ברית מילה: כל מה שחשוב לדעת על המצווה הארוכה בהיסטוריה

לעמים שונים ישנם מצוות ומנהגים שונים. תוקפם ואורכם של המנהגים האלו יכול להיות קצר או ארוך, אבל אף מצווה או מנהג לא המשיכו והתפשטו זמן כה רב כמצוות המילה, שהתחילה מאברהם אבינו לפני כ-3,800 שנים, ועד היום צאצאיו מחזיקים בה במסירות נפש.

המילה נקבעה כאות הברית שבין הקב"ה לאברהם ולזרעו, ומצוותה לדורות היא למול ביום השמיני. לאורך ההיסטוריה נעשתה הברית לאחד מסימני ההיכר הבולטים של החיים היהודיים. היא התקיימה בארצות שונות, תחת שלטונות שונים ומשונים, ולעיתים גם בשעה שהוטלו עליה איסורים ועונשים.

לפני יציאת מצרים מלו כל בני ישראל שלא היו עדיין נימולים, שכן ערל אסור לאכול בפסח. אך במדבר לא יכלו בני ישראל למול, עקב רוח דרומית שהייתה אז. לפני הכניסה לארץ מל יהושע בן נון את כל בני ישראל. המקום בו התבצעה ברית המילה נקרא "גבעת הערלות", ובהמשך, כאשר חנו בני ישראל במחנה, קרא יהושע את שם המחנה "גלגל", באמרו "היום גלותי ממכם את חרפת מצרים". הערלה מזכירה את המצב במצרים, שבו רבים מבני ישראל חטאו.

כתובות ארכיאולוגיות מלמדות כי היו כהנים מצריים שמלו את בשר ערלתם, וכבר אמרו חז"ל שיוסף לימד את המצרים למול. בספר שופטים מכונים הגויים "ערלים", משום שהיהודים דבקו במצוות מילה. יחד עם בני ישראל מלו עוד צאצאי אברהם. ייתכן שגם בני לוט, עמון ומואב, היו מלים את בשר ערלתם; בני קטורה חייבים למול לפי חלק מהחכמים, וכך פוסק הרמב"ם, ולכן עד היום המוסלמים מלים את בשר ערלתם. אמנם מילתם אינה שלמה, משום שהיא בלי הפריעה המוזכרת בתורה שבעל פה. מבואר בזוהר הקדוש שלבני ישמעאל יש זכות בארץ בגלל המילה, אבל זכותם אינה שלמה, משום שהמילה שלהם "ריקנית", לא מושלמת.

במאה החמישית לפני הספירה כתב הרודוטוס על ה"סורים שבפלשתינה" שמלים את בשר ערלתם, הכוונה לבני ישראל. הוא מציין עמים נוספים באזור המלים את בשר ערלתם, וכנראה הכוונה לבני אברהם או לנספחים עליהם.

לאחר כיבושי אלכסנדר מוקדון התרחבה השפעת התרבות היוונית במזרח. ביהודה התפתח עימות בין אורח החיים היהודי לבין שאיפתם של חלק מבני המקום להשתלב במוסדות ובמנהגים ההלניסטיים. ברית המילה עמדה במרכזו של העימות, משום שהייתה סימן מובהק של השתייכות לברית ישראל. המתייוונים משכו את ערלתם, כדי לקלקל ולטשטש את המילה, משום שהתביישו בהשתייכותם למסורת היהודית.

בימי אנטיוכוס הרביעי, בשנת 167 לפני הספירה בקירוב, נכלל האיסור על המילה במערכת הגזרות נגד קיום התורה. ספר מכבים א', פרק א', מתאר הוראה להשאיר את הילדים ללא מילה. בהמשך, בפסוקים ס'-ס"א, מסופר על הוצאות להורג בעקבות קיום המצווה, לרבות ענישת המשפחות והמלים.

לשלטון הייתה כאן מטרה ברורה: לקטוע את העברת הזהות היהודית לדור הבא. קיום הברית תחת הגזרות נעשה למעשה של נאמנות לתורה במחיר אישי כבד. משום כך תולדות המילה בתקופה הזאת קשורות ישירות לתולדות המאבק החשמונאי. כאשר גברה ידם של החשמונאים – בוטלה הגזרה, וברית המילה שבה ונעשתה סימן היכר של כל יהודי.

גם הרומאים, כאשר הכבידו את גזרותיהם על ישראל, אסרו על המילה. הקיסר אדריינוס, שהחריב את ביתר והשמיד מיליוני יהודים, אסר גם על קיום ברית המילה. בדיוק בזמן הגזרה הזו נולד רבי יהודה הנשיא, ואמו, אשתו של רבן שמעון בן גמליאל, מלה אותו – אך מיד לאחר המילה החליפה אותו בנסיך רומאי שהיה תינוק בן שמונה ימים, וכך לא התגלה דבר מילתו של בן הנשיא. לימים גדל הנסיך הרומאי ונעשה קיסר רומא – הוא אנטונינוס, אשר היה ידידו הטוב של רבי יהודה הנשיא, וביטל את הגזרה על המילה.

המשנה עוסקת בשאלות ההלכתיות של קיום המילה תחת גזרות שמד האוסרות עליה. במסכת שבת (פרק יט) נידונה דרך הובלת כלי המילה "בשעת הסכנה", תוך הסתרתם. שם אמרו חכמים כי מצוות שעליהן מסרו ישראל את נפשם בשעת הגזרות, ובהן המילה, נותרו מוחזקות בידם. ואכן, על ברית המילה מוסרים יהודים את נפשם מאז ועד עתה. גם יהודים הרחוקים מאד מקיום מצוות לא מוותרים על ברית המילה, ובדרך כלל על ידי רב, בלי הרדמה, בדיוק כמו שעשה אברהם אבינו, שבזכות מסירות נפשו כולנו חיים וקיימים כאן בארץ.

בעידן המודרני נפוצה בעולם גם מילה מטעמים רפואיים. דו"ח של ארגון הבריאות העולמי משנת 2007 העריך שכ־30% מהגברים בעולם נימולים. מחקר משנת 2016 הציע אומדן של כ־37%-39%.

המחקר הרפואי מצא למילה כמה יתרונות אפשריים. לפי המכון הלאומי האמריקאי לסוכרת ולמחלות עיכול וכליה, הסיכון לזיהומים בדרכי השתן בשנת החיים הראשונה גבוה יותר אצל תינוקות שלא נימולו.

מחקרים מבוקרים שנערכו בקניה, באוגנדה ובדרום אפריקה הראו גם הפחתה משמעותית בסיכון להידבקות במחלות קשות נוספות, בתנאי החשיפה שנבדקו. בעקבותיהם המליצו ארגון הבריאות העולמי ו־UNAIDS, משנת 2007, על מילה רפואית מרצון כחלק מתוכניות מניעה במדינות שבהן היקף התחלואה גבוה.

מובן שלא זו הסיבה למצוות מילה. זה רק אחד היתרונות של קיום המצווה.