע שלמה שבו עלו רוב יהודי אתיופיה לישראל, קס ביאדגלין עמד בסירובו לעלות, אף שכבר היה אדם מבוגר בן 75, וכבר איבד את מאור עיניו. רק מול המציאות של עזיבת כל בני הקהילה וחוסר רצון להישאר לבדו, ובעידוד בנו, קס אדיסו, הוא הסכים לעלות לארץ, ואז קרה הנס

במשך דורות רבים הדלקת נרות שבת הייתה סימן ההיכר שלנו: סופרים יוונים לפני 2,500 שנה תיארו את היהודים כ"מדליקי נרות שמן ביום השביעי", נשות אנוסי ספרד היו מדליקות נרות שבת בתוך ארגז בסתר כדי לזכות לקיים את המצווה ולהמשיך את המסורת, ונשים מסרו את נפשן בשואה כדי להדליק נרות שבת

עם ישראל נדרש להפוך מעבדים לעם ה'. עבד רגיל לכך שמנהיג חיצוני קובע עבורו כל צעד, בעוד בן חורין נדרש לשאת באחריות פנימית. כאן, בדיוק בנקודה זו, מתרחש המשבר. האם יכולים בני ישראל לקחת אחריות בעצמם, או רק כאשר משה נמצא בשטח?

מבנה גופו מחולק לזרועות דמויות אצבעות, המתפצלות לצדדים. זרועות אלו מגדילות את שטח הפנים ומסייעות לציפה, אך גם משמשות לאחסון מנגנוני ההגנה הייחודיים שלו, והמראה הכללי הזה הקנה לו את הכינוי "דרקון הים"

הוא נותן לה פקודה אחת יוצאת דופן: קודם לחיות. מזון סדיר, שלוש ארוחות ביום, מנוחה, מקום לישון. עבור אישה ששרדה על שאריות רקובות, זו כמעט תחושת גן עדן. בתוך שבוע הפצעים נסגרים, השיעול נרגע, והעיניים הכבויות מתחילות לקבל ניצוץ

אנחנו כמובן יודעים שקוד גנטי לא נוצר מעצמו, ושהכל מתחיל בבריאה. יש אנשים שעדיין לא השתכנעו, והם סבורים שהכל רק טבע בעולם. אבל האם הדנ"א הוא הסבר טבעי? מתברר שזה לא פשוט כל כך

בתוך המגילה מצא הספרן דניאל ליפסון "תעודת כבוד" לילדה יהודייה מאמסטרדם. מה עלה בגורלה של פסיה בלומיסט במהלך השואה? האם שרדה? תשובה על כך הגיעה רק אחרי שנים, כאשר יצא ספר חדש לאור

כשהשמועה התקרבה מהר יותר מן הרוכבים עצמם, כבר ידעו הכול כי הקוזאקים בדרך. דפיקות סוסים בשדות, עשן באופק, פליטים נוספים הנכנסים בשערים בפנים קפואות – הכול הצביע על כך שהעיר עומדת בפני מבחן קשה

מבט מדוקדק במבנה כנפיה של השפירית מגלה מערכת מורכבת להפליא, שמזה יותר ממאה שנים מעוררת עניין בקרב חוקרי אווירודינמיקה, ביולוגים ומהנדסים גם יחד. לא מדובר רק ביכולת תעופה יוצאת דופן, אלא במבנה הנדסי מדויק, שחוזר על עצמו בטבע בעקביות שאין בה מקריות

מאז תחילת שליחותו בפרשת שמות, שמו של משה רבנו מופיע בעקביות בכל הפרשות. בפרשת תצוה הוא פועל, מצווה, ממנה ומבצע - אך שמו איננו נזכר. מדוע?

יש בעולם הדגים יצורים בעלי תכונות מופלאות שאין לאף יצור אחר בעולם החי, אפילו לא לאדם, והם באמת דגים בעלי מזל. בכתבה זו נעסוק בחלק מהתכונות של היצורים המופלאים האלו

שמן נוצר מתוך תהליך של לחץ, אך התוצאה היא אור. השמן עצמו איננו מאיר; הוא מזין את האש. כך ישראל, וכך המקדש. תפקידם להזין את האש של הרוחניות שבוערת בעולם ולחזק אותה

במלחמת שאול בעמלק הנביא הוכיחו על שלא ציית לדבר ה' בשלמות. שאול אכן חטא, ובגלל זה ירד ממלכותו, אבל אין לשכוח גם את פרשת גדולתו ותפארתו, היותו משיח ה' ולוחם מלחמות ה'

תנועת המוסר לא ביקשה להחליף את התורה, אלא להוסיף לה ממד של עבודה פנימית שיטתית: חשבון נפש, התבוננות, לימוד ספרי מוסר ולעיתים אף תרגולים רגשיים של יראה והכנעה. אבל כאן בדיוק נולדה ההתנגדות

לא עצמות, לא שיניים, לא שלדים קשיחים – אלא רישומים עדינים של יצורים רכים, כאילו הטבע עצמו הטביע זיכרון של חיים שנעלמו מבלי להשאיר צאצאים ברורים. זהו עולם האדיקאר – תעלומה ביולוגית שמסרבת להתיישב בנוחות עם כל מה שחשבנו שידענו על מבנה החיים

הוא מתקרב אל קן הנמלים, נוגע במקורו בקרקע, ולעיתים אף מרים נמלה ומעביר אותה בזהירות אל נוצותיו. הנמלים עולות, זוחלות בין הנוצות, נצמדות לעור, והעורב מקבל את ה"ייסורים" באהבה. למה?