המהפך ביחסי שאול ודוד: ביאור פרק י"ח בספר שמואל א'

תקציר הפרק

דוד ושאול: מלחמת דוד וגולית שינתה באופן קיצוני את היחסים בין דוד לשאול. בפרקנו אנו שומעים לראשונה על כך ששאול עוין את דוד ומבקש לפגוע בו: בתחילת הפרק מסופר על הקשר בין דוד ליונתן. פסוקים אלו קשורים באופן ישיר אל הפרק הקודם כחלק מהמלחמה בגולית, והם מסכמים בחגיגיות: "וַיֵּצֵא דָוִד בְּכֹל אֲשֶׁר יִשְׁלָחֶנּוּ שָׁאוּל יַשְׂכִּיל וַיְשִׂמֵהוּ שָׁאוּל עַל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וַיִּיטַב בְּעֵינֵי כָל הָעָם וְגַם בְּעֵינֵי עַבְדֵי שָׁאוּל".

דוד והעם: לאחר הקרב הגדול יוצאות נשים מכל ישראל ושרות לפני שאול: "וַתַּעֲנֶינָה הַנָּשִׁים הַמְשַׂחֲקוֹת וַתֹּאמַרְןָ הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָו וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו". האם הנשים שרו לכבודו של שאול או שמא לגלגו עליו? - לא לגמרי ברור. מה שברור הוא ששאול הבין את זה כלגלוג: "וַיִּחַר לְשָׁאוּל מְאֹד... וַיֹּאמֶר נָתְנוּ לְדָוִד רְבָבוֹת וְלִי נָתְנוּ הָאֲלָפִים וְעוֹד לוֹ אַךְ הַמְּלוּכָה". התוצאה של השיר הזה הופכת להיות דרמטית: "ויהי שאול עוין את דוד מהיום ההוא והלאה".

הניסיון הראשון של שאול לפגוע בדוד: שאול מנסה לפגוע בדוד, ומשליך את חניתו אליו. שאול כנראה מבין שעשה טעות ומעביר את דוד למשרה אחרת. מעתה דוד לא ישמש אותו באופן קבוע ויהיה לידו אלא יהיה שר אלף מחוץ לבית המלוכה. כאשר שאול מבין שה' עם דוד הוא מתחיל לחשוש: "וירא שאול מלפני דוד כי היה ה' עמו ומעם שאול סר".

הניסיון השני של שאול לפגוע בדוד: שאול צריך לקיים את הבטחתו מהפרק הקודם ולהשיא את בתו לדוד. בו בזמן שהוא חושב על זה, הוא גם מתכנן איך להרוג את דוד: "וְשָׁאוּל אָמַר אַל תְּהִי יָדִי בּוֹ וּתְהִי בוֹ יַד פְּלִשְׁתִּים". אך הסיפור הולך ומסתבך; דוד מסרב להצעתו של שאול. בינתיים מירב, בתו הבכורה של שאול, נלקחת על ידי אחר, וכעת המועמדת להינשא לדוד היא מיכל, שגם אוהבת את דוד. אחרי סבב סירובים נוסף דוד משתכנע ומוכן להתחתן עם משפחת שאול. שאול מבקש ממנו להביא 100 עורלות פלשתים, כחלק מהניסיון לפגוע בו (כך הפלשתים יפגעו בדוד תוך כדי הניסיון), ודוד מצליח להרוג 200 פלשתים בקלות, ומביא את עורלותיהם. שאול שוב מתוסכל וכועס.

הפרק המלא

(א) וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אֶל שָׁאוּל וְנֶפֶשׁ יְהוֹנָתָן נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ דָּוִד ויאהבו [וַיֶּאֱהָבֵהוּ] יְהוֹנָתָן כְּנַפְשׁוֹ.

(ב) וַיִּקָּחֵהוּ שָׁאוּל בַּיּוֹם הַהוּא וְלֹא נְתָנוֹ לָשׁוּב בֵּית אָבִיו.

(ג) וַיִּכְרֹת יְהוֹנָתָן וְדָוִד בְּרִית בְּאַהֲבָתוֹ אֹתוֹ כְּנַפְשׁוֹ.

