דמויות ביהדות

מי היה האיש הרך לבב, שלא היה מסוגל לשאת צער של יהודי אחר, וציווה את בניו אחריו להצטער בצערו של כל יהודי?

השבוע ימלאו 416 שנה לפטירתו של המהר"ל מפראג, מגדולי ישראל ומנהיגה הרוחני של קהילת פראג. 10 ציטוטים נפלאים מספריו העמוקים

האם המהר"ל מפראג השתמש בצירופי שמות קבליים ויצר בריאה אמיתית? כל מה שרציתם לדעת על הגולם מפראג

הרב יוסף שלמה כהנמן זצ"ל איבד את משפחתו בשואה אך לא אמר נואש. הוא הגיע לארץ ישראל והקים את ישיבת פוניבז'. קווים לדמותו מעוררת ההשראה

הילד הקטן, שיכונה בעתיד "רבא", גדל בצל ספרי התורה ולקול הוויכוחים התלמודיים שהדהדו בבית אביו. כבר בגיל צעיר היה ניכר שהוא שונה מילדים אחרים – עיניו הזוהרות בוחנות כל דבר בעולם בסקרנות עצומה, ואזניו קולטות כל מילה מהשיחות התלמודיות שהתנהלו סביבו

רבי יוסף חיים מבגדאד, המכונה ה"בן איש חי" על שם ספרו היה מגדולי האחרונים, ואחד הפוסקים הבולטים בקרב יהודי ארצות המזרח'. 10 עובדות לזכרו

בכ"ד בתשרי תקמ"ב, לפני 244 שנים, נפטר רבי יעקב יוסף מפולנאה בעל "תולדות יעקב יוסף", מאבות החסידות, מממשיכי דרכו של הבעש"ט

שם, בארץ הקודש, למד השמואל הצעיר אצל תלמידיהם של גדולי החכמים, וכיוון שבמקביל התמצא מאד ברפואה, הוא הפך לרופאו האישי של רבי יהודה הנשיא, ואף ריפא אותו ממחלת עיניים

למרות גילו הצעיר, תלמידי חכמים זקנים ממנו בעשרות שנים נהגו בו כבוד רב. קרובו, המהרש"ל, כתב עליו דברים מרשימים: "מי לנו גדול ממר שהלכה למשה מסיני, ועתה ראוי לומר עליך: ממשה עד משה לא קם כמשה, ואף לך הממלכה מעטרת מלכם"

הערב, אור לג' באלול התשפ"ד, חל יום השנה ה-90 לפטירתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. 10 עובדות שאולי לא ידעתם על השקפותיו והנהגותיו של הרב האשכנזי הראשי לישראל

הוא גדל בבית המדרש "עץ חיים", שייסד רבי מנשה בן ישראל, ולמד אצל ראש הישיבה – הגאון רבי שאול מורטירה. אך לא הסתפק משה בתורת הנגלה בלבד, וביקש לטעום את טעמי הסוד

כך נרקמה ידידות בין שניים מגדולי הרוח של ימי הביניים. האבן עזרא עלה ממקומו לרמרו, ורבנו תם ערך לו קבלת פנים חגיגית. ולכבוד המעמד, חיבר ראב"ע פיוט

רבי שמעון לביא היה תלמיד חכם עצום, אך גם ענוותן מופלג. במקומות ספורים בלבד בפירושו על ספר הזוהר, הוא מזכיר את רבו שלימדו רזי תורה – מבלי לנקוב בשמו, כאילו סוד כמוס עובר כאן בשקט בין הדורות

האולם הגדול של בית המדרש היה מלא מפה לפה. רבנים בגלימותיהם, סופרים עם מגילות קלף, נציגי קהילות, דרוכים קולם. ואז קם איש מרשים מאוד, בעל הדרת פנים ועיניים יוקדות בלהט של חכמה. קולו היה עמוק וצלול, וכאשר החל להקריא את דבריו, השתרר שקט מוחלט. היה זה רבי יהושע ולק כהן

כאשר נכנס הרבי לבית הכנסת בבוקרו של יום הכיפורים, הוא הבחין בחייל חסר הנעליים, נעצר על ידו ואמר לו: חייל המשרת בצבא חייב להקפיד על לבישת מדים. הנעליים הן חלק מן המדים, ועליך לנועלן גם ביום הכיפורים

בהקיצו, הבין הרבי את גודל השעה. בשבת הקרובה, בעת התפילה, פצח לפתע בניגון מעולם אחר – שיר שלא נשמע מעולם, ואיש מהקהל לא הצליח לשוב ולזמר אחריו. אך באותה השירה הייחודית, בעצם הסיפור שסופר והאזנה שהדהדה – נושעה הנשמה ההיא, והצליל נשמע שוב בעולם. מי הוא האיש שצליליו הצילו נשמות, ותפילתו הפיחה חיים גם בעולמות העליונים?

