הילד שלכם צדיק או רשע? ממושמע או חוצפן?

מרוץ החיים אינו מותיר לנו פנאי לעצור להתבונן ולצלול לעומקם של דברים, וכשמתווספים למרוץ עצב ומתח וקושי השגרה שוחקת שבעתיים. מועדי השנה מספקים לנו עצירה מהשגרה השוחקת ואת היכולת לראות ולשקול דברים בצורה רגועה יותר. אם נשכיל להתבונן במהות החגים, נוכל לקבל מהם גם כלים מעשיים לחיי היום יום.

בספר החינוך (מצווה שי"א) מבואר עניין ראש השנה, וזה לשונו: "משרשי מצוות המועד הזה שהיה מחסדי האל על ברואיו לפקוד אותם ולראות מעשיהם יום אחד בכל שנה ושנה כדי שלא יתרבו העוונות ויהיה מקום לכפרה, והוא רב חסד מטה כלפי חסד וכיון שהם מועטים מעביר עליהן. ואם אולי יש בהם עוונות שצריכין מירוק נפרע מהם מעט מעט, וכעין מה שאמרו זיכרונם לברכה אוהבו נפרע ממנו מעט מעט. ואם לא יפקדם עד זמן רב יתרבו כל כך עד שיתחייב העולם כמעט כליה, חלילה, נמצא שהיום הנכבד הזה הוא קיומו של העולם ולכן ראוי לעשות אותו יום טוב".

אנשים רבים מתייחסים לראש השנה כיום דין שמטיל מורא ופחד, וכדינו של מלך בשר ודם שבא לגבות את חובו מאדם שעבר על דבריו. אך האמת היא שאין דינו של הבורא כדינו של מלך בשר ודם, וכל רצונו של הקב"ה הוא שהאדם יתקן את מעשיו ויצא זכאי בדינו, ולכן כותב בזוהר שיש לנו שני ימים בראש השנה, משום שביום הראשון אנחנו נידונים בדין קשה, וביום השני בדין רפה, וכך יש לנו הזדמנות נוספת לצאת זכאים בדין. ואף אחרי ראש השנה יש לאדם הבינוני עוד הזדמנות לתקן את מעשיו עד יום כיפור, ואפילו עד סוף חג הסוכות. הצד השווה בכל ההזדמנויות הללו הוא רצונו של הבורא לזכות אותנו בדין.

ננסה לתרגם את זה גם לחינוך הילדים...

כשאנחנו מנסים לפענח את ההתנהלות של הילדים, ובפרט של המתבגרים שמאתגרים אותנו, האינסטינקט הראשוני שלנו כהורים הוא דין קשה. הציפיה שלנו היא שהילדים ילכו בדרכנו ולא יטו ימין או שמאל, וכשזה מתנגש עם המציאות הכואבת ועם הבחירה של המתבגר, המתחים והכעסים לא יודעים שבעה. אם נתבונן בחסדיו של האל ובהתעקשות שלו להביט על הטוב ולתת לנו גם בשעת דין הזדמנויות להשתפר בזו אחר זו, נוכל ללמוד שגם בשעה של קושי ומתח ניתן לנהל חשיבה ודיבור בצורה רפה ורכה, כדי לתת לילד את ההזדמנות לתקן.

הדבר העיקרי שנלמד מראש השנה הוא החלוקה של האתגר לפיסות קטנות. הורים רבים נוטים לבחון ולאבחן את ילדיהם בצורה גסה וכללית, ולמסגר אותם בתוך תבניות צרות: הוא ילד טוב או ילד רע? ילד צדיק או רשע? ילד ממושמע או חוצפן? וכך, במקום לראות את הילד על מכלול אישיותו, הם מנסים להגדיר אותו באמצעות תווית אחת שתכריע מי הוא ומה טיבו.

חלוקת חייו ודינו של אדם אחת לשנה, מעבר לטוב הטמון בו בנתינת הזדמנות לתקן ולהתחיל מחדש בכל שנה, מלמדת אותנו להסתכל על פרק זמן ועל עניין נקודתי ולא על מכלול שלם של חיים. הדבר נכון גם בחינוך הילדים. אם ננסה להגדיר ולהתייחס למתבגר בהתאם למכלול הגדול שלו, שמאתגר אותנו, לא נצליח אף פעם להביט גם על הצדדים הטובים והיפים שיש בו ולא נוכל כלל להשפיע עליו.

כמו כל דבר בחיים, גם המתבגר והמתבגרת שלנו בנויים מפיסות ומשכבות שונות המייצרות יחד מכלול שלם. כהורים עלינו להביט על החלקים הטובים שלהם ולהעצים אותם גם בעיני רוחנו וגם בעיני הילדים. זאת הדרך לייצר שכבה נוספת וטובה שתשנה לטוב גם את הפיסות והחלקים המאתגרים.

בהזדמנות זו נברך את כל ההורים היקרים שנזכה לכתיבה וחתימה טובה ולשנה טובה ומתוקה מתוך נחת של קדושה מכל יוצאי חלצינו.

ישראל אלדד הוא מדריך הורים ונערים בגיל ההתבגרות. Israeleldad@gmail.com