עם כמה כסף הילדים שלכם יוצאים לבילוי?

אחת מהסוגיות הנפיצות והרגישות ביותר בחופש הגדול היא עניין התקציב, והכספים שההורים נותנים לילדים ולמתבגרים שלהם בדרך לעוד אירוע ובילוי משותף עם כל החבר'ה.

הנה מכתב שהגיע אלי השבוע, ונותן פרספקטיבה אחרת על העניין, עם טוויסט מפתיע למדי.

*

היי, אבינועם. היום הילד שלי שעולה לכיתה ז' הגיע אלי וביקש ממני כסף בגלל שהוא וכל החברים הטובים שלו הולכים לקניון.

אנחנו שוכרים דירה במקום שהוא אשכול תשע, ולכן כל השכנים שלנו וההורים של החברים של הילד שלי, הם אנשים מבוססים מאוד. לא בדיוק בליגה שלנו.

אני כן אגיד: הילד שלנו הוא באמת נשמה, ובדרך כלל הוא מאוד משתדל לא להכביד עלינו מבחינה כספית. הוא גם עוזר מאוד בבית, ועושה המון מטלות שרוב הילדים בגיל שלו בכלל לא עושים.

הפעם ראיתי שזה קשה לו מאוד, כל העניין.

שאלתי אותו: "תגיד, כמה כסף אתה רוצה שניתן לך?".

הוא הסתכל עלי נבוך, כאילו הוא מתחבט אם להגיד את זה או לא, ואמר לי: "לא יודע אמא, האמת שלחברים שלי אין בכלל כסף. יש להם כרטיס שזה של 'ויזה' לנוער שההורים שלהם מטעינים אותו... אביחי סיפר לי שיש לו בכל יציאה כמעט 500 שקל...".

התפלצתי. אמרתי לו: "מה אמרת? 500 שקל? זה הזוי לגמרי! לא משנה כמה ההורה מרוויח, למה שהוא ייתן לילד המתבגר שלו 500 שקל? איפה החינוך כאן? איפה הערך לכסף? איפה הצניעות?".

הילד שלנו הסתכל עלי במבט נבוך ואמר לי: "אל תשאלי אותי, אמא, לא יודע. לכולם יש את הכרטיס, וכולם יוצאים לערבים האלו כאשר הוא מוטען להם במאות שקלים".

בעלי הציע לי לכתוב בקבוצת ההורים. "אבל", הוא אמר לי: "בחייאת, תעשי את זה חכם. שלא ירגישו שאת מוכיחה או מתקיפה אותם".

אז זה מה שעשיתי.

כתבתי הודעה בשיא העדינות, ושאלתי אותם אם הם לא חושבים שלשלוח ילדים עם 500 שקל לבילוי זו ממש הזיה.

אחרי ששלחתי הרגשתי הקלה, וחשבתי שעשיתי משהו טוב, עד שאמא אחת פנתה אלי: "את יודעת שאף אחד לא מכריח אותך להישאר כאן, נכון? אני בטוחה שיש מקומות בישראל ששם הנערים הולכים לקניון עם פחות כסף...".

כשקראתי את ההודעה הזו, חטפתי בוקס בבטן. ואז, אחרי שעה, הגיעה מאחד ההורים ההודעה הבאה: "בניגוד אליך (וכאן הוא פנה לאותה אמא), אני לגמרי מסכים עם מה שכתבה (וכאן הוא פנה אלי). אני חושב שאיבדנו את זה".

אני אוסיף שהאבא הזה הוא אדם מבוסס מאוד, ויש לו מפעל מצליח. כמה ימים לפני כן הוא הזמין את כל הנערים בכיתה להפלגה על היכטה שלו, ללא עלות. מדובר על חבילה שעולה המון המון כסף. כל הנערים חיכו להפלגה הזו...

ואז האבא הזה כתב לאמא הזו: "מאחר שהתשובה שלך מראה שאין לך שום בעיה של כסף, וכנראה גם לשאר ההורים שפשוט שותקים כאן ולא מגיבים, אני אעשה את זה פשוט: מי שיסכים איתך, אני מציע שהוא יגיע ליאכטה שלי בתשלום מלא, שהרי אין לכם בעיה של כסף.

"ומי שלא מסכים איתך... טוב, הוא עדיין מוזמן בשמחה לשלוח את הילד שלו להפליג ביאכטה שלי בלי כסף...".

אני לא צריכה לספר לך שבתוך חצי שעה, למעט אותה אמא, כל ההורים, ללא יוצא מן הכלל, הסכימו שלשלוח את הילד שלהם עם כרטיס נטען של 500 שקל בחופש ביציאה לקניון זו חתיכת הזיה מופרכת שלא קשורה לכלום.

בגלל שאני יודעת שיש הרבה הורים שקוראים את הטורים שלך, אני מבקשת שהפעם אפילו לא תרשום את שמי הפרטי.

לא באתי לעקוץ, רק לגרום להורים לחשוב קצת על מה שהם עושים ועל המסרים שהם שולחים לילדים שלהם, בעיקר בחופש הגדול.

ואם יש לחץ חברתי שלילי, זה בדיוק התפקיד שלנו ההורים לעמוד שם מנגד ולהוביל למקום הטוב. לא להיסחף.

וכמובן... אפשר גם להתחשב ולזכור שיש כאלו שיש להם פחות. עוד לא נולד אף נער שהפסיד בגלל שההורים שלו הטמיעו בו את ערך האכפתיות".