היסטוריה

אף אחד לא יוצא מרצונו לתוך גיהנום כזה. ואז, כמעט כבדרך אגב, נשמע הקול: "אני אלך". מרדכי דוצ'ימינר, בן 25, מרים את הראש. הוא מבין את המשמעות – ויוצא

ואז הגיע האסון. בשנת 612 לפנה"ס חרבה נינוה בידי קואליציה בבלית־מידית. הארמונות עלו באש, הממלכה קרסה – אבל כאן נכנס לפעולה הפרדוקס הגדול: האש, שאמורה הייתה להשמיד את הידע, דווקא הצילה אותו

דווקא מתוך האנטישמיות שלו, הוא החל לראות בציונות כלי שימושי. בשונה מאנטישמים שחלמו על גירוש אלים או מחנות ריכוז, מילדנשטיין האמין שבניית בית לאומי יהודי בפלשתינה הבריטית יכולה לספק "פתרון" מסודר יותר

האם זו אוניית סוחר נייטרלית, או נושאת אספקה לצוללות גרמניות? האם האור שנעלם מאחורי האי הוא חלק משיירה מוסווית, או סתם ספינת דיג מאוחרת? מתוך הצללים הללו היא בנתה, לילה אחרי לילה, דו"חות קרי רוח שהוזנו למערכת המודיעינית הבריטית

המלך שניסה למחוק מצוות, זהות ומקדש - וסיים כסמל לחושך שהוליד את אחד מסיפורי הגבורה המדהימים ביותר בתולדות ישראל

לראשונה מאז ימי בית שני, כוח נוכרי מכריז בפה מלא שהוא מכבד את קדושת ירושלים של כל הדתות, והעיר ניצלת מהפצצה מסיבית שהייתה עלולה למחוק חלקים נרחבים ממנה

הארכיאולוגיה, כמו תמיד, מתעקשת על הוכחות. חפירות מדויקות יותר, שנערכו כבר במאה ה־20 והועמקו בתחילת המאה ה־21, גילו פרטים מטרידים

בתוך תערובת של בוץ, דם וצחנה, צעדה אישה אחת עם מנורת שמן ביד – והחליטה להילחם באויב שלא הופיע בדו"חות הקרב: הזיהום

הכול קרס באוגוסט 1942. הגרמנים פלשו, הוקם גטו, וביום אחד נורא רוכזו כ־1,850 מיהודי לנין ונורו אל תוך בורות ביער. רק 28 בעלי מקצוע "חיוניים" נותרו בחיים – בהם פיי, כצלמת

ב־13 במאי 1946 גלשו אל נמל חיפה שתי אוניות מעפילים קטנות, על סיפונן כאלף ניצולי שואה. אחד מהם היה מרדכי טובין, בן 32, שבאמתחתו מזוודה דלה, מספר על היד - וסיפור בלתי ייאמן על תעוזה, זיוף, והברקה יהודית שהביכה את האימפריה הבריטית והכניסה להיסטוריה את השם המוזר: T.T.G.

כדור אש מסנוור עלה מעל האדמה, האוויר רעד, והאנושות חצתה סף שממנו אין דרך חזרה. מאחורי ההבזק הזה, שנקרא בשם הקוד טריניטי, עמד מבצע סודי ונועז שכונה "פרויקט מנהטן"

מאוטהאוזן לא נבנה כדי להחזיק שבויים; הוא נבנה כדי לשבור אותם. עבודה רצחנית במחצבה, רעב קיצוני, מחלות והשפלה שיטתית. אל תוך המציאות הזאת הושלך נער רזה בן שלוש־עשרה־ארבע־עשרה, בודד לחלוטין – הוריו ואחותו יירצחו בהמשך בשואה, והוא יישאר בלי משפחה, בלי בית ובלי תחושת עתיד

לפי עדויות של שותפיו ושל ניצולים, הונפקו מסמכי חסות גם ליהודים שלא היה להם כל קשר לספרד, כל עוד ניתן היה להצילם. ההערכות מדברות על כ־5,000 עד 5,200 בני אדם שזכו למסמכים שכאלה

התהייה מה עלה בגורל הספרים הפכה עם השנים לאחת התעלומות הגדולות של מחקר השואה. האם האוסף הועבר לגרמניה? פוזר בין ספריות אוניברסיטאיות? נשדד על ידי חיילים ואזרחים והפך לרכוש פרטי?

לכן מה רבה היתה תדהמתו, כאשר שמש בית הכנסת הודיע לו כי אין רשות לדבר על ענייני איסוף כספים בבית הכנסת של אמסטרדם. חכם נתן עמרם נדהם. היתכן? מדוע ולמה? וכי אין יהודי אמסטרדם מעוניינים במצוות הצדקה?

אוטה בנגה הושם בכלוב בגן החיות של לואיזיאנה, יחד עם גור של אורנג אוטנג. על השלט נכתב "החוליה החסרה". פיליפ ראה ששיניו של אוטה בנגה מחודדות יותר משל אחרים, נניח, ולכן "הסיק" שהוא קניבל אוכל אדם, החוליה החסרה בין קוף לאדם

הרבה נאמר על חייזרים, אבל ישנו נושא פחות מדובר בתחום: הצבע הירוק של החייזרים. איך יודעים כל מפיקי הסרטים, מתעדי העדויות, ומספרי הסיפורים, שהחייזרים הם ירוקים? מה רע בחייזר סגול? כתום?

כמה דקות לאחר מכן מגיעות גם סירות טורפדו ישראליות. הן יורות לעבר גוף הספינה ומסבות נזק נוסף. בתוך הענן השחור שמתנשא מעל המים, הליברטי מעלה עשן וקורסת פנימה

אונייה עמוסה תותחים כבדים הפליגה מנמל ניו יורק ליעד לא ידוע במזרח התיכון (קהיר), אך דקות אחרי ההפלגה התפרק כל המטען ונעלם באוקיינוס. מסתבר שהסבלים לא קשרו היטב את המטען. טעות אנוש, קורה. אלא ש"טעות" כזו קרתה שוב ושוב. רוב משלוחי הנשק לא הגיעו ליעדם

כשהגיעה שרה גארט, אחותה הגדולה של אמה, הביתה באותו לילה, ושמעה מה אירע, היא לא בכתה ולא צעקה. במקום זאת – היא חשבה. היו לה שלוש שעות בלבד עד שבולוק יגיע לקחת את הילדה