טורים אישיים - כללי
טורים אישיים ממיטב הכותבים בנושאים מרתקים ומגוונים
מדור טורים אישיים - כללי, מכיל מקבץ מיוחד של טורים אישיים ממיטב הכותבים בהידברות וכן מבחר טורים אישיים ומרתקים של גולשים מוכשרים בנושא אמונה, אקטואליה ועוד. מדור מומלץ ואהוב.
ומה, אתם לא רוצים להרוויח 23 מיליארד דולר?
ברור שאני רוצה לסדר אותם ולדאוג להם, אבל יודעים מה? אולי הייתי מעדיף שהילדים והנכדים והנינים שלי יקבלו כלים לחיים נכונים, שתהיה להם תפיסת עולם בריאה, בלי קשר לטונות הכסף שיישפכו עליהם
כבר 9 חודשים שאין לי בית
"כמה ימים", הם אמרו לנו... כמה ימים שהפכו ל-9 חודשים של טלטלה נפשית, התקפי חרדה, רעשים בלתי פוסקים של מטוסי קרב שמרחפים מעלינו, קולות של פיצוצי רקטות, או במקרה הטוב של כיפת ברזל. טור אישי וכנה של מפונה מהגליל שבחרה להישאר באזור המלחמה
בחסות המלחמה: המדינות הסוניות מתקרבות למערב ולישראל
החשש במדינות הסוניות המתונות ממתקפה פרו איראנית מוביל את חלקן לקדם תהליך לכינון ברית הגנה עם מדינות המערב, בהן ארצות הברית וישראל. צפו
צבי יחזקאלי על שחרור מנהל ביה"ח שיפא: "לא הבנו כלום. זו כניעה"
"מי שמשחרר אסירים לא מבין את המשא ומתן במזרח התיכון": צבי יחזקאלי זועם על שחרורו של מוחמד אבו סלמיה, מנהל בית החולים שיפא. צפו
לשחרר בכל מחיר? כשסינוואר קורא את המפה טוב יותר מהפרשנים הישראליים
ישראל היא המדינה היחידה בעולם ששילמה מחירים עצומים ולא פרופורציונליים בתמורה להחזרת שבוייה. העסקה המופקרת, שמקודמת בימים אלו בהתלהבות על ידי התקשורת, עלולה לגבות את המחיר הכבד מכולם
עמית סגל: "נגד הקמת ועדת חקירה ממלכתית"
בשיחה עם ד"ר דורי קלגסבלד בכנס "דמוקרטיה תחת אש" באוניברסיטת רייכמן, הסביר עמית סגל מדוע הוא מתנגד להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את מחדל מתקפת חמאס על יישובי הדרום. צפו
צבי יחזקאלי על הלחימה בעזה: "סיוע הומניטרי לחג הקורבן נתפש כחולשה"
"מעבר חופשי של מחבלי חמאס בעזה – זו טעות": צבי יחזקאלי על מצב הלחימה כעת בעזה, ועל אסון הנגמ"ש הכבד. צפו
צבי יחזקאלי על מבצע החילוץ: "זאת יכולה להיות נקודת המהפך של המלחמה"
"פעולות התקפיות ועוד מבצעים כאלו יכולים להביא למהפך": צבי יחזקאלי על מבצע החילוץ של ארבעת החטופים והדרך לנצח במלחמה. צפו
כוחנו טמון באחדותנו: הכנה לחג השבועות בטור מיוחד
אנחנו יכולים להתווכח ולצאת למאבקים אחד נגד השני ועדיין נישאר יהודים, בני אותו העם, שלובים זה בזה, זהות משותפת שמובילה לשותפות גורל
בדרך לירושלים – עוברים במדבר
ההכנה הרוחנית בטרם ההליכה במדבר, מצריכה הכרה של כל אחד ואחד בערכו, בערכיו ובמטרותיו. אך לא פחות מכך, על האדם גם להכיר את מקומו ותפקידו בתוך החברה, ובמובן מסוים – בתוך ההיסטוריה
האם עדיין יש אלילים? השקר הנסתר עדיין לא התנפץ
כל אחד בשעתו קם בכוונה חיובית. אבל כמו כל רעיון, גם הוא נוצר מבני אדם עם יצרים ודחפים. רק ביהדות נדרש מכל אחד להיות קודם בן אדם
על אחריות, ערבות הדדית וירושלים של זהב
החירות היא הבחירה הנתונה לאדם והיא היוצרת את אחריותו לגורלו. הקללות והברכות אינן גזירת גורל מקרי, כי אם, במובן העמוק, פועל יוצא של בחירותיו ומעשיו של האדם
למה כל זה קרה לנו?! בואו לא נחמיץ את התשובה האמיתית לשאלה הזו
חשבתי על היהודים שלא זכו להסתכל במבט קוסמי של אמונה על מה שקורה כאן. היה ברור לי שבלתי אפשרי לעמוד בכאב כזה, בלי אמונה
צבי יחזקאלי: "מתחילים לעצור את צינור החמצן של חמאס"
"היום העזתים יודעים שישראל היא הצד הטוב": צבי יחזקאלי על הפעולה הצבאית ברפיח וההפגנות נגדה בעולם. צפו
בלתי נתפס: איך יכול להיות שהם תומכים ברוצחים?!
כל הגופים שעוסקים בעזרה ובחמלה והומניזם, זכויות אדם - מדוע הם שונאים אותנו כל כך? אולי זו בעיה של ההסברה שלנו?