(ד) וַיִּתְפַּשֵּׁט יְהוֹנָתָן אֶת הַמְּעִיל אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּתְּנֵהוּ לְדָוִד וּמַדָּיו וְעַד חַרְבּוֹ וְעַד קַשְׁתּוֹ וְעַד חֲגֹרוֹ.

(ה) וַיֵּצֵא דָוִד בְּכֹל אֲשֶׁר יִשְׁלָחֶנּוּ שָׁאוּל יַשְׂכִּיל וַיְשִׂמֵהוּ שָׁאוּל עַל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וַיִּיטַב בְּעֵינֵי כָל הָעָם וְגַם בְּעֵינֵי עַבְדֵי שָׁאוּל.

(ו) וַיְהִי בְּבוֹאָם בְּשׁוּב דָּוִד מֵהַכּוֹת אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַתֵּצֶאנָה הַנָּשִׁים מִכָּל עָרֵי יִשְׂרָאֵל לשור [לָשִׁיר] וְהַמְּחֹלוֹת לִקְרַאת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ בְּתֻפִּים בְּשִׂמְחָה וּבְשָׁלִשִׁים.

(ז) וַתַּעֲנֶינָה הַנָּשִׁים הַמְשַׂחֲקוֹת וַתֹּאמַרְןָ הִכָּה שָׁאוּל באלפו [בַּאֲלָפָיו] וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו.

(ח) וַיִּחַר לְשָׁאוּל מְאֹד וַיֵּרַע בְּעֵינָיו הַדָּבָר הַזֶּה וַיֹּאמֶר נָתְנוּ לְדָוִד רְבָבוֹת וְלִי נָתְנוּ הָאֲלָפִים וְעוֹד לוֹ אַךְ הַמְּלוּכָה.

(ט) וַיְהִי שָׁאוּל עון [עוֹיֵן] אֶת דָּוִד מֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה.

(י) וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַתִּצְלַח רוּחַ אֱלֹוקים רָעָה אֶל שָׁאוּל וַיִּתְנַבֵּא בְתוֹךְ הַבַּיִת וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָדוֹ כְּיוֹם בְּיוֹם וְהַחֲנִית בְּיַד שָׁאוּל.

(יא) וַיָּטֶל שָׁאוּל אֶת הַחֲנִית וַיֹּאמֶר אַכֶּה בְדָוִד וּבַקִּיר וַיִּסֹּב דָּוִד מִפָּנָיו פַּעֲמָיִם.

(יב) וַיִּרָא שָׁאוּל מִלִּפְנֵי דָוִד כִּי הָיָה ה' עִמּוֹ וּמֵעִם שָׁאוּל סָר.

(יג) וַיְסִרֵהוּ שָׁאוּל מֵעִמּוֹ וַיְשִׂמֵהוּ לוֹ שַׂר אָלֶף וַיֵּצֵא וַיָּבֹא לִפְנֵי הָעָם.

(יד) וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל וַה' עִמּוֹ.

(טו) וַיַּרְא שָׁאוּל אֲשֶׁר הוּא מַשְׂכִּיל מְאֹד וַיָּגָר מִפָּנָיו.

(טז) וְכָל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אֹהֵב אֶת דָּוִד כִּי הוּא יוֹצֵא וָבָא לִפְנֵיהֶם.

(יז) וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל דָּוִד הִנֵּה בִתִּי הַגְּדוֹלָה מֵרַב אֹתָהּ אֶתֶּן לְךָ לְאִשָּׁה אַךְ הֱיֵה לִּי לְבֶן חַיִל וְהִלָּחֵם מִלְחֲמוֹת יְהוָה וְשָׁאוּל אָמַר אַל תְּהִי יָדִי בּוֹ וּתְהִי בוֹ יַד פְּלִשְׁתִּים.

(יח) וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל מִי אָנֹכִי וּמִי חַיַּי מִשְׁפַּחַת אָבִי בְּיִשְׂרָאֵל כִּי אֶהְיֶה חָתָן לַמֶּלֶךְ.

