טורים אישיים - כללי

חוה שמילוביץ מסבירה את העצה העוצמתית והמעשית שנותן רבי נחמן מברסלב, לביטול גזרות. צפי

וזה הולך איתנו לכל מקום. עם הנציגה בטלפון. בתור לקופה במכולת. על הכבישים. בין איש לאשתו. אש אוכלתם. ומבלי משים זה הופך קבע

"מי שמשחרר אסירים לא מבין את המשא ומתן במזרח התיכון": צבי יחזקאלי זועם על שחרורו של מוחמד אבו סלמיה, מנהל בית החולים שיפא. צפו

מחפשת כוח ותמיכה להתמודד עם אתגרי החיים? הכנתי לך הַרְפָיַתְפִילָה מיוחדת שתעזור לך להתחבר מחדש ולגלות את "הכוח הגנוז שבתוכך". תפילה זו תעניק לך חיבור עמוק לבורא ותמלא אותך בסבלנות ובאמונה

עוד חברה מספרת לי שאחותה, שלא חזרה בתשובה, באה לעזור לה עם הילדים, ועזרה בכביסות. מתוך התחשבות, היא שאלה אם מותר לכבס בגדי בנים ובנות ביחד...

ישראל היא המדינה היחידה בעולם ששילמה מחירים עצומים ולא פרופורציונליים בתמורה להחזרת שבוייה. העסקה המופקרת, שמקודמת בימים אלו בהתלהבות על ידי התקשורת, עלולה לגבות את המחיר הכבד מכולם

אני יוצאת היום לראשונה לנופש עם חברות, נופש מאורגן לאימהות לילדים עם צרכים מיוחדים. פשוט לנסוע

בשיחה עם ד"ר דורי קלגסבלד בכנס "דמוקרטיה תחת אש" באוניברסיטת רייכמן, הסביר עמית סגל מדוע הוא מתנגד להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את מחדל מתקפת חמאס על יישובי הדרום. צפו

חוה שמילוביץ מגישה הרפיה מיוחדת, שמאפשרת לנו למצוא בהירות פנימית ולהתמודד עם מצבים מאתגרים

התארחתי בפעם הראשונה בשבת אצל משפחה מחב"ד. בבוקר שאלתי את אם המשפחה לאן הלכו הילדים, והיא אמרה לי: "לשול" (זה בית כנסת באידיש). שאלתי אותה – "מי זה שול? הוא שכן שלכם?"

לעיתים (רבות מידי), הצורך בלדבר מגיע כדי למלא איזשהו חסר שהאדם אפילו לא מודע אליו, כך שהמילוי של אותו צורך נעשה באופן לא נכון, שלא באמת ממלא אותו, אלא זה רק נדמה שכך

"האבסורד הוא, שהם טוענים בתוקף שהוא לא באמת שתה ריספונד, כי אם היה שותה – היה אמור להיות מושבת למשך יממה מההשפעה שלו. אז ביקשתי מהם לשחרר אותנו, והם לא מוכנים"

"מעבר חופשי של מחבלי חמאס בעזה – זו טעות": צבי יחזקאלי על מצב הלחימה כעת בעזה, ועל אסון הנגמ"ש הכבד. צפו

"פעולות התקפיות ועוד מבצעים כאלו יכולים להביא למהפך": צבי יחזקאלי על מבצע החילוץ של ארבעת החטופים והדרך לנצח במלחמה. צפו

אנחנו יכולים להתווכח ולצאת למאבקים אחד נגד השני ועדיין נישאר יהודים, בני אותו העם, שלובים זה בזה, זהות משותפת שמובילה לשותפות גורל

אני בעלת תשובה, וכשהתחלתי להתפלל שמונה עשרה, בכל פעם שהייתי מגיעה ל"משיב הרוח" הייתי מוציאה ראש מהחלון כדי לדעת מה מזג האוויר, ולפי זה ידעתי אם לומר היום "משיב הרוח" או "מוריד הטל"...

ההכנה הרוחנית בטרם ההליכה במדבר, מצריכה הכרה של כל אחד ואחד בערכו, בערכיו ובמטרותיו. אך לא פחות מכך, על האדם גם להכיר את מקומו ותפקידו בתוך החברה, ובמובן מסוים – בתוך ההיסטוריה

כל אחד בשעתו קם בכוונה חיובית. אבל כמו כל רעיון, גם הוא נוצר מבני אדם עם יצרים ודחפים. רק ביהדות נדרש מכל אחד להיות קודם בן אדם

ישבתי כמה דקות, עונה לאינספור שאלות, שומעת תגובות שלא היו צריכות להגיע לאוזני. "איך הוא הגיע לשם? חוסר אחריות, היא היתה צריכה לשים לב, היא יודעת שהוא כזה"

החירות היא הבחירה הנתונה לאדם והיא היוצרת את אחריותו לגורלו. הקללות והברכות אינן גזירת גורל מקרי, כי אם, במובן העמוק, פועל יוצא של בחירותיו ומעשיו של האדם

חשבתי על היהודים שלא זכו להסתכל במבט קוסמי של אמונה על מה שקורה כאן. היה ברור לי שבלתי אפשרי לעמוד בכאב כזה, בלי אמונה

"היום העזתים יודעים שישראל היא הצד הטוב": צבי יחזקאלי על הפעולה הצבאית ברפיח וההפגנות נגדה בעולם. צפו

שמעתי שבעל תשובה עלה לתורה בשבת. אחרי שקנה עלייה, הגיע לבימה והוציא כסף מזומן לשלם...

חזרתי עם יונתן הביתה, מותשת, נסערת, עצבנית. הכוחות הלכו ועזבו אותי, נפלתי שדודה על הספה. למה ההסעה מורידה אותו במקום שיכול לסכן אותו?!

כל הגופים שעוסקים בעזרה ובחמלה והומניזם, זכויות אדם - מדוע הם שונאים אותנו כל כך? אולי זו בעיה של ההסברה שלנו?

הפרשן עמית סגל על הקריאות לסיום המלחמה: "בסוף הבריונים תמיד ידפקו לך בדלת עם אלה גדולה וחשבון לתשלום". צפו

ילדים דחויים מתפללים שהלילה הזה יהיה שונה מכל הלילות: שבכל הלילות לא מזמינים אותם להתכנסויות של החבר'ה, ובלילה הזה, הלוואי אלוקים, תעשה שזה יהיה שונה

אני בסדר כמו שאני, וגם כשאני לא, אני עושה את המיטב שאני יכולה באותה העת. אני לא צריכה אישור מאף אחד בשביל להיות מי שאני בוחרת להיות, גם אם זה לא תמיד מובן מפאת הפערים הקיימים

מצוות כיבוד הורים לא מתחלקת במספר הילדים! אלא לכל אחד יש 100% מחויבות ואחריות לכבד את הוריו כפי יכולתו, בלי קשר למה שהאחרים יכולים או מוכנים לעשות בשבילם

שמחה כל כך שהמורה משתפת, שואלת, מתייעצת, נותנת לי להיות חלק מהמערך הגדול הזה, מהטיול המרתק הזה אל לבו של יונתן ואל הדרך הטובה שבה יצעד. אני נזכרת במורה של שנה שעברה. חורקת שיניים