החכם שהתגלה בעקבות פגיעת פגז: מי היה הרב חיים בז'רנו?

לקראת סוף המאה ה-19 נחלש כוחה של האימפריה העות'מנית, ששלטה בחלקים גדולים מהעולם במשך מאות שנים. במקביל עלה כוחה של רוסיה כמעצמה. לרוסים נמאס מהשתלטנות הטורקית, וב-24 באפריל 1877 הם הכריזו מלחמה על הטורקים. פרידריך השני, מלך פרוסיה, התבטא כי כעת נראה מחזה של מלחמה בין שתום עין לעיוור. כוונתו הייתה ללגלג על שני הצבאות, שהיו מיושנים ולא מאורגנים.

הרוסים פלשו לאזור הבלקן בכוח שמנה 185,000 חיילים, בפיקודו של הדוכס הגדול ניקולאי ניקולאייביץ', אשר התרכז על גדות הדנובה. לעות'מנים, תחת פיקודו של אבדילקרים נאדיר פאשה, היו 200,000 חיילים, אך מחציתם היו ממוקמים דרך קבע במאחזים ובעמדות מבוצרות בעלות אופי הגנתי, מה שהותיר אפשרות לנייד 100,000 חיילים עות'מאנים בלבד.

באופן יחסי, הצבא הרוסי היה מאומן וממושמע הרבה יותר מהעות'מני, אך העות'מנים היו עדיפים בחימוש החדיש יחסית, בדמות רובים מתוצרת בריטניה וארצות הברית ותותחי קרופ גרמניים. העות'מנים שלטו בים השחור. מבצריהם היו פרושים לאורך החופים, ובהם תותחים חדשים יחסית. הרוסים פתחו בפעולת הסחה שכללה כביכול את חציית הדנובה ליד גאלאץ, ומיד, במקביל, הסתערו במקום אחר לגמרי. הרוסים החלו להכריע את העות'מנים, ואלו השתוללו ביריית פגזים בלי אבחנה לכל מרכזי הערים שהיו בשליטת הרוסים.

בעיר רוסה (רוסצ'וק) שעל גדות הדנובה בבולגריה, שלטו כבר הרוסים, העות'מנים הגיבו בירי ללא אבחנה מכיוון מבצרי הדנובה אל העיר. ביתה של משפחת בז'רנו נהרס כליל מפגיעת פגז, והאם נהרגה. בנה, הנער חיים בז'רנו בן ה-17, החליט לברוח מן העיר ומן המדינה. חיים בז'רנו היה בחור מוכשר מאד בגמרא ובמקצועות רבים. בעיר הולדתו הכירו אותו כחכם מופלג למרות גילו הצעיר, אך מעתה ואילך, בעקבות עזיבתו את המדינה, הוכר במקומות רבים נוספים.

עם בריחתו חנה בעיר בוקרשט שברומניה, והתושבים, בהכירם את גודל כישרונותיו, מינו אותו מייד לרבה של הקהילה הספרדית בעיר, קהילת גרנאדה, שרבה הראשון היה רבי אליעזר פאפו, בעל "פלא יועץ". דרשותיו בבית הכנסת הספרדי של העיר היו לשם דבר, ושמו הלך למרחוק. שנתיים לאחר מכן כבר הוזמן על ידי אוניברסיטת בוקרשט, ללמד בה עברית בפקולטה לתיאולוגיה. ההיסטוריון המפורסם טוצ'ילקו נהג להיעזר בו בפענוח עניינים שונים, וגם בתוך הקהילה הלך שמו וגדל. הוא השיג מימון לבניית בית כנסת חדש לקהילה הספרדית בבוקרשט, הוא בית הכנסת "קהל גרנאדה", שהיה מפואר ביותר. בית הכנסת הוצת בשנות השואה, ושרידיו נהרסו ושוטחו על ידי הקומוניסטים, ששלטו במקום בשנות ה-50 של המאה הקודמת.

לרב בז'רנו היו קשרים גם עם בית המלוכה הרומני, והוא התארח לא פעם בארמון המלך כאורח של המלכה אליסבטה, שהעריכה את חוכמתו. לאור שליטתו הטובה בשפות צרפתית, אנגלית, גרמנית, איטלקית, טורקית, פרסית וערבית, שימש לעיתים כמתורגמן למשרד החוץ ולחצר מלך רומניה. כן סייע לגנרל הרומני וסילה הרסקו-נסטורל בכתיבת ההיסטוריה של מלחמת העצמאות הרומנית בייחוד בתרגום כתובות ומסמכים מטורקית, מפרסית ומערבית.

ב-1910 פרש הרב הראשי של טורקיה, הרב חיים נחום אפנדי, והרב חיים בז'רנו מונה במקומו. בהמשך נחשב לחכם באשי של טורקיה כולה. יבולו הספרותי היה רב מאד, חיבר פירושים לתלמוד בבלי וירושלמי, פסקי הלכות, פירוש למורה נבוכים, ורבים מספריו עודם בכתב יד.