(יט) וַיְהִי בְּעֵת תֵּת אֶת מֵרַב בַּת שָׁאוּל לְדָוִד וְהִיא נִתְּנָה לְעַדְרִיאֵל הַמְּחֹלָתִי לְאִשָּׁה.

(כ) וַתֶּאֱהַב מִיכַל בַּת שָׁאוּל אֶת דָּוִד וַיַּגִּדוּ לְשָׁאוּל וַיִּשַׁר הַדָּבָר בְּעֵינָיו.

(כא) וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶתְּנֶנָּה לּוֹ וּתְהִי לוֹ לְמוֹקֵשׁ וּתְהִי בוֹ יַד פְּלִשְׁתִּים וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל דָּוִד בִּשְׁתַּיִם תִּתְחַתֵּן בִּי הַיּוֹם.

(כב) וַיְצַו שָׁאוּל אֶת עֲבָדָו דַּבְּרוּ אֶל דָּוִד בַּלָּט לֵאמֹר הִנֵּה חָפֵץ בְּךָ הַמֶּלֶךְ וְכָל עֲבָדָיו אֲהֵבוּךָ וְעַתָּה הִתְחַתֵּן בַּמֶּלֶךְ.

(כג) וַיְדַבְּרוּ עַבְדֵי שָׁאוּל בְּאָזְנֵי דָוִד אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר דָּוִד הַנְקַלָּה בְעֵינֵיכֶם הִתְחַתֵּן בַּמֶּלֶךְ וְאָנֹכִי אִישׁ רָשׁ וְנִקְלֶה.

(כד) וַיַּגִּדוּ עַבְדֵי שָׁאוּל לוֹ לֵאמֹר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר דָּוִד.

(כה) וַיֹּאמֶר שָׁאוּל כֹּה תֹאמְרוּ לְדָוִד אֵין חֵפֶץ לַמֶּלֶךְ בְּמֹהַר כִּי בְּמֵאָה עָרְלוֹת פְּלִשְׁתִּים לְהִנָּקֵם בְּאֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ וְשָׁאוּל חָשַׁב לְהַפִּיל אֶת דָּוִד בְּיַד פְּלִשְׁתִּים.

(כו) וַיַּגִּדוּ עֲבָדָיו לְדָוִד אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי דָוִד לְהִתְחַתֵּן בַּמֶּלֶךְ וְלֹא מָלְאוּ הַיָּמִים.

(כז) וַיָּקָם דָּוִד וַיֵּלֶךְ הוּא וַאֲנָשָׁיו וַיַּךְ בַּפְּלִשְׁתִּים מָאתַיִם אִישׁ וַיָּבֵא דָוִד אֶת עָרְלֹתֵיהֶם וַיְמַלְאוּם לַמֶּלֶךְ לְהִתְחַתֵּן בַּמֶּלֶךְ וַיִּתֶּן לוֹ שָׁאוּל אֶת מִיכַל בִּתּוֹ לְאִשָּׁה.

(כח) וַיַּרְא שָׁאוּל וַיֵּדַע כִּי ה' עִם דָּוִד וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל אֲהֵבַתְהוּ.

(כט) וַיֹּאסֶף שָׁאוּל לֵרֹא מִפְּנֵי דָוִד עוֹד וַיְהִי שָׁאוּל אֹיֵב אֶת דָּוִד כָּל הַיָּמִים.

(ל) וַיֵּצְאוּ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים וַיְהִי מִדֵּי צֵאתָם שָׂכַל דָּוִד מִכֹּל עַבְדֵי שָׁאוּל וַיִּיקַר שְׁמוֹ מְאֹד.

ביאור מילים קשות בפרק

"וַיְשִׂמֵהוּ לוֹ שַׂר אָלֶף": שאול מינה את דוד לשר על אלף חיילים, כדי שהוא ייהרג באחת הקרבות.

"אַל תְּהִי יָדִי בּוֹ וּתְהִי בוֹ יַד פְּלִשְׁתִּים": עדיף שאני לא אהיה זה שאהרוג את דוד, אלא הפלשתים הם שיהרגו אותו במלחמה.

