מגרש האימונים הראשון של החיים: מה עושים כשהאחים רבים ביניהם?

החופש הגדול אצלנו הפך למלחמה אחת גדולה. הילדים רבים בלי סוף, וכל כמה דקות מישהו בא אלי בבכי: "אמא, הוא לקח לי", "היא הרביצה לי", "תגידי לו שזה לא בסדר". אני מרגישה שאני כל היום שופטת, חוקרת ומכריעה מי צודק ומי אשם. איך אפשר להתמודד נכון עם המריבות ביניהם?

אם יש משהו שיכול להרגיע הורים, זו הידיעה שמריבות בין אחים אינן סימן לכך שיש בעיה בבית. להיפך. כמעט בכל בית שיש בו אחים, יש גם חיכוכים. כשילדים גדלים יחד, חולקים מרחב, צעצועים, תשומת לב ורצונות שונים – החיכוך הוא חלק טבעי מהחיים.

הקושי מתחיל כשאנחנו מגויסים אל תוך המריבה. כל ילד מנסה לרתום אותנו לצד שלו, לקבל מאיתנו אישור שהוא הצודק ושהשני הוא הבעייתי. וכשאנחנו נענים לתפקיד הזה, אנחנו הופכים לשופטים במקום למחנכים.

אבל אולי התפקיד שלנו בכלל אחר.

אחים הם "מגרש האימונים" הראשון לחיים. דווקא בתוך הקשר הזה ילד לומד להתמודד עם תסכול, לנהל מחלוקות, לוותר, לעמוד על שלו, לבקש סליחה ולהתפייס. אלו מיומנויות שאף שיעור לא ילמד אותו טוב יותר.

לכן, במקום לשאול מי התחיל ומי אשם, כדאי לשאול את הילד שפנה אלינו: "מה אתה יכול לעשות עכשיו כדי לקדם את המצב?". אולי לדבר אחרת, אולי להתרחק לרגע, אולי להציע פתרון, ואולי פשוט לבחור שלא להמשיך את המריבה.

כשאנחנו ממהרים להעניש את ה"מכה" ולרחם על ה"מוכה", כל אחד נשאר בדיוק באותו המקום שבו היה קודם: האחד לומד שמישהו אחר יפתור עבורו את הקושי, והשני לא מקבל הזדמנות לקחת אחריות על הבחירות שלו.

המטרה שלנו אינה לנהל את היחסים בין הילדים, אלא ללמד אותם לנהל אותם בעצמם. זו מתנה שתשרת אותם הרבה אחרי שהחופש הגדול יסתיים.

נועה הראל היא מנחת הורים, יועצת זוגית ויועצת במודעות אישית ובמערכות יחסים. לתגובות: noaharel4@gmail.com