היסטוריה וארכיאולוגיה
"כי לא ראיתם כל תמונה": הממצאים המפתיעים שנמצאו בחפירות הארכיאולוגיות
הממצאים הארכיאולוגיים מוכיחים, כי במאות השנים הראשונות לשבתם בארץ בני ישראל לא השתמשו בשום פסל, מסכה, דמות וצורה. לכן בבנייה הישראלית אין זכר לציורים וצורות
- יהוסף יעבץלמעקב
- ח' אב התשפ"ו||

"רק השמר לך ושמור נפשך – כי לא ראיתם כל תמונה", מזהירה התורה את עם ישראל.
בשנת תשט"ו (1956) הגיע יגאל ידין לחפירות חצור שבצפון הארץ. ידין היה הרמטכ"ל לשעבר של ישראל, אבל גם פרופסור לארכיאולוגיה. הוא עמד בראש המשלחת שחפרה בחצור זו השנה השנייה. הם הגיעו לחצור הכנענית, שעמדה לפני כיבוש יהושע בן נון, וקיוו למצוא בה שרידי תרבות כנענית: פסלי בעל, עשתרות ועוד מהתרבות ה"גבוהה" של הכנענים. למרבה ההפתעה הוא לא מצא שום פסלון כזה, עד שהגיע לשכבת השריפה - אותה שכבה שבה נשרפה כל העיר על ידי צבאו של יהושע בן נון- ובה מצא את ההפתעה: הפסלים היו גם היו, אלא שהם עברו טיפול מיוחד: ראשיהם נכרתו, ידיהם נופצו, שום פסל לא נשאר שלם. מישהו דאג לקיים את הכתוב "אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגויים... ונתצתם את מזבחותם ושברתם את מצבותם" - ובהידור רב.
אחרי שנים - כפי שכתוב בפרשת ואתחנן, "ונושנתם בארץ" - חטאו בני ישראל באלילות. אבל במאות השנים הראשונות לשבתם בארץ, הממצאים הארכיאולוגיים מוכיחים כי הם לא השתמשו בשום פסל, מסכה, דמות וצורה, ולכן בבנייה הישראלית אין זכר לציורים וצורות. וכך כותב הארכיאולוג יוחנן אהרוני: "אבותינו לא הצטיינו מעולם באמנות הפלסטית ובאמנות הציור, ודאי בגלל איסורי התורה" (עיונים בספר ירמיהו, כ"ב).
המומחית לאמנות רנטה רוזנטל קובעת: "בתקופה הישראלית ניכרת ירידה רבה במגוון הצורות והיסודות העיטוריים וברמת הביצוע והערך האמנותי" (אנצ"מ ערך תכשיטים עמ' 557). וכן: "בתקופה הישראלית חלה לראשונה ירידה באיכות הטכנית של הגליל (לחותמת). בו בזמן נעלמים גם סימנים מצריים רבים, ובמקומם באות דמויות פשוטות מעולם החי כגון צבאים עומדים זה מול זה" (אנצ"ע ערך גילוף).
החטאים שבימי המלוכה ובפרט בממלכת ישראל היו הידרדרות, כפי שכותב הארכיאולוג ד"ר י. מייטליס: "אין כמעט אתר מימי הבית הראשון שלא התגלתה בו צלמית כל שהיא, בניגוד לאתרים מימי השופטים" (לחפור את התנ"ך עמ' 242). הארכיאולוג נחמן אביגד אומר: "חישבו ומצאו שחותמות חסרי קישוטים מרובים ביהודה ואילו בישראל מצויים יותר החותמת המקושטים" (אנצ"מ ערך חותם). זה מראה את ההבדל המתואר בנביאים, שממלכת ישראל הלכה יותר אחרי עבודה זרה מימי אחאב, וממלכת יהודה נשארה יותר נאמנה לה'.
אחד הסימנים ליישוב ישראלי מתקופת השופטים הוא היעדר צורות וצלמים. כל עוד הדהדו דברי משה ואזהרותיו באזני בני ישראל, הם נזהרו מלעשות פסל ומסיכה. אבל אחרי שחלפו שנים, ובני ישראל נושנו בארץ, רבים מהם חטאו בעבודה זרה, וסימני הצלמים שלהם נמצאים בחפירות. החוטאים היו קבוצה גדולה מתוך עם ישראל, אבל לא כל העם, ואפילו לא רובו. לכן עדיין יש הבדל עצום בין אתרים ישראליים לאתרים של כנענים ופלשתים, שפסלים הם בסיס כל המציאות שלהם.
סימן נוסף, שחזק אפילו יותר מהיעדר הפסלים, הוא היעדר עצמות חזירים. הפלשתים והכנענים סעדו לבם בחזירים, ובכל יישוביהם מוצאים אנו שרידי חזירים, גם על מזבחותיהם. רק ביישובים היהודיים נעדרות לחלוטין עצמות חזירים, משום שהישראלים נמנעו מלאכול חזיר. יש ממצאים מועטים, ומתקופות מועטות, וגם הם, מן הסתם, שייכים לגויים שגרו בין היהודים.



