החכם בן המא"ה שנפטר בגיל צעיר: מי היה רבי משה חפץ?

"מלמד שאי אפשר להשיג הטוב, טרם יעברו עליו יגונים ואנחות", כתב רבי משה חפץ בספרו "מלאכת מחשבת", ומוסיף רבי משה וכותב: "שעבוד מצרים וגלות החל הזה יוכיחו. כדי שיהיה הדור הגון, מצודק, וזכאי לקבל הטוב. כאשר קודם עלות השחר יבוא חושך ויחשיך ממה שהיה. וטרם בוא הקיץ יתקרר האוויר. גם כן בדור המדבר, הוצרכו להתברר ולהתלבן ארבעים שנה, בצרות צרורות על שכמם, על שכיוונו ליבם למקום, וזכו לירש את הארץ".

ואכן, לא קלים היו חייו של חכם משה חפץ. הוא נולד בשנת תכ"ד בטריאסטה שבאיטליה, עיר שכולה חכמים וסופרים, למד בישיבת רבי שלמה בן ישעיה בוונציה, היה משורר ומלומד וחיבר ספר "חנוכת הבית" על בית המקדש וכליו. אך בהיותו בן 36 פרצה מגפה גדולה בטריאסטה, ובין הנספים היה בנו גרשום. גרשום השאיר אחריו ספר שירים, ואביו הדפיס את הספר אחרי פטירתו, ואף קרא לו בשם היפה "יד חרוזים".

מנהג חכמי איטליה היא להדפיס בשער הספר את תמונת המחבר, למען יהיו עיני הקורא רואות את מוריו, ויחכים מזיו פניו. הספר "מלאכת מחשבת" נדפס על ידי רבי משה חפץ בשנת ת"ע, 1710. בשער הספר נדפסה תמונתו, ותחתיה כתב רבי משה "בן מא"ה שנים אנכי היום". הוא היה בן 46 שנים, ומא"ה בגימטריה 46. המדפיס במהדורה השנייה לא שם לבו למרכאות, והעתיק את הכתוב כמות שהוא, "בן מאה שנים אנכי היום", וכך התפרסם בעולם כי רבי משה חפץ הוא בן מאה שנים.

היו מחכמי איטליה שלא ראו את הדבר בעין יפה, וכך כותב המלומד שד"ל: "החכם ר' מרדכי יצחק קולוניאה... אני שמעתי מפיו ששמע מרבותיו ששמעו מרבותיהם, כי חכמי דורו של משה חפץ כששמעו מה שהכין לכתוב תחת צורת פניו, אמרו לו: אל תעשה את הדבר הזה, כי הדברים האלה אין ראוי לצחק בהם, והוא לא שמע אליהם..." (אגרות שד"ל, חלק ז', עמ' 1013).

ואכן, למרבה הצער, כשנתיים אחרי פרסום הספר, פחות משנה אחרי פנייתם של חכמי איטליה אליו, נפטר רבי משה מאירוע רפואי פתאומי ולא צפוי. הוא קיבל שטף דם במח, שד"ל כותב על כך: "לא שמע אליהם, ולא חלפה שנה עד שנפטר לבית עולמו". רבי משה חפץ היה בן 48 בפטירתו, בשנת תע"ב.