עמית סגל: "אנחנו בתוך ניסוי שנמשך 20 שנה - ונכשל"
הפרשן עמית סגל על הקריאות לסיום המלחמה: "בסוף הבריונים תמיד ידפקו לך בדלת עם אלה גדולה וחשבון לתשלום". צפו
השאלה שתהפוך לכם את החינוך לכבוד ל"ג בעומר
ילדים דחויים מתפללים שהלילה הזה יהיה שונה מכל הלילות: שבכל הלילות לא מזמינים אותם להתכנסויות של החבר'ה, ובלילה הזה, הלוואי אלוקים, תעשה שזה יהיה שונה
דמוקרטיה או שנאה עצמית? נשיא אוניברסיטת ת"א תומך בבקשת סטודנטים להפגין לציון "יום הנכבה"
מרגישים המומים ומופתעים נוכח ההפגנות באוניברסיטת קולומביה? אל תלכו רחוק. ממש ברגעים אלו סטודנטים שונאי ישראל עורכים הפגנה דומה באוניברסיטת תל אביב. לא משנה להם העובדה שהם נהנים מזכויות שוות (ולעיתים אף מקבלים הטבות רבות בשל היותם בני מיעוטים) - הם רוצים לציין את יום "אסונם" לכאורה, ללא כל קשר לעובדות היסטוריות. ויש להם עזרה מבפנים, כמובן. מי? נשיא האוניברסיטה בכבודו ובעצמו. ולתפארת מדינת ישראל
חמש השיטות שיסייעו לכם לחזור לשגרה בקלות
עכשיו, אחרי שהכלים של הפסח כבר במחסן, הגיע הזמן לנסות ולחזור לשגרה של עבודה. איך עושים את זה נכון? גם אם לא שאלתם, אנחנו כאן בשביל לתת תשובות. טור של טיפים בנימה מבודחת
פרשת מצורע: על הימנעות מדיבורים מיותרים, ועל ראיית הטוב בחברה הישראלית
ההרחקה היא פעולת הגנה של החברה מפני הסכנה של תוצאות הדיבור הבעייתי: התפוררות חברתית ולאומית. זוהי רפואה מונעת אסון – יש להרחיק ולהתרחק ממצורע – ממי שהאג'נדה שלו היא להוציא ולהביא רק רע
מהי הסיבה האמיתית לכך שאנחנו אומרים "שמע ישראל" בעת צרה?
זה כמו לשאול "מה נותן לך האוכל שאת אוכלת", ולענות שהוא נעים לעין. תשובה נחמדה, אבל היא לא עונה על השאלה
אם אתה מדבר על זה – סימן שאתה גם חושב על זה. טור לפסח
כאשר מבקשים מאתנו להרבות בסיפור יציאת מצרים, מבקשים מאתנו, במילים אחרות, להכניס אותו גם אל תוך המחשבות שלנו
טור דעה: האם יש עתיד ללאומיות החילונית השמרנית?
חובה עלינו להיות כנים עם עצמנו. אם חשוב לנו שהנכדים שלנו ירצו להישאר יהודים, אנו חייבים להשקיע בחיבור שלנו למקור. לא משנה כמה אנו קרובים, כדאי לנו להשקיע בזה יותר – וכמה שיותר
חוד החנית בסיוע ההומניטרי לעזה: מה האינטרס של איחוד האמירויות?
באיחוד האמירויות מנסים בכל דרך לסייע לתושבי רצועת עזה - בים, ביבשה ובאוויר. מה האינטרס בהוצאה הכספית העצומה? רועי קייס מסביר
הכוונה אולי טובה, אבל זה לא אומר שהמעשים נכונים
לא תמיד נכון לפעול על פי פרץ רגשי או צורך אינדיבידואלי יצירתי אך אישי. פעמים יש לפעול באיזון ובשילוב השכל, בהתאם ל"סדר העבודה"
למה אנחנו מתקשים לשנות את ההתנהלות הכלכלית שלנו?
למה קשה לנו לעשות שינויים בהתנהלות הכלכלית, ומתי חשוב בכל זאת לעשות שינוי למרות הקושי?
חגי לובר למפגינים: "אף אחד לא ישרוף את המדינה שלי"
חגי לובר, אביו של לוחם צה"ל יהונתן לובר הי"ד שנפל בקרבות רצועת עזה, מותח ביקורת על המפגינים שחסמו כבישים בתל אביב: "הפסיקו לאיים על העם הזה"
"חינוך מתחיל מהבית": מחנך יכול להצמיח בתלמיד כנפיים. הורה יכול לשתול לו את הלב
הוא שוב הסתכל אלי, ואמר לי: "המורה, אם יש תלמיד שאין לו חדר או חברים שרוצים לישון איתו, אני רוצה לישון איתו!". "תגיד", עניתי לו, "חשבת על זה לבד? פשוט לבוא אלי ולהגיד לי את זה?"
חיים שכולם למען האחר: לזכרה של הרבנית סילביה ברדה ע"ה
את סיפור חייך המתאים לספר עב כרס על כוח החירות, כוח הבחירה, כוח של עוצמה והעצמה שמלווים באמונה ויראת שמים צרופה, היית משתפת בהומור גם כשסיפרת על תקופות מאתגרות
הקווים האדומים של א-סיסי ועבדאללה: האם הסכמי השלום בסכנה?
ברקע מלחמת חרבות ברזל, רחובות ירדן ומצרים נשטפו במבול של שנאה לישראל. כיצד מנהיגי שתי המדינות מצליחים לשמר את האינטרסים החשובים להם, למרות הלחצים העצומים?