הרב קנייבסקי אמר: "אתה לא צריך ברכה. אתה ברכה בעצמך"

הרב אברהם גנחובסקי זצ"ל (הערב, אור לכ"ה תשרי יום פטירתו) היה גאון מופלא במידת החסד. יהודים רבים הגיעו למעונו לבקש את עצתו. כאשר ההכרעה היתה מורכבת, ור' אברהם לא רצה ליטול את ההכרעה על עצמו, נהג ללכת עם השואל ל'סטייפלר'. לאחר פטירתו של ה'סטייפלר', נהג ר' אברהם ללכת עם השואלים לבנו, הרב חיים קנייבסקי.

גם כאשר לא הכיר את השואל, וגם כאשר הנושא היה מורכב וקשה להכרעה – לא פטר ר' אברהם את השואל ללא מענה, ואף לא שלח אותו לרב קנייבסקי, אלא יצא יחד איתו לשר התורה, להציג בפני הרב את השאלה ולקבל את התשובה.

בשלב מסוים ר' אברהם נעשה שליח, כמעט קבוע, לשאולות למעונו של הרב קנייבסקי. יהודים רבים ביקשו ממנו שירצה בפני הרב את שאלתם: "לנו לא נעים, אנו פוחדים לשאול, אולי שהרב ישאל בשבילנו". הם באמת פחדו לשאול, והרב אברהם גנחובסקי יצא והלך בשליחותם לשאול.

בדרך כלל נהג הרב גנחובסקי לרכז את כל השאלות ליום שישי. ביום זה הצטרפו אליו יהודים רבים שהגיעו אף מחוץ לעיר. בשעות הצהריים היו מגיעים כולם לרחוב רשב"ם, למעונו של הרב קנייבסקי.

ר' אברהם נהג להמתין לר' חיים ליד מקום יציאתו ממקווה הטהרה לכבוד שבת, ואז שאל את שאלותיהם של האנשים שסביבו. באחד מימי שישי ניצבו איתו שישה אנשים, ור' אברהם ניגש איתם: עם האחד לברכה לילדים, עם השני לעצה אודות עבודה חדשה. השלישי רצה ברכה לשלום בית. כאשר סיים ר' אברהם את שליחותו, הוא התכופף בהכנעה וביקש ברכה לעצמו. ר' חיים הביט בו בחיוך רחב ואמר: "אתה לא צריך ברכה אתה ברכה בעצמך"…

פעמים רבות הגיע ר' אברהם למעונו של הרב קנייבסקי במיוחד מירושלים. היה זה כאשר הנושא היה דחוף מאוד, קרוב לפיקוח נפש, והשואל התבייש לנסוע ולהיכנס לבדו. ר' אברהם התנדב ותרם את זמנו וכוחו על מנת לנסוע עמו לקבל עצה ותושיה. וכשם שהסביר זאת פעם, "לא תמיד לפיקוח נפש הלכתי, אלא גם לפיקוח נפש נפשי"...

אחד מתושבי בני ברק סיפר בהתפעמות: "במו עיני ראיתי שר' אברהם הגיע ביום שישי בצהריים לרב קנייבסקי, מלווה ביהודי מירושלים, כדי לשאול את רבי חיים 'האם להרחיב דירה ולקחת משכנתא לעוד חדר שלישי, או לקנות דירה חדשה?'. בסיום התשובה, מיד יצא ר' אברהם חזרה לכיוון ירושלים.

"תמהתי בפניו מודע לא יכול היה השואל לנסוע לבדו. מדוע הרב הגיע מירושלים לבני ברק הלוך ושוב בשביל שאלה זו", הוא מספר. "ר' אברהם הביט בי כלא מבין את התמיהה: 'וכי עייפות היא שיקול? וכי השפלה יש כאן כאשר יהודי רוצה טובה?!'... ולולי שראיתי לא האמנתי", סיים את סיפורו.

מדוע הגר"א גניחובסקי נמנע מלהחמיא לאב שזכה לבן המופלג?

כשהרב אברהם גניחובסקי זצ"ל שיחק עם ילד במשך שעה

מתוך הספר המופלא 'ויאמר הנני', באדיבות אתר 'דרשו'.