מה תהיי בעוד 10 שנים? ומה היית לפני 10 שנים?

עצמי את העיניים ודמייני את עצמך 10 שנים קדימה. מי את? מה את עושה בחיים? אילו הרגלים יש לך? איך את נראית, חיצונית ופנימית? עכשיו פקחי עיניים. מה דמיינת?

אני אוהבת לתת את התרגיל הזה לנערות. מניסיון, רובן מתארות דמות ללא שינויים משמעותיים מההווה. פחות או יותר, כך היא משערת, היא תראה אותו דבר. תישאר באותו סגנון, עם אותם ההרגלים. אולי היא תהיה נשואה, אולי יהיו ילדים, אבל היא עצמה? למה שיהיה שינוי?!

(אגב, כשניסיתי לערוך את התרגיל על אנשים בוגרים, גם הם, בדיוק כמו הנערות, לא צפו שינויים מיוחדים. אותו אדם בהתבגרות של עשור)

אבל אז, אני שואלת שאלה דומה מאוד – איך היית לפני עשר שנים? מה השתנה ב-10 השנים האחרונות? אוהו... כאן זה סיפור אחר לגמרי. כאן כולנו יודעים לספר על שינויים מפליגים. מה הייתי לפני עשור ומה היום! אילו שינויים דרמטיים! הדעות שלי היום מעובדות הרבה יותר, שונות ועמוקות יותר, ההרגלים שלי שונים – אימצתי מאז כל כך הרבה הרגלים חדשים (חלקם טובים ומוצלחים, וחלקם הרבה פחות...), גם הסגנון והטעם שלי השתנו מעט לכאן או לכאן. בקיצור, חיצונית ופנימית אני כבר לא אותו אדם.

ואז עולה ההבנה המפתיעה – בטווח של עשור, אדם, כל אדם, משתנה משמעותית. גם אם הוא לא מתכנן להשתנות. השאלה היא אם השינוי יהיה מקרי, "מה שיוצא אני מרוצה" (רק כשאני מסתכל אחרוה אני שם לב שלפני עשור לא הייתי מכור לקפה, ומאז... לפני עשור הייתי ישן מספיק שעות, ומאז... לפני עשור הרוחניות שלי היתה רוחניות, ומצוות היו מצוות... וכן הלאה) – או שאני זה שהובלתי, הסתכלתי מראש על עצמי קדימה, שאלתי את עצמי "איך אני בוחר להיראות בעוד עשור?", בניתי את עצמי לפי זה ויצרתי את העתיד לפי תכנון.

בעבודה עם נערות זה חזק מאוד. בחוסר תכנון עלול להיווצר לנערות עתיד מבולבל ונמוך מאוד, אך כשהן יושבות בשקט וחושבות "איך באמת אני רוצה לראות את עצמי עוד עשר שנים?", וגם – "מה אני צריכה לעשות עכשיו כדי להתחיל להתכוונן לשם?", פתאום יש תמונת דרך, יש תכנון ומסלול, והתשובות מחייבות מאוד. היא רוצה בית תקין, היא רוצה בעל אוהב, היא רוצה בעוד עשור ילדים בריאים בגוף, בנפש וברוח, היא רוצה להיות מחוברת לבורא... ומה צריך לעשות עכשיו בשביל זה?

נסו לצייר קו ישר, בלי שום תכנון מוקדם. נסו לעומת זאת לשרטט קודם כל נקודת יעד קטנה על הדף, ואז למתוח אליה את הקו. ראו איזה הבדל גדול יש בין קו שנוצר "תוך כדי", בלי תכנון, לבין קו שנמתח לאחר שהיתה נקודת יעד. כמה ישר הוא קו שיש לו יעד.

ציור תמונת עתיד הוא כלי אדיר בעבודה עם נוער בסיכון, אבל מומלץ לכל אחד מאיתנו. כשהעתיד מצויר לי מול העיניים, אני יודעת לאן אני חותרת, לא מתבלבלת מרעשי רקע, ובעזרת ה' מגיעה ליעד.