החופש לגדול - שלוש נקודות לצמיחה בחופש המיוחד הזה

לא כל כך ברור איך הנוער אמור להסתכל על החופש הגדול הזה. מצד אחד כולם רוויים וסחוטים עד הסוף מבחינה נפשית. החטופים. חיילי צה"ל שמחרפים את נפשם. מלחמה. מקלטים. ממדי"ם. הותר לפרסום. כמה עוד אפשר לשמוע חדשות ולהיות מבואסים?

ומצד שני, בואו, ברור שזה לא חופש רגיל, וגם לא נכון להתייחס אליו בצורה כזו. 

ובכל זאת, החופש התחיל, וזה הזמן לעשות קצת סדר עם כמה נקודות שיעזרו לכם שאולי, אולי השנה לא תרגישו לשם שינוי שהחופש פשוט נזל לכם מהידיים כמו שקרה לכם עד עכשיו.

1. תיאום ציפיות

קודם כל בואו ותענו לעצמכם על כמה שאלות פשוטות:

א. איך אתם בכלל הולכים להתייחס לחופש הזה? זמן להתמרח ולא לעשות כלום? לשכב במצב בטטה מעוכה ולבהות עד אינסוף במסך כזה או אחר?

כי אם זה מה שאתם חושבים, אז אפשר באמת לעצור כאן ושיהיה בהצלחה. כאילו, זכותכם. המשטרה לא תעצור אתכם.

אבל אם אתם מבינים שהחופש הוא קודם כל זמן יקר, משאב נדיר שניתן לכם וכדאי לכם מאוד לא לשרוף אותו על שטויות, כי זו בעצם ההשקעה החשובה ביותר שקיבלתם השנה, במצב כזה כדאי לכם להתייחס אליו כמו שמתייחסים לכל השקעה של כסף שהגיע לידיכם: ברצינות. 

ב. אחרי שהבנתם שלא בא לכם שוב לשרוף את החופש, בואו ותענו לעצמכם: מה אתם בכלל מתכוונים לעשות איתו? אלו מטרות אתם רוצים להשיג באמצעותו?

להתאוורר ולמלא מצברים יכולה להיות אחלה התחלה. זה הכי חשוב שיש! ומצד שני, מה לעשות שאתם נוער מעורב, אכפתי ומודע, שיודע שברגעים אלו ממש אחים שלנו נמצאים במערות מתחת לאדמה וזקוקים לאכפתיות ולמעורבות שלנו. 

מה זה אומר? שלצד הפאן והטיולים והמפגשים בקניון, אפשר לקבל איזו קבלה לזכות החטופים: לשמור על הלשון. ובגלל ששמירת הלשון בכלל זו משימה ענקית, אז אפשר להתחיל משעתיים ביום, שבהם לא משנה מה קורה – אתם לא מדברים לשון הרע. קשה? מצוין. את זה אתם מקדישים לחטופים. לחלופין אפשר גם להחליט שאתם ממש עושים משהו פיזי לטובתם: להתנדב. לעזור. בבית. עם האחים. בשכונה. בסניף. הבנתם את העיקרון. פשוט להיות טובים יותר, ולהרבות לחטופים ולחיילי צה"ל זכויות.

2. טיפת חמצן לנשמה

גם אתם יודעים שאתם לא צריכים להתאמץ מידי בשביל למצוא את עצמכם מבלים שמונה שעות מול המסך. כנראה שזה מה שיקרה לרובכם יותר מדי ימים. הכול טוב. 

ובכל זאת, יותר מכדאי שלא יעבור יום מבלי שתהיה לכם איזו הפוגה רוחנית. משהו לנשמה. זה יכול להיות לימוד של חמש דקות, או כל דבר אחר. אני אישית אוהב מאוד את החוברות של "ותן חלקנו", בעיקר את החלק של המחשבה שם. 3 דקות – וקיבלתם סיפור עם מסר ערכי ששווה זהב. אבל כמובן, כל דבר שיעשה לכם טוב. שיעור, ספר אחר, חברותא. מה שבא לכם, רק לשמור על טיפת חמצן לנשמה.

3. להסתכל למראה בלבן של העיניים

לא בטוח שתעופו על הרעיון, אבל החופש הוא קודם כל הזדמנות אמיתית לברר את המקום האמיתי שלכם: אין מחנכים. אין מחנכות. רק אתם תחליטו איך ייראה העולם שלכם.

מה שכן, תזכרו דבר חשוב: גם אם לדעתכם "נפלתם" או "נכשלתם" או לא עמדתם במטרות של עצמכם – תזכרו שהרבה פעמים העצבות והייאוש והדיכאון שאנחנו מרגישים בעקבות הנפילה, הם-הם העניין, לא פחות מהנפילה עצמה. 

חשבון נפש ולב נשבר הם דבר ענק וחשוב. עצבות והתבאסות זה כבר משהו אחר. נפלתם בחופש בכל דבר? יאללה, חבל על הזמן, תתניעו מחדש ותקפצו על הסוס! יש לכם עוד חתיכת נסיעה לעשות.

אז תתפסו את המושכות חזק חזק, ותזכרו שהעיקר לא לפחד כלל!

חופש נעים!