"וְהִיא נִתְּנָה לְעַדְרִיאֵל הַמְּחֹלָתִי לְאִשָּׁה": כאשר הגיע הזמן שמירב תינתן לדוד, מירב קידשה את עצמה לעדריאל ממקום שנקרא "מחולה", בלי ששאול ידע על כך, ולכן היא לא הייתה יכולה להתחתן עם דוד.

"שָׂכַל דָּוִד מִכֹּל עַבְדֵי שָׁאוּל": בכל פעם שיצאו הפלשתים לתקוף את ישראל, דוד הצליח יותר מכל עבדי שאול, דוד הצליח להרוג מהפלשתים יותר ממה שהצליחו שאר עבדי שאול להרוג.

פירושים מעניינים של פרשנים

מלבי"ם: נפשו של יהונתן נקשרה בדוד משום ששניהם היו גיבורים ונפשו של אדם נקשרת באדם הדומה לו. כמו"כ כתב שמתיאור הנביא שיהונתן אהב אותו כנפשו עולה שהאהבה לא הייתה אהבה של תועלת, אלא אהבה שאדם אוהב את הטוב שאין למעלה ממנו.

רלב"ג: דוד אמר שהוא בא מרות המואביה ולכן הוא אינו ראוי להתחתן עם בת המלך. רלב"ג לשיטתו ששאלת שאול בסוף הפרק הקודם הייתה האם דוד מגיע ממשפחה מכובדת כדי שהוא יוכל להתחתן עם המלך, ואם כן לא ניתן לפרש בפסוק זה שדוד התכוון לומר שהוא איננו מגיע ממשפחה מכובדת.

רד"ק: הכוונה שדוד אמר שהוא אינו מכובד אבל משפחתו כן מכובדת.

מדרשים מעניינים מילקוט שמעוני

"ויצאו שרי פלשתים ויהי מדי צאתם וגו'" – "רבי יודן בר סימון אמר: 'נתייקר שמו מאד בהלכה'. כיצד? כיוון ששמעו פלשתים שנשא דוד אשה, אמרו: כתיב בתורתכם: 'כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא'. הרי שעה שנקפוץ על דוד ונאבדנו מן העולם, והם אינם יודעים שדוד חכם ודורש בדברי אגדה במלחמת הרשות, אבל במלחמת חובה הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה".

לפרקים קודמים

ה' מתגלה לשמואל לראשונה: ביאור פרק ג' בספר שמואל א'

שירת חנה המופלאה: ביאור פרק ב' בספר שמואל א'

תפילת חנה והולדתו הניסית של שמואל: ביאור פרק א' בספר שמואל א'

המלחמה שהסתיימה באסון: ביאור פרק ד' בספר שמואל א'

סיפור נפילת דגון והמסע המטלטל של ארון ה': ביאור פרק ה' בספר שמואל א'

הארון שב הביתה - והעם נענש על קלות ראשו מול הקדושה: ביאור פרק ו' בספר שמואל א'

מה גרם לעם שלם לבכות, לצום - ולנצח? ביאור פרק ז' בספר שמואל א'

ראשית המלוכה בישראל: ביאור פרק ח' בספר שמואל א'

מי היה מלך ישראל הראשון? ביאור פרק ט' בספר שמואל א'

מה התכונה המפתיעה של המלך הראשון? ביאור פרק י' בספר שמואל א'

ניצחון שאול על עמון: ביאור פרק י"א בספר שמואל א'

נאום הפרידה של שמואל: ביאור פרק י"ב בספר שמואל א'

הטעות שחתמה את גורל המלוכה: ביאור פרק י"ג בספר שמואל א'

יונתן יוצא למבצע חשאי ומציל את ישראל: ביאור פרק י"ד בספר שמואל א'

ממלכה שנקרעה: ביאור פרק ט"ו בספר שמואל א'

כך מתחילה מלכות - סיפור משיחתו של דוד: ביאור פרק ט"ז בספר שמואל א'

דוד מול גוליית - הקרב הגורלי: ביאור פרק י"ז בספר שמואל א'