איך אפשר לגרום לילד לרצות?

חשוב לי שהילדים שלי יקיימו מצוות ויקשיבו לי מתוך רצון ושמחה, ולא "יעשו לי טובה". איך מגדלים ילד שרוצה לעשות את הדבר הנכון וגם מרגיש שמח ומאושר עם זה?

אני רוצה להתחיל דווקא מהמילים האחרונות של השאלה: איך אפשר לגרום לילד לרצות?

והתשובה היא – אי אפשר!

אנחנו יכולים לחנך, ללמד. אנחנו יכולים להציב גבולות וליצור בבית אוירה. אנחנו יכולים להעביר לילדים את הערכים החשובים לנו ולחיות אותם בעצמנו.

התפקיד שלנו הוא לחנך. הרצון הפנימי של הילד הוא תהליך שנבנה בתוכו.

לפעמים נדמה לנו שחינוך נכון הוא חינוך שבו הילד רוצה לעשות את מה שאנחנו מבקשים ממנו. ואם הוא עושה את הדבר בחוסר חשק, אנחנו מיד חוששים שאולי לחצנו מדי, אולי כפינו עליו, אולי אנחנו יוצרים אצלו התנגדות.

כדאי לעצור ולבדוק את ההנחה הזאת.

האם בחיים אנחנו עושים רק דברים שכיף לנו לעשות?

אדם מבוגר קם בבוקר והולך לעבודה גם בימים שבהם היה מעדיף להישאר בבית. הורים מסיעים ילדים, מחזירים מחוגים, מבשלים, מנקים, עובדים ומתאמצים – אנחנו עושים את הדברים האלה כי אנחנו רוצים את התוצאה!

אנחנו מכשירים ילד לחיים, ובחיים יש כללי משחק. "אדם לעמל יולד". התורה אינה מבטיחה לנו חיים ללא מאמץ. להפך, העמל הוא חלק מובנה מהחיים ומהצמיחה שלנו.

אושר הוא התחושה שנשארת איתי אחרי שעשיתי את הדבר הנכון. אושר הוא תוצאה לא הדרך!

אני מוכנה להסיע את הילד שלי לחוג גם כשאני עייפה, כי חשוב לי שהוא יפתח ויגלה את הכישורים שלו. אני עובדת קשה כדי שתהיה למשפחה שלי פרנסה ורווחה. המטרה נותנת משמעות למאמץ שבדרך.

ילד יכול להתפלל היום בלי חשק, ובעוד כמה שנים לגלות בתפילה מקום עמוק ומשמעותי עבורו. ילד יכול לקיים מצווה כי אבא ואמא חינכו אותו לכך, ובהמשך לבחור בה בעצמו.

אז במקום לשאול "איך אני גורמת לילד שלי לרצות?", נשאל: "איך אני ממלאת נכון את התפקיד שלי, ומשאירה לו את המקום לבנות בתוכו את הרצון?".

אנחנו מחנכים, מכוונים, מציבים גבולות ומשמשים דוגמה אישית, ובאותה נשימה זוכרים שהילד שלנו הוא אדם בפני עצמו.

נועה הראל היא מנחת הורים, יועצת זוגית ויועצת במודעות אישית ובמערכות יחסים. לתגובות: noaharel4@gmail.com