צקלג במתנה: למה מלך גת נתן לדוד עיר שלמה? ביאור פרק כ"ז בספר שמואל א'

המסע לצקלג - דוד המלך מוצא מקלט אצל אכיש: בואו ללמוד את פרק כ"ז בספר שמואל א', בליווי מילים קשות בפרק ופירושים מעניינים של פרשנים

יונתן הלוי
פורסם כ"ה טבת התשפ"ו 14.01.26 12:45

אא

תקציר הפרק

דוד מגיע לאכיש ושאול מפסיק לרודפו: דוד מעוניין להפסיק את המרדף, ומחליט לברוח אל אכיש מלך גת, הפלשתי. דוד כבר עשה זאת בעבר, אבל אז זיהו אותו והוא פחד שיפגעו בו לאחר שהרג את הגיבור הפלשתי גוליית. שאול שומע שדוד ברח לגת, ומפסיק לרדוף אחריו: "וַיֻּגַּד לְשָׁאוּל כִּי בָרַח דָּוִד גַּת וְלֹא יָסַף עוֹד לְבַקְשׁוֹ" דוד מתיישב בצקלג כדי שתהיה לו פרטיות מהמלך הפלשתי.

בניית אמון אצל אכיש: דוד מעוניין לבנות אמון אצל אכיש, והוא מעדכן אותו בכל פעם שהוא יוצא לקרב. דוד מכה בגשורי, בגזרי ובעמלקי, אך לאכיש מספר שהוא הכה גם בנגב יהודה. כך דוד יוצר אשליה אצל אכיש שהוא יכול ומסוגל (לכאורה!) לפגוע גם בשבט שלו עצמו. אכיש "קונה" את הסיפור וחושב שדוד בצד שלו: "וַיַּאֲמֵן אָכִישׁ בְּדָוִד לֵאמֹר הַבְאֵשׁ הִבְאִישׁ בְּעַמּוֹ בְיִשְׂרָאֵל וְהָיָה לִי לְעֶבֶד עוֹלָם".

הפרק המלא

(א) וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל לִבּוֹ עַתָּה אֶסָּפֶה יוֹם אֶחָד בְּיַד שָׁאוּל, אֵין לִי טוֹב כִּי הִמָּלֵט אִמָּלֵט אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְנוֹאַשׁ מִמֶּנִּי שָׁאוּל לְבַקְשֵׁנִי עוֹד בְּכׇל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל וְנִמְלַטְתִּי מִיָּדוֹ.

(ב) וַיָּקׇם דָּוִד וַיַּעֲבֹר הוּא וְשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ אֲשֶׁר עִמּוֹ, אֶל אָכִישׁ בֶּן מָעוֹךְ מֶלֶךְ גַּת.

(ג) וַיֵּשֶׁב דָּוִד עִם אָכִישׁ בְּגַת הוּא וַאֲנָשָׁיו אִישׁ וּבֵיתוֹ, דָּוִד וּשְׁתֵּי נָשָׁיו אֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִת וַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִית.

(ד) וַיֻּגַּד לְשָׁאוּל כִּי בָרַח דָּוִד גַּת, וְלֹא יָסַף יוסף עוֹד לְבַקְשׁוֹ.

(ה) וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אָכִישׁ אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ יִתְּנוּ לִי מָקוֹם בְּאַחַת עָרֵי הַשָּׂדֶה וְאֵשְׁבָה שָּׁם, וְלָמָּה יֵשֵׁב עַבְדְּךָ בְּעִיר הַמַּמְלָכָה עִמָּךְ.

(ו) וַיִּתֶּן לוֹ אָכִישׁ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת צִקְלָג, לָכֵן הָיְתָה צִקְלַג לְמַלְכֵי יְהוּדָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

(ז) וַיְהִי מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר יָשַׁב דָּוִד בִּשְׂדֵה פְלִשְׁתִּים, יָמִים וְאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים.

(ח) וַיַּעַל דָּוִד וַאֲנָשָׁיו וַיִּפְשְׁטוּ אֶל הַגְּשׁוּרִי והגרזי וְהַגִּזְרִי וְהָעֲמָלֵקִי, כִּי הֵנָּה יֹשְׁבוֹת הָאָרֶץ אֲשֶׁר מֵעוֹלָם בּוֹאֲךָ שׁוּרָה וְעַד אֶרֶץ מִצְרָיִם.

(ט) וְהִכָּה דָוִד אֶת הָאָרֶץ וְלֹא יְחַיֶּה אִישׁ וְאִשָּׁה, וְלָקַח צֹאן וּבָקָר וַחֲמֹרִים וּגְמַלִּים וּבְגָדִים וַיָּשׇׁב וַיָּבֹא אֶל אָכִישׁ.

(י) וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אַל פְּשַׁטְתֶּם הַיּוֹם, וַיֹּאמֶר דָּוִד עַל נֶגֶב יְהוּדָה וְעַל נֶגֶב הַיְּרַחְמְאֵלִי וְאֶל נֶגֶב הַקֵּינִי.

(יא) וְאִישׁ וְאִשָּׁה לֹא יְחַיֶּה דָוִד לְהָבִיא גַת לֵאמֹר פֶּן יַגִּדוּ עָלֵינוּ לֵאמֹר, כֹּה עָשָׂה דָוִד וְכֹה מִשְׁפָּטוֹ כׇּל הַיָּמִים אֲשֶׁר יָשַׁב בִּשְׂדֵה פְלִשְׁתִּים.

(יב) וַיַּאֲמֵן אָכִישׁ בְּדָוִד לֵאמֹר, הַבְאֵשׁ הִבְאִישׁ בְּעַמּוֹ בְיִשְׂרָאֵל וְהָיָה לִי לְעֶבֶד עוֹלָם.

ביאור מילים קשות בפרק

"אֶסָּפֶה יוֹם אֶחָד בְּיַד שָׁאוּל": וממילא אם אמשיך לברוח מפני שאול בתוך ארץ ישראל, שאול יצליח באחד הימים להרוג אותי.

"יִתְּנוּ לִי מָקוֹם בְּאַחַת עָרֵי הַשָּׂדֶה": (אם אני מוצא חן בעיניך) אני מבקש שייתנו לי מקום לשבת באחת הערים שאין להם חומה מסביב.

"אַל פְּשַׁטְתֶּם הַיּוֹם": לא התקפתם היום, לא יצאתם למלחמה?

"וַיֹּאמֶר דָּוִד": דוד ענה לאכיש תשובות שונות, בכל פעם הוא היה עונה שהוא תקף מקום אחר.

"וְאִישׁ וְאִשָּׁה לֹא יְחַיֶּה דָוִד לְהָבִיא גַת": במקומות שדוד תקף אותם, הוא לא השאיר בחיים איש או אישה כדי להביא אותו לגת.

פירושים מעניינים של פרשנים

מלבי"ם: דוד אמר שכל עוד שהוא יושב בארץ ישראל, שאול חושב שהוא אוסף אנשים כדי למרוד בו, ולכן עדיף שהוא יצא לחוץ לארץ. כמו"כ חשב דוד שאכיש מלך פלשתים יציל אותו מיד שאול.

מצודות: למרות שבפעם הראשונה דוד ברח מפני אכיש, עכשיו, לאחר שידעו ששאול רדף אחרי דוד, אכיש חשב לעצמו שדוד מאס בישראל. כמו כן, ביאתו יחד עם שש מאות האנשים מחזקת את ההשערה שדוד ערק ממחנה ישראל.