מפגש דרמטי במערת עין גדי: ביאור מרתק של פרק כ"ד בשמואל א'

תקציר הפרק

דוד ושאול מגיעים לעין גדי: כחלק מהמרדף, דוד בורח לעין גדי ובעקבותיו שאול המלך. שאול לא מוצא את דוד אך דוד מוצא את שאול. אנשי דוד מנסים לשכנע את דוד לפגוע בשאול והוא קורע את מעילו: "וַיִּכְרֹת אֶת כְּנַף הַמְּעִיל אֲשֶׁר לְשָׁאוּל בַּלָּט". דוד מיד מתחרט על כך, אך עבדיו מפצירים בו לפגוע בשאול. דוד מתעקש שאין לפגוע ב"משיח ה'", אדם אשר נמשח להיות מלך.

נאום דוד: דוד אמנם לא מעוניין לפגוע פיזית במלך שאול אך הוא מעוניין לקיים אתו שיחה גלויה וכנה. דוד פונה לשאול ושואל אותו מדוע הוא רודף אחריו? האם דוד אי פעם ביקש לפגוע בשאול? דוד מוכיח את טענתו בכך שהוא היה יכול לפגוע בו כעת, אך הוא נמנע מלעשות זאת.

נאום שאול: שאול שומע את דבריו של דוד ואינו יכול להישאר אדיש. שאול מכנה את דוד "בני", הוא בוכה ואומר: "צדיק אתה ממני, כי אתה גמלתני הטובה ואני גמלתיך הרעה". לא רק ששאול מודה על חטא, אלא הוא גם מודה שדוד הוא מלך ישראל: "וְעַתָּה הִנֵּה יָדַעְתִּי כִּי מָלֹךְ תִּמְלוֹךְ וְקָמָה בְּיָדְךָ מַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל". שאול מבקש מדוד שלא יפגע בו ובמשפחתו והם נפרדים לשלום, עד הפעם הבאה.

הפרק המלא

(א) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁב שָׁאוּל מֵאַחֲרֵי פְּלִשְׁתִּים וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר הִנֵּה דָוִד בְּמִדְבַּר עֵין גֶּדִי.

(ב) וַיִּקַּח שָׁאוּל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ בָּחוּר מִכָּל יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ לְבַקֵּשׁ אֶת דָּוִד וַאֲנָשָׁיו עַל פְּנֵי צוּרֵי הַיְּעֵלִים.

(ג) וַיָּבֹא אֶל גִּדְרוֹת הַצֹּאן עַל הַדֶּרֶךְ וְשָׁם מְעָרָה וַיָּבֹא שָׁאוּל לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו בְּיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה יֹשְׁבִים.

(ד) וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי דָוִד אֵלָיו הִנֵּה הַיּוֹם אֲ‍שֶׁר אָמַר ה' אֵלֶיךָ הִנֵּה אָנֹכִי נֹתֵן אֶת איביך [אֹיִבְךָ] בְּיָדֶךָ וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר יִטַב בְּעֵינֶיךָ וַיָּקָם דָּוִד וַיִּכְרֹת אֶת כְּנַף הַמְּעִיל אֲשֶׁר לְשָׁאוּל בַּלָּט.

(ה) וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיַּךְ לֵב דָּוִד אֹתוֹ עַל אֲשֶׁר כָּרַת אֶת כָּנָף אֲשֶׁר לְשָׁאוּל.

(ו) וַיֹּאמֶר לַאֲנָשָׁיו חָלִילָה לִּי מֵה' אִם אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לַאדֹנִי לִמְשִׁיחַ ה' לִשְׁלֹחַ יָדִי בּוֹ כִּי מְשִׁיחַ ה' הוּא.

(ז) וַיְשַׁסַּע דָּוִד אֶת אֲנָשָׁיו בַּדְּבָרִים וְלֹא נְתָנָם לָקוּם אֶל שָׁאוּל וְשָׁאוּל קָם מֵהַמְּעָרָה וַיֵּלֶךְ בַּדָּרֶךְ.

