אחרי כ-250 שנה: 28 חיילים שנקברו בקבר ללא שם - זוהו

במשך דורות חלפו המוני אנשים ליד בית הקברות Wilmington and Brandywine שבדלאוור, סמוך לפנסילבניה שבארה"ב, מבלי לדעת בדיוק מי קבור במקום. אמנם היה ידוע ומפורסם שבמקום נמצאים שרידים של חיילים מתקופת מלחמת העצמאות האמריקנית - אך שמותיהם וסיפוריהם של רבים מהם אבדו עם השנים.

כעת, כמעט 250 שנה לאחר מותם, החוקרים הצליחו לזהות את החיילים ולהעניק להם הנצחה ראויה. ב-23 בספטמבר 2026 נחנכה במקום אנדרטה לזכרם של 66 חיילים לפחות שנקברו בקבר המוני. 33 מהם זוהו בשמם: כל 28 החיילים האמריקנים מרגימנט רוד איילנד וחמישה קצינים בריטים.

החיילים האמריקנים לחמו בקרב יורקטאון בווירג'יניה בשנת 1781. קרב זה היה אחד הקרבות המכריעים במלחמת העצמאות האמריקנית, ולאחר הניצחון החיילים עשו את דרכם צפונה. בדרכם הביתה, רבים מהם חלו באבעבועות שחורות. הם הועברו לבית החולים בווילמינגטון, ושם, בין דצמבר 1781 לינואר 1782, מתו.

במקום לחזור למשפחותיהם, הם נקברו בקבר המוני הרחק מביתם, במקום שנקרא אז Poor and Strangers Burial Ground - בית קברות שיועד לעניים ולאנשים שלא היה להם מקום קבורה אחר. לצדם נקברו גם חיילים בריטים, היות וארבע שנים קודם לכן, לאחר קרב ברנדיוויין בשנת 1777, הועברו מאות חיילים בריטים פצועים לווילמינגטון. לפחות 38 מהם נקברו באזור.

"מתוכם היו גם ארבעה חיילים שהיו עבדים ועוד לא יצאו לחופשי"

כיצד זוהו החיילים?

הזיהוי של החיילים לא נעשה באמצעות DNA, אלא בעזרת מחקר ארכיוני. החוקרים עברו על רשימות צבאיות, רישומי בתי חולים, מסמכי קבורה ותיעוד של יחידות צבאיות. לבסוף נמצא מסמך שבו הופיעו שמותיהם של כל 28 חיילי רוד איילנד שמתו בווילמינגטון.

אחד הממצאים הבולטים היה הרכב היחידה: מתוך 28 החיילים, 14 היו אפרו-אמריקנים - עשרה מהם היו חופשיים, וארבעה התגייסו כשהיו עדיין עבדים. בשנת 1778, בעקבות מחסור בכוח אדם, אפשרה רוד איילנד לעבדים להתגייס לצבא ולקבל את חירותם בתמורה לשירות. יותר ממאה גברים ניצלו את האפשרות לפני שהמדיניות בוטלה.

אחד מהם היה טוראי Caesar Rose, ששמו מופיע כעת על האנדרטה. צאצא שלו, Jason Roomes, השתתף בטקס ההנצחה ותיאר את מסלול חייו של סבו מעבד לחייל. בטקס השתתפו נציגים אמריקנים ובריטים, ודגלי שתי המדינות הונפו מעל קברם של האנשים שלחמו זה בזה.

במהלך המחקר אותר בספרייה הלאומית של סקוטלנד שיר שכתב אביו של אחד החיילים הבריטים לאחר שקיבל את הבשורה על מות בנו מעבר לאוקיינוס. השיר הוקרא בטקס ההנצחה.