כל התכנים של יהוסף יעבץ

האדם מוסיף על הצמיחה את העבודה: הוא נותן שם לברכה, מייחד מחשבה ומצרף את הפרי להודאה ולעבודת ה'. כך עוד חלק בבריאה נהפך לעבודת ה'

משהו בנפש היהודית שלו – החיפוש, השאלה, הבחינה המתמדת – דחף אותו לשאול שאלות שאחרים נמנעו מלהעלות. הוא הביט על הכלורופיל, אותו פיגמנט ירוק שכל ילד לומד עליו בשיעור ביולוגיה, ושאל: אם זהו החומר שמאפשר לצמחים לחיות, אולי יש בו גם רמזים עמוקים יותר שיכולים לסייע לאדם?

כבר דרווין עצמו הציב לעצמו תנאי ברור: אם יוכח שקיים איבר מורכב שלא ייתכן שנוצר דרך שינויים קטנים, הדרגתיים ומועילים – התיאוריה שלו תתמוטט. יותר מ-150 שנה אחר כך, הצטברה שורה ארוכה של דוגמאות בדיוק מהסוג הזה – והן אינן נוחות למי שמבקש להסביר את כל החיים במונחים של מוטציות אקראיות וברירה טבעית בלבד

על פי הקבלה, עבודת ה' האמיתית מתקיימת רק במקום שבו שתי התנועות הללו נפגשות. שאיפה רוחנית ללא ירידת השפע אל המעשה – נותרת מופשטת. שפע אלוקי ללא כלי אנושי ראוי – אינו מתקיים. מגן דוד הוא, אם כן, ציור של איזון, של דיאלוג תמידי בין מעלה ומטה

הגסטפו סימן את ננסי כמטרה מרכזית. הם כינו אותה "העכבר הלבן", משום שהיא, כמו עכבר, שוב ושוב נעלמה להם מהידיים. שינתה דפוסי תנועה, החליפה כינויים, עברה בין ערים בלי להותיר שגרה ניתנת לאיתור

למרות הרדיפות וההשפלות שעבר, קיבל הרמח"ל את הדין באהבה ובענווה מופלגת. הוא לא יצא למלחמה על כבודו ולא חדל מעבודת ה' הפנימית, אלא המשיך לכתוב ספרי מוסר ויסודות אמונה שהפכו לנכסי צאן ברזל בישראל

אפשר להבין את העניין של תרגום התורה בשבעים לשון כמעשה שיש לו כמה שכבות עמוקות, כולן נשענות על אותה נקודת יסוד: כשאתה חייב לומר את הדברים בשפה אחרת, אתה נדרש לבחור פירוש, לחדד גבולות, להסביר מונחים ולעיתים אף לפרק רעיון מורכב לסדרה של הנחות פשוטות יותר

עבד חי בתוך זמן שמישהו אחר קובע לו: מתי לקום, מתי לעבוד, מתי לנוח. בן חורין מתחיל בכך שהזמן נעשה תחום אחריות שלו. התורה רוצה שעם ישראל ילמד כבר בתחילת דרכו שקדושה אינה תופעה "אוטומטית", אלא משהו שנבנה מתוך החלטה ומחויבות

חכמים תיקנו נטילת ידיים לכל המתעורר משנתו בבוקר. דין זה נפסק בשולחן ערוך אורח חיים סימן ד', והוא אחד מן הדינים הפותחים את סדר עבודת היום של יהודי

מי שמרגיש שהחודש הזה "מדבר אליו", יימשך בדרך כלל לדברים כמו הפצת ידע, ארגון קהילתי, עשייה חברתית, חינוך, ייעוץ, תכנון, או כל תחום שבו אדם לוקח משאב ממקום אחד ומעביר אותו למקום אחר בצורה מסודרת

מין אחד, קטן ושברירי, שנעלם מן הטבע בגלל תשוקת האדם לצבע וליופי – ונאבק לחזור בזכות אותה יכולת אנושית בדיוק: היכולת להתארגן, לתכנן, להשקיע משאבים ולעמוד מול הטבע, הפעם כדי לתקן ולא כדי להרוס

הרכבת הנאצית כבר שועטת מזרחה ומחנות ההשמדה בפולין "מוכנים לפעולה". לתוך המציאות הזאת נכנס נזיר שקט, בעל פנים רכות ומשקפיים עגולים - אף אחד מהעולם שמסביבו לא דמיין שדווקא הוא יהפוך למפקד רשת הצלה שחילצה מאות ילדים יהודים מן המוות

דמות מפתיעה קמה והכתה גלים: לארי סנגר, הפילוסוף האמריקאי והמייסד שעמד מאחורי רעיון ויקיפדיה, יצא בהצהרה מרעישה שגוררת תהודה רחבה בעולם המדע והתרבות

לא תרופה כימית, לא נוגדן אימונולוגי יקר – אלא יצור חיידקי קטן שחי במעי של צפרדע יפנית מרחיק לכת, והוכיח בנתונים ראשוניים שהוא מסוגל לחסל גידולים סרטניים ביעילות שעד כה נראתה רק בסיפורי מדע בדיוני

פגיעה אישית היא חוויה אנושית כואבת: מילה שנאמרה שלא במקום, מעשה שפגע בכבוד או התנהגות שגרמה לעוול. השאלה כיצד נכון להגיב לפגיעה מלווה את האדם מאז ומתמיד. היהדות, כתורת חיים, מציעה גישה מורכבת ומאוזנת

תנאי החיים במקום, כמו ברוב המוסדות הדומים, היו קשים: משמעת אכזרית, ענישה גופנית, הזנחה היגיינית ותפיסה בסיסית שהדיירים הם חסרי תקווה שיש לשמור עליהם סגורים ושקטים. דאון, שהגיע לשם כרופא צעיר ושאפתן, נדהם ממה שראה – והחל להפוך את המקום מן היסוד

הגאולה, לפי הרב הירש, איננה מתחילה ביציאה ממצרים, אלא בשבירת תודעת העבדות. לכן התהליך מוכרח להיות מדורג. ניסים פתאומיים בלבד לא היו משנים נפש של עבדים. רק תהליך מתמשך, שבו המציאות עצמה משתנה לנגד עיניהם, יכול לבנות תודעה של בני חורין

השפעת כתבי האר"י חרגה הרבה מעבר לעולם הסוד. מנהגים רבים שנהגו בישראל, ובפרט בענייני תפילה, שבת ומועדים, מושתתים על תורת האר"י, מתוך תפיסה שכל זמן ומעשה נושאים משמעות רוחנית מיוחדת

איך ייתכן שבטון בן אלפיים שנה מחזיק מעמד בגלי מלח, רעידות אדמה וזמן, בזמן שהבטון המודרני שלנו מתעייף אחרי כמה עשרות שנים?

מוצרי חשמל, שתייה חמה ועירוב: כיצד מכינים לפני שבת? כל הפרטים על פי ההלכה