כל התכנים של יהוסף יעבץ

את החזזית אנחנו פוגשים הרבה פעמים בטבע, על קירות של בתים, על סלעים בפארק, או גדרות בצד הכביש. היא נראית כמו כתם ירקרק, אבל יש עוד דוגמאות: אפור, כתום, צהוב

בים החלה סערה. הקברניט הפחית מהירות, בידעו כי ספינתו אינה מן המשוכללות, אך כבר היה מאוחר מדי. הספינה עלתה על שרטון, חור גדול נפער בחרטום, ומים החלו זורמים. הקברניט ואנשי הצוות ניסו לסתום את החור באמצעות שמיכות, אך לא היה לכך סיכוי

לאחר פטירתו של רבי יהודה הנשיא, ירד תלמידו רב לבבל כדי לחזק שם את מעמד התורה. הוא התארח בביתו של שמואל בנהרדעא, ראה כי דרכו בלימוד התורה שונה מעט, ולכן קבע את מושבו בעיר סורא ופתח שם את ישיבתו. מני אז היו בבבל שתי ישיבות גדולות שבראשן שני חכמים גדולים, וגם ברי פלוגתא - רב בסורא ושמואל בנהרדעא

אלכסנדר מוקדון לא התרגש. הוא ציווה לפרק את כל העיר צור היבשתית, לא להשאיר אבן על אבן. עשרות אלפי חיילים הסתערו על צור בכלי מלחמה ופטישים, והפכו אותה לעיי חרבות

זמן קצר לאחר הנישואין פקדה אותו טרגדיה קשה: אשתו נפטרה, ויחד עמה מתו גם ילדיו, ככל הנראה בעת לידה קשה. בספריו תיאר את המאורע בלשונות קורעות לב. הוא מספר כיצד ראה את אשת נעוריו ואת ילדיו נלקחים ממנו ביום אחד. האסון הותיר אותו שבור לחלוטין

הקרבת קורבן רגיל מסמלת נתינה לה', אך הקטורת מסמלת התקרבות פנימית ובלתי אמצעית. היא מבטאת את מסירות הנפש המוחלטת של האדם לפני קונו, לכן דווקא היא נבחרה למבחן

בתוך הגוף ישנו צוות חירום, מוקד מיוחד שמטפל בכל הבעיות, כדי שנוכל לחיות בבטחה. בזמן שאנחנו ישנים, קוראים ספר או מפטפטים להנאתנו, צוות החירום מוזעק שוב ושוב לפינות שונות של הגוף

המגדלים הם מגדלי בוץ - צפופים, גבוהים, חומים-זהובים, דחוסים זה בצד זה. זוהי שיבאם, "מנהטן המדברית" של תימן, העיר שנראית כמו פאטה מורגנה וכבר יותר מ-500 שנה עומדת על תילה

נשים הגישו בקשות לפתיחת חיידר לבנות, וחלק מהן התקבלו. במסמך, שנמצא בארכיון הספרייה הלאומית, רשם אחד הפקידים כי הוא בדק את הנושא עם יהודים מלומדים, ולפי השולחן ערוך אין לנשים ללמוד תורה, ולכן הוא אינו מאשר את בקשתה

המילה "ביקור" מתפרשת בדרך כלל כהגעה למפגש, "באתי לבקר". אבל המפרשים כתבו כי "ביקור" הוא גם מלשון ביקורת. אנחנו צריכים לבדוק ולבקר את צרכי החולה, מה מתאים לו. לפעמים ההגעה לביקור היא מה שתתרום לו, ולפעמים דברים אחרים

דניאל הוא עיוור, ולכאורה כדי להתמצא במרחב או ללכת, הוא צריך מקל, כלב נחייה או חבר שיוליך אותו. אלא שדניאל בכל אופן הולך ברחוב, מטייל במחוזות שלא היה בהם מימיו ואפילו רוכב על אופניים. איך הוא עושה זאת?

משלחת של שוטרים מהמטה המרכזי במוסקבה הגיעה על מנת לוודא את קיום התקנות החדשות בדבר סגירת מוסדות דת. אך שם חיכתה להם הפתעה: בית הכנסת היה מלא מפה לפה, ודלתותיו היו נעולות. נשות הקהילה היהודית נהרו לבית הכנסת עם ילדיהן ותינוקותיהן, התבצרו בתוכו וסירבו להתפנות

אחד המיתוסים הנפוצים קובע כי מבחינה גנטית כמעט שאין הבדל בין אדם לשימפנזה, יש המציינים כי ההבדל נע בין אחוז וחצי לשני אחוזים. האמנם? הגיאולוג קייסי לוסקין טוען כי מדובר במיתוס מיושן. הפער האמיתי הוא כ-15 אחוז!

בעולם העתיק הביטומן היה חומר רב-שימושי: הוא שימש לאיטום, לציפוי, להדבקה, לרפואה ולעיבוד גופות בחניטה מצרית. מחקרים היסטוריים על אספלט ים המלח מגלים שהמצרים היו צרכנים מרכזיים שלו, ושעוד בעת העתיקה הוא נתפס כחומר איכותי במיוחד, ובפרט הביטומן הישראלי תוצרת ים המלח

החיילים הביטו בה, ואז נסוגו לאחור. הם ראו לפניהם אישה עם צרעת ופחדו להתקרב. מה שהם לא ידעו הוא שמתחת למעילה של אותה אישה היו מסרים, תרשימים ומידע מודיעיני שנועדו למחתרת הפיליפינית ולבעלות הברית. מובן שאף אחד לא העז להתקרב אליה או למעילה

אנחנו רואים בעולם הטכנולוגיה והפיתוחים הרפואיים אלפי סוגים של חוטים, מוליכים וצינורות משוכללים ביותר, אבל אף אחד מהם אינו מגיע לשכלול הגדול מכולם: צינור שיוצר חיים חדשים

טעות המרגלים, לפי הרב הירש, היא הפיכת המציאות החומרית למציאות מוחלטת. הם נשלחו לתור את הארץ כקרקע לייעוד ישראל, והפכו אותה לשדה מדידה של כוח אנושי בלבד. הם ראו ענקים, מבצרים ופירות גדולים, אבל לא הבינו שכוח הארץ עצמו נועד להשתנות לפי יושביו

כאשר אדם מנתק את עצמו מן השורש, הוא נעקר ממקומו. כאשר עם ישראל מוציא דיבה על הארץ שניתנה לו מאת ה', הוא פוגע בעצם החיבור שבינו לבין ארצו, ולכן גולה. כאשר הדיבור מקדים את הראייה, מתחילה הגלות, וכאשר הראייה האמיתית קודמת לדיבור - מתחיל התיקון

לאחר שירות החובה ביקש זיסמן לחתום קבע, אבל הוא נדחה. הסיבה: כששתה עם חברים לפני כחצי שנה, הראה להם תמונה שלו במדי אס אס. זו נחשבה למהתלה מאד לא הולמת, ולכן נפסל מלהיות קצין בקבע

אחת המשימות החשובות של הלב היא ששני הזרמים החזקים האלו, של הדם הנכנס והדם היוצא, לא יתערבבו חלילה זה בזה. על הניתוב אחראי חלק קטן מאוד, מרשים ומתוחכם - מסתם אבי העורקים