פלאי הבריאה: הכירו את העורב שעושה אמבט נמלים

ציפורים רבות אוכלות נמלים וחרקים, הרבה פעמים לא כמאכל עיקרי אלא כ"חטיף". בחרקים יש חלבון, שחשוב להתפתחות הציפור וגוזליה. ניתן לראות ציפור עומדת על מעקה, ולפתע מנקרת במקורה, בולעת נמלה או חרק קטן וממשיכה הלאה.

אצל העורב אנו מוצאים לעיתים התנהגות אחרת ומפתיעה. החוקרים קוראים להתנהגות זו "אמבט נמלים". דמיינו עורב עומד על הקרקע, כנפיו פרושות למחצה, זנבו מונמך, ראשו מוטה מעט הצידה. סביב רגליו רוחשות נמלים. הוא אינו מנסה להבריח אותן או לכרסם אותן; להיפך, הוא מתקרב אל קן הנמלים, נוגע במקורו בקרקע, ולעיתים אף מרים נמלה ומעביר אותה בזהירות אל נוצותיו. הנמלים עולות, זוחלות בין הנוצות, נצמדות לעור, והעורב מקבל את ה"ייסורים" באהבה. למה?

העורב, מן החכמים והסתגלנים שבעופות, משתמש בנמלים ככלי תחזוקה ביולוגי. הנמלים מפרישות חומצה פורמית – חומר צורב ובעל ריח חריף. כשהחומצה הזו נמרחת על נוצות העורב ועורו, היא פועלת כחומר חיטוי טבעי. העורב אינו ננשך במקרה, הוא "מזמין" את הנמלים בדרכו שלו, מעודד אותן לעלות עליו ולעיתים אף מחדיר אותן עמוק יותר אל תוך שכבות הנוצות, שם טפילים נוהגים להסתתר.

התנהגות זו תועדה בעשרות מיני עופות, אך אצל עורבים היא בולטת במיוחד, בשל המודעות והשליטה: הם יודעים היכן יש קן נמלים מתאים, מתי הנמלים פעילות וכיצד למקם את גופם כך שהטיפול יהיה יעיל.

החומצה הפורמית שמפרישות הנמלים פוגעת בחרקים זעירים שחיים על גוף העוף – כינים, אקריות וזחלים שונים. חלקם נהרגים מיד, אחרים נחלשים או נוטשים את הנוצות. מעבר לכך, החומצה מסייעת גם בפירוק שומנים עודפים על הנוצה שעלולים לפגוע באווריריותה וביכולת הבידוד שלה.

יש חוקרים הסבורים כי לא מדובר רק בהדברת טפילים, אלא גם בהקלה על גירויים בעור, במיוחד בתקופות של חילוף נוצות. במצב כזה העור רגיש ומגרד, והפעילות הכימית של הנמלים עשויה לשמש מעין טיפול מרגיע, גם אם צורב במידה קלה.

יש שני אופנים לאמבט הנמלים. באמבט הפסיבי, העורב פשוט שוכב או עומד על קן נמלים, ומאפשר להן לעלות עליו. באמבט הפעיל, המעניין יותר, הוא לוכד נמלים במקורו ומשפשף אותן על כנפיו, חזהו או זנבו. זהו שימוש מובהק ביצור חי ככלי, עדות נוספת לאינטליגנציה ההתנהגותית של העורבים.

מה שמרתק במיוחד הוא שהעורב אינו עושה זאת בכל קן נמלים. הוא בוחר מינים מסוימים, בעיקר כאלה הידועים בהפרשת חומצה פורמית. כנראה העורב עבר קורס ביולוגיה כללית, ומכיר את החומרים השונים שאותם מפריש כל סוג של נמלים. או שהבורא טבע בו חכמה, שתאפשר לו לחיות בתנאים להם הוא נזקק.