היסטוריה וארכיאולוגיה
רש"י ורבנו תם: המחלוקת בת 2,000 שנה שנמצאה במגילות ים המלח
הממצא הבולט ביותר הוא שגם לפני אלפיים שנה, הזמן שבו יוצרו התפילין שנמצאו באזור ים המלח, היו שני מנהגים בתפילין: אחד כמו רש"י ואחד כמו רבנו תם. שניהם מייצגים מחלוקת עתיקת יומין בין שני מנהגים
- יהוסף יעבץלמעקב
- ח' אב התשפ"ו||

בפרשת ואתחנן נצטווינו על מצוות תפילין: "והיו הדברים האלה... על לבבך... ולטוטפות בין עיניך".
לפני מאה שנים, התפילין העתיקות ביותר שיכולנו להחזיק בידינו היו התפילין של סבא של סבא, או משהו בסדר גודל כזה. מספר דורות. כל מה שידענו על התפילין הוא מה שניתן ללמוד ממקורותינו הקדומים, אבל לא יכולנו לראות בעינינו תפילין עתיקות.
הקראים טענו כי מצוות תפילין מתכוונת לרעיון לזכור את דברי התורה. זו הכוונה ב"על לבבך", וגם "לאות על ידך" הוא משל. אלא שטענתם הייתה חלשה, שכן אם מדובר כאן במשל, איך יתפרש המשך הפסוק "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך"? האם גם זה משל?
האמת היא שאפילו הצדוקים הודו במצוות תפילין, אף על פי שהכחישו את המסורת, וכך מתארת המשנה שהמינים והצדוקים היו עושים תפילין עגולות. כיוון שצורת התפילין לא מוזכרת בתורה, והיא עברה במסורת, את זאת הכחישו הצדוקים. אבל את עצם הפירוש הפשוט של הפסוק אפילו הם לא העזו להכחיש.
במשך הזמן נחלקו הדעות על סדר הפרשיות בתפילין, ומכאן נולדו תפילין של רש"י ותפילין של רבנו תם: שתי צורות איך לסדר את ארבע הפרשיות. חכמי בבל סיפרו כי פעם אחת נפתח הקיר בקבר יחזקאל הנביא שבבבל, ונמצאה גניזה עתיקה ובה שתי צורות תפילין, אחת כרש"י ואחת כרבנו תם, מה שמלמד שמדובר במחלוקת עתיקה.
כל זאת היה, כאמור, רק מפי ספרים וסופרים, לא דבר שניתן לבדוק ולראות.
אך עם תחילת גילוי מגילות ים המלח, לפני כשמונים שנה, נמצאו ביניהן גם כמה וכמה זוגות תפילין – קרוב לשלושים תפילין או שרידים שלהן. המדהים הוא שכל מה שנמסר במסורת מתגלם בתפילין האלו. בתורה אין זכר לכך שתפילין של ראש מחולקות לארבעה בתים ותפילין של יד נמצאות בבית אחד, אך כך גם צורתן של התפילין שנמצאו מימי התנאים. הפרשיות שמופיעות בתפילין הן כמו בהלכה: "קדש לי כל בכור", "והיה כי יביאך", "שמע ישראל", "והיה אם שמוע".
הממצא הבולט ביותר הוא שגם לפני אלפיים שנה, הזמן שבו יוצרו התפילין שנמצאו באזור ים המלח, היו שני מנהגים בתפילין: אחד כמו רש"י, ואחד כמו רבנו תם. שניהם מייצגים מחלוקת עתיקת יומין בין שני מנהגים.
בנוסף מבחינים בין תפילין של האיסיים, שוכני המערות, שהיו ממשיכי דרכם של הצדוקים, ובין התפילין של הפרושים במצדה ובעין גדי, שם התאספו הלוחמים ברומאים בימי המרד הגדול ובימי מרד ביתר. התפילין הצדוקיות אינן מרובעות כפי ההלכה. וכן בחלקן היו פרשיות אחרות מארבע הפרשיות שדורשת ההלכה.
מה שמעניין הוא הגודל של התפילין. גודלן הוא כסנטימטר וחצי, והכתב זעיר ממש, מעשה אומנות. אפילו התפילין הקטנות ביותר הקיימות כיום הרבה יותר גדולות מכך.
בשנת 2014 התפרסם כי פרופ' יונתן אדלר מצא תשעה קטעי קלף קטנים שעדיין היו מגולגלים בתוך בתי תפילין, ונשארו בלתי פתוחים עשרות שנים. הוא הצליח לקרוא את הכתב על ידי הדמיית CT, וגילה שגם מחלוקת רבי וחכמים בברייתא מגולמת בשני מנהגים בתפילין אלו.
כך ממצאי התפילין העתיקות מעידים על המסורת רבת השנים, ועל שמירת ההלכה גם בתנאי מרד ומלחמה.



