רב, רופא ופילוסוף: מי היה חכם בן ציון פריצי?

בשנות השבעים של המאה השמונה-עשרה הגיע הקיסר האוסטרי יוסף השני לביקור בפדובה. העיר, שהייתה נתונה להשפעה אוסטרית והייתה אחד המרכזים האקדמיים החשובים באירופה, נערכה לביקור רשמי. אוניברסיטת פדובה, מן העתיקות באירופה, שימשה מוקד של לימודי רפואה, מתמטיקה ומשפטים, ולמדו בה גם סטודנטים יהודים. באותם ימים, יהודים באיטליה יכלו להיות סטודנטים, אך לא יכלו לקבל תואר. מנפלאות ההיגיון האירופאי.

במהלך הביקור נערכה פגישה עם קבוצת תלמידים ואנשי סגל. הקיסר התעניין בתלמידים באופן כללי, אך לא יכל להתעלם מהצעיר המוכשר שהתבלט בכל תחום, בן ציון פריצי. הקיסר תמך בהשכלה ובלימודים, ורצה להזמין את הצעיר לאקדמיית טרייסטה. גם כאשר שמע כי פריצי הינו יהודי, לא נרתע ותמך בהכנסתו לאקדמיה העילית. טרייסטה היתה עיר החורף של הקיסר, עקב אקלימה הנוח יחסית. העיר הייתה באותו הזמן בתנופת פיתוח כלכלי ומסחרי. בן ציון פריצי נסע לטרייסטה ונעשה בן טיפוחיו של הקיסר, וכך התפרסם בחוכמתו כרופא וכפילוסוף.

בן ציון רפאל הכהן פריצי נולד בשנת 1756 בעיירה אוסטיאנו הסמוכה למנטובה שבצפון איטליה. האזור היה אז תחת שלטון אוסטרי לסירוגין, ומבנה הקהילות היהודיות בו כלל גטאות מסודרים וחיי קהילה מפותחים. מנטובה הייתה מרכז יהודי ותיק, ובו פעלו בתי דפוס עבריים ובתי מדרש של רבני העיר.

בילדותו למד תורה בחיידר, ובהמשך הרחיב את לימודיו אצל רבי יעקב רפאל סאראוואל. בד בבד גילה עניין במדעים מדויקים. רפורמות יוסף השני אפשרו ליהודים ללמוד במוסדות ציבוריים, ופריצי נמנה עם הראשונים באזורו שניצלו אפשרות זו.

אוניברסיטת פדובה הייתה מוקד משיכה לסטודנטים יהודים כבר מהמאה ה-16, בעיקר בתחום הרפואה. פריצי למד שם רפואה, מתמטיקה ונושאים נוספים במדעי הטבע. תוכנית הלימודים כללה אנטומיה, כירורגיה, מתמטיקה יישומית ופילוסופיה טבעית. סביבתו כללה תלמידים מאיטליה, גרמניה והאימפריה האוסטרית.

המעבר מפדובה לטרייסטה חיבר אותו אל מרחב רב-לאומי. טרייסטה, כנמל חופשי, הייתה מרכז מסחר שבו חיו איטלקים, גרמנים, סלבים ויהודים. הקהילה היהודית בעיר גדלה במהירות במאה ה-18, בעיקר בעקבות עידוד כלכלי מצד השלטון.

בטרייסטה עסק חכם פריצי בפעילות אקדמית ורפואית. העיר שימשה מוקד למסחר ימי, והצריכה אנשי מקצוע מיומנים. ספינות ממדינות שונות עגנו בעיר, ורופאי העיר טיפלו במחלות נדירות ולא מוכרות שבאו מעבר לים. רופאים בעלי השכלה אוניברסיטאית מילאו תפקיד חשוב הן בקרב האוכלוסייה היהודית והן מחוצה לה.

בשנת 1831 שב חכם בן ציון פריצי לאוסטיאנו, ושימש בה כרב וכרופא הקהילה. בעיירות צפון איטליה תפקידי הנהגה היו לעיתים משולבים: רב הקהילה טיפל בענייני הלכה וחינוך, ובמקביל עסק ברפואה ובענייני ציבור.

תקופה זו התאפיינה בטלטלות פוליטיות בצפון איטליה. שלטון אוסטרי, תנועות לאומיות איטלקיות ומאבקי עצמאות יצרו מציאות משתנה. יהודי האזור היו מעורבים בשיח על זכויות אזרח ושוויון, מה שהביא את חכם בן ציון לכתוב גם ספרי הגות והשקפה על שאלות הזמן.

חיבורו המרכזי של חכם פריצי הוא "פתח עיניים" (נדפס לראשונה בשנת 1815). הספר עוסק בביאור מדרשי חז"ל, תוך שימוש בכלים פילוסופיים ומדעיים בני התקופה. הוא חיבר גם חיבורים נוספים בנושאי רפואה, מנהג והלכה, וכן פירושים לנביאים.

כתיבתו משקפת מגמה רחבה בקרב חכמי איטליה באותן שנים – שילוב בין עיון תורני קלאסי לבין ידע מדעי עדכני. יצירתו עוררה דיון בקרב בני דורו, וחלק מחיבוריו נדפסו מחדש לאחר פטירתו.

נביא לדוגמא קטע נפלא, שבו מסביר חכם פריצי מדוע בשחרית חותמים את הברכה שלפני תפילת שמונה עשרה במילים "גואל ישראל", ובערבית חותמים במילים "גאל ישראל".

"על זה אומר גואל ישראל' במקום 'גאל ישראל' שבשחרית. זה מתקיים לפי הטבע: שבשחרית מתחדש העולם באור השמש שזורח, ובכל הצמחים שלאורו מתחממים ומתגדלים. והחי שהולך ורועה בשדות וכרמים. והאדם שביום פונה לעסקיו. ועל זה בשחרית הוא הזמן והעת הראוי, להאמין בניסים שעברו, בראות הבריאה שמתחדשת בכל יום ויום תמיד. ועל זה נכונה היא האמונה בנפלאות העצומות, שראו קדמונינו.

"בערבית הטבע מת, לפי הנראה לעין, כולו חושך ואפילה. האדם וכל חי ישן. והשינה אחד מששים ממיתה. העולם הוא בדממה ורוח האיש מתקטן, ומסביבות הטבע עובר אל נקוד קרבו" (פתח עיניים י"ט ע"א).

בבוקר אדם רואה את העולם נגאל, מתעורר, והשמש זורחת, והוא מרגיש את הגאולה. בלילה יש עצבות וחידלון, ומדברים על הגאולה בלשון עבר.

הרב בן ציון רפאל הכהן פריצי נפטר בי"ב בסיון תר"ד (1844), בגיל 88.