בתוך שנים מעטות בלבד כבר הספיק לחבר את ספרו הראשון בתורת הסוד – פרדס רימונים, ספר יסוד בקבלת הראשונים. שמו החל מתפרסם, וחכמים ומקובלים ממרחקים עלו לרגל אליו כדי לזכות ללמוד ממנו. בין תלמידיו נמנה מי שעתיד להיות מגדולי המקובלים בכל הדורות – רבי חיים ויטאל

בצפת, באותם ימים, נתקבצו גדולי ישראל, ובמרכזם הרמ"ק – רבי משה קורדובירו, ענק בתורה ובסוד, אשר תלמידים רבים שתו בצמא את דבריו. רבי אברהם הצעיר נמשך אליו כאל מגנט. ראה בו את מקור כל חוכמתו, את השמש, והוא עצמו – ירח – רק משיב את האור שהשמש מקרינה עליו

למשך שנה ועשרה חודשים בלבד חי רבי חיים בצלו של האר"י. אך בתקופה קצרה זו העניק לו רבו את כל סודות תורתו. האר"י עצמו סמכו לכתוב את דברי סתריו – מה שלא נתן לשום תלמיד אחר. הוא אף אמר לו, בלשון ברורה וחדה: "כל ביאתי לעולם – בשביל ללמדך את חכמת הקבלה"

בירושלים מצא ייעוד חדש - מלחמה נמרצת בתנועת השבתאות. יחד עם חבריו נאבק בשבתי צבי ובמבול הטומאה ששטף את העולם היהודי

והיה רב הקהילה מרים את הספר היקר, עטוף בכריכת עור מהוהה אך מכובדת, פותחו ביראה, ומכריז: "נפנה נא אל ספר מנהגים דק"ק וורמיישא!". וכך, כל שאלה, קטנה כגדולה, זכתה למענה מדויק בספרו של האיש שמנהגיו נעשו מופת בקהילות אשכנז: רבי יוזפא שמש

ר' ברוך השיב כי הבית אינו שייך ליתום כלל, אלא הוא נכס מלוג של אשתו, דבורה, שקיבלה אותו מנכסי משפחתה עוד לפני נישואיהם. הוא מוסיף שאשתו אוסרת עליו לדון על הנכס בשמה, ולפיכך, אין לו רשות לעמוד לדיון כלל. אם ר' אלעזר מבקש לברר את הבעלות – עליו לפנות אל דבורה בעצמה

רבי אליהו שלף מתיקו צרור דפים והניח אותם לפני רבי אליעזר. "אלו דפי ספר 'דרכי משה', שהעתקתי והגהתי מחדש", אמר לו. רבי אליעזר התיישב, קרא בעיון שורה אחר שורה, והנהן לעצמו בהערכה. "עבודה מדויקת, ישרה ונאמנה. תבורך"

"אין זה ממנהגי לוותר", אמר לבסוף. "אך אתה... אינך כאחרים. יש בך אש של אמת. אני מבטיח לך, העיר לא תיפגע". מיהו האיש הזה, שנכנס אל מחנה עוין, תוך סיכון חייו, ומצליח להשפיע על המפקד?

היה זה יום של חסד. קהל מלווים פסע לאטו ברחוב הראשי של קלן. בראשם פסע רבי פטר, תלמידו של רבנו תם, לצד מיטתו של אחד מחשובי הקהל. ברגע אחד, כמו קם השטן עצמו – פורעים עטויי צלב פרצו אל תוך ההלוויה, היכו עד מוות את המלווים, וחיללו את הגופות

ימיו של רבי שלום לא עברו בשלוה. בימי זעף ומצוקה גברו הרדיפות כלפי חכמי ישראל במרוקו, והוא נאלץ לעזוב את ארץ מולדתו. את כאב הגלות נשא עמו עד יומו האחרון, ולא פעם חתם על כתביו בשם "אוד מוצל מאש" – עדות חיה לייסורי הזמן והנפש

שכנא הצעיר, הילד מהברית ההיא, בחר בדרך אחרת. הוא עזב את דרך העושר והמסחר, והקדיש עצמו לתורה ולחכמה

בדיוק ברגע הגדול שבו חלם להחזיק את הספר בידו, שבו ראה בעיני רוחו תלמידים פותחים את "ויגש יהודה" על טור אורח חיים – נעצר הכל

הדלת נפתחה – ובצעדים שקטים נכנס רבי יעקב פולק. שתק רגע, הביט בשניהם ואמר: "אני פוסק: היא יכולה למאן – והיא אינה צריכה גט"