"אם את מגיעה לכאן הרבה, אולי יצא לך לפגוש את המלכה?"

יש הרבה דיבורים על כך שבחודש אלול נוצרות הזדמנויות להתחלות חדשות, כי "המלך בשדה" וזו עת רצון. שמעתי לאחרונה סיפור אמיתי מעניין שדי ממחיש את הנקודה הזו, דווקא ממלך בשר ודם, או יותר נכון, במקרה הזה מדובר במלכה.

מסתבר שמלכת אנגליה הקודמת נהגה בצעירותה לעשות הליכות וטיולים באזור הטירה שלה בסקוטלנד. היא לבשה בגדים רגילים, והלכה די לבד, כשהיא מלווה רק על ידי שומר הראש שלה (שמו היה ריצ'רד גריפין, והוא זה שסיפר את הסיפור). פעם אחת שני תיירים הלכו שם בפארק הסמוך, והם לא זיהו את המלכה, אבל עצרו אותה כדי לשאול אותה אם היא גרה כאן באזור. המלכה השיבה שאכן, יש לה "בית נופש" באזור. אחר כך שאל אותה אחד התיירים: "אם את מגיעה לכאן הרבה, אולי יצא לך לפגוש את המלכה?". המלכה ענתה בחיוך: "אני לא, אבל ריצ'רד (שומר הראש שהיה לידה) פגש אותה הרבה פעמים!". התייר ממש התלהב, ביקש להצטלם עם שומר הראש, ונתן למלכה את המצלמה כדי שתצלם אותם. המלכה זרמה, וצילמה את שומר הראש המחויך עם שני התיירים הנלהבים, שזכו בכזו זכות עצומה, לפגוש אדם שפגש את המלכה!

שומר הראש הציע שיעשו תמונה אחת נוספת עם המלכה, כדי שתהיה להם גם מזכרת מהצלמת שצילמה אותם (מבלי לגלות לו את זהותה). כשהם נפרדו, המלכה אמרה לשומר הראש: "הייתי רוצה להיות זבוב על הקיר כשהם יחזרו לארצם, יראו את התמונות לחבריהם, ומישהו יספר להם מי היתה האישה שצילמה אותם...".

אפשר ללמוד מכאן קצת על ההזדמנויות שלנו בחיים, ובאלול בפרט. כל רגע יכול להיות קשר, קשר נצחי עם בורא העולם, וחבל לפספס את הרגעים האלו רק בשביל דברים טכניים חולפים...

אבל הסיפור הזה אינו רק משל ל"המלך בשדה". הוא גם משל להזדמנויות הקטנות שלנו בקשר עם בני הבית שלנו. ההזדמנויות תמיד נמצאות, צריך לדעת לנצל אותן! לפעמים אנחנו חולמים על טיולים גדולים, אטרקציות יקרות, חוויות אקסטרים. אני לא נגד, אבל עיקר הקשר עם הילדים בנוי דווקא מהרגעים הקטנים, השיתוף, הארוחות המשותפות, הקניות וההליכה למכולת, סידור השולחן לסעודת השבת והחג. כל רגע כזה יכול להיות חוויה.

יש כאן נקודה נוספת שניתן ללמוד מהסיפור הזה. התיירים לא ידעו שהרגע הזה לא יחזור, והם כל כך פספסו... גם בחינוך יש רגעים שלא חוזרים: שיחה לפני השינה, נסיעה משותפת, משחק בקופסה בסוף סעודת השבת. לפעמים יש הכרחים ומחויבויות אחרות, וזה מובן, אבל אסור לזלזל בהשקעה בזמני איכות עם הילדים שלנו. לפעמים מבינים כמה הרגעים האלו יקרים רק בדיעבד, וחבל. ולכן לא צריך להתרגש ממלכת אנגליה. כל הזדמנות לקשר, חוויה וזמן איכות עם הילדים היא אוצר, ובכל רגע כזה מסתתרת לה הזדמנות שלא תחזור.

התיירים גילו רק בדיעבד מי עמדה מולם. גם אנחנו מגלים לא פעם רק בדיעבד כמה יקרים היו אותם רגעים פשוטים עם הילדים. אלול מזכיר לנו לא להמתין לגילוי המאוחר. כשהמלך בשדה, וכשהילד ליד השולחן, זו ההזדמנות. עכשיו.