(ח) וַיָּקָם דָּוִד אַחֲרֵי כֵן וַיֵּצֵא מן המערה [מֵהַמְּעָרָה] וַיִּקְרָא אַחֲרֵי שָׁאוּל לֵאמֹר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ וַיַּבֵּט שָׁאוּל אַחֲרָיו וַיִּקֹּד דָּוִד אַפַּיִם אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ.

(ט) וַיֹּאמֶר דָּוִד לְשָׁאוּל לָמָּה תִשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי אָדָם לֵאמֹר הִנֵּה דָוִד מְבַקֵּשׁ רָעָתֶךָ.

(י) הִנֵּה הַיּוֹם הַזֶּה רָאוּ עֵינֶיךָ אֵת אֲשֶׁר נְתָנְךָ ה' הַיּוֹם בְּיָדִי בַּמְּעָרָה וְאָמַר לַהֲרָגֲךָ וַתָּחָס עָלֶיךָ וָאֹמַר לֹא אֶשְׁלַח יָדִי בַּאדֹנִי כִּי מְשִׁיחַ ה' הוּא.

(יא) וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי כִּי בְּכָרְתִי אֶת כְּנַף מְעִילְךָ וְלֹא הֲרַגְתִּיךָ דַּע וּרְאֵה כִּי אֵין בְּיָדִי רָעָה וָפֶשַׁע וְלֹא חָטָאתִי לָךְ וְאַתָּה צֹדֶה אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ.

(יב) יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּנְקָמַנִי ה' מִמֶּךָּ וְיָדִי לֹא תִהְיֶה בָּךְ.

(יג) כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע וְיָדִי לֹא תִהְיֶה בָּךְ.

(יד) אַחֲרֵי מִי יָצָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי מִי אַתָּה רֹדֵף אַחֲרֵי כֶּלֶב מֵת אַחֲרֵי פַּרְעֹשׁ אֶחָד.

(טו) וְהָיָה ה' לְדַיָּן וְשָׁפַט בֵּינִי וּבֵינֶךָ וְיֵרֶא וְיָרֵב אֶת רִיבִי וְיִשְׁפְּטֵנִי מִיָּדֶךָ.

(טז) וַיְהִי כְּכַלּוֹת דָּוִד לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל שָׁאוּל וַיֹּאמֶר שָׁאוּל הֲקֹלְךָ זֶה בְּנִי דָוִד וַיִּשָּׂא שָׁאוּל קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ.

(יז) וַיֹּאמֶר אֶל דָּוִד צַדִּיק אַתָּה מִמֶּנִּי כִּי אַתָּה גְּמַלְתַּנִי הַטּוֹבָה וַאֲנִי גְּמַלְתִּיךָ הָרָעָה.

(יח) ואת [וְאַתָּה] הִגַּדְתָּ הַיּוֹם אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָה אִתִּי טוֹבָה אֵת אֲשֶׁר סִגְּרַנִי ה' בְּיָדְךָ וְלֹא הֲרַגְתָּנִי.

(יט) וְכִי יִמְצָא אִישׁ אֶת אֹיְבוֹ וְשִׁלְּחוֹ בְּדֶרֶךְ טוֹבָה וַה' יְשַׁלֶּמְךָ טוֹבָה תַּחַת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָה לִי.

(כ) וְעַתָּה הִנֵּה יָדַעְתִּי כִּי מָלֹךְ תִּמְלוֹךְ וְקָמָה בְּיָדְךָ מַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל.

(כא) וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי בַּה' אִם תַּכְרִית אֶת זַרְעִי אַחֲרָי וְאִם תַּשְׁמִיד אֶת שְׁמִי מִבֵּית אָבִי.

(כב) וַיִּשָּׁבַע דָּוִד לְשָׁאוּל וַיֵּלֶךְ שָׁאוּל אֶל בֵּיתוