יכול לחיות כעשר שנים בלי לאכול: הכירו את דובון המים

יש כאלף ומאה מינים שלו, הוא יצור קשוח ששורד כל אירוע, יכול לחיות כעשר שנים בלי לאכול, יכול להתקיים בחלל, לחטוף מכות איומות ולהישאר בלי פגע ואף לשרוד התרסקות חללית. כזה הוא דובון המים. צורתו ממש מזכירה דב, הגודל – פחות. מדובר ביצור קטנטן באורך של פחות ממילימטר, אבל התואר "היצור הקשוח בעולם" עדיין מגיע לו.

דובוני המים, או בשמם המדעי טרדיגרדים, חיים כמעט בכל מקום שיש בו מעט רטיבות: בטחבים, בחזזיות, בקרקע, במים מתוקים, בים, ולעיתים גם בבתי גידול קיצוניים במיוחד. הם נראים כמעין גוף קצר ושמנמן בעל שמונה רגליים קטנות, ומכאן גם הכינוי שלהם - דובי מים. הם תוארו לראשונה במאה ה-18, אך תהילתם הגדולה באה לא מהמראה אלא מכושר ההישרדות החריג שלהם.

הסוד שלהם טמון ביכולת לעבור ממצב פעיל למצב תרדמה קיצוני, המכונה קריפטוביוזה. הם הופכים את עצמם למומיה חיה. כשהסביבה מתייבשת, הם מכווצים את גופם לצורת "חבית" זעירה, המכונה tun, חילוף החומרים שלהם יורד כמעט לאפס, ובמצב זה הם נעשים עמידים הרבה יותר לפגעים שסוג אחר של בעל חיים לא היה עומד בהן כלל.

העניין הוא שלא מדובר על זמן קצר כמו תרדמת חורף. במצב היובש הזה דובוני המים יכולים להתקיים שנים בלי מזון ובלי מים. בספרות המדעית נהוג לציין כאירוע מצוי מצב כזה עד כעשר שנים, אף שיש גם דיווחים על חזרה לפעילות לאחר פרקי זמן ארוכים יותר, כ-15 ואף 22 שנה במקרים מסוימים.

עמידותם ניכרת גם מול טמפרטורות קיצוניות. מינים מסוימים שרדו חימום גבוה מאוד, ואף קירור קיצוני מאוד, ובכלל זה תנאים הקרובים לטמפרטורות של חנקן נוזלי (אלף מעלות צלזיוס מתחת לאפס).

תחום נוסף שהפך את דובוני המים לשם דבר הוא הקרינה. כמה מיני טרדיגרדים מסוגלים לשרוד מנות קרינה מייננת הגבוהות לאין ערוך מאלה הקטלניות לאדם. דובוני מים שרדו אלפי גריי של קרינה מייננת (מאית מזה יכולה להרוג אדם). חוקרים עדיין מנסים להבין אילו מנגנוני תיקון דנ"א והגנה תאית מאפשרים זאת. קרינה מייננת משבשת את שכפול התאים החיים, ויוצרת סרטן אלים וקטלני. כדי לשרוד קרינה כזו יש צורך במנגנון תיקון, שאם היינו יכולים לחקות אותו – היינו יכולים לרפא סרטן.

בשנת 2007 נשלחו דובוני מים מיובשים לחלל במהלך משימת Foton-M3, שם נחשפו במשך זמן ארוך לריק של החלל ולקרינה סולרית, מקום שבו שום יצור חי אינו שורד ללא אמצעי הגנה. קרינת השמש מחוץ לאטמוספרה חזקה מאד, וכמובן ישנו היעדר חמצן, וקור קיצוני. רבים ממשלחת הדובונים חזרו ארצה בחיים.

בשנת 2019 נשלחה אל הירח החללית הישראלית "בראשית", כשעל סיפונה אלפי דובוני מים מיובשים. החללית התרסקה על הירח, לדובונים שלום. כאן התגלה כישרון חדש שלהם: ספיגת פגיעה. כל יצור חי באשר הוא, גדול או קטן, אמור היה להתאדות במהלך התרסקות חללית. ניסויי מעבדה שבהם נורו דובוני מים מרובה לעבר מטרות, הראו שהם יכולים לשרוד פגיעות במהירויות של עד כ-0.9 קילומטר לשנייה, השקולות ללחץ הלם של כ-1.14 ג'יגה־פסקל (שזה, בקיצור, משהו מהיר וחזק מאוד...). בנוסף, הדובונים עמידים ללחץ. מחקר מ-1998 הוכיח כי דובוני המים מסוגלים לעמוד בלחץ הגדול פי 6,000 מהלחץ האטמוספרי הקבוע. זה שיעור גדול כמעט פי שישה מלחץ המים באזור העמוק ביותר של האוקיינוס.

היצור הקשוח בעולם משמש כר נרחב לניסויים, כדי ללמוד ממנו איך לסייע לאדם במצבים שונים, ולהתמודד עם פגיעות ומצבי קיצון. ושוב אנו רואים, כי חוכמת הבריאה היא הרבה מעבר ליכולות ולתפיסה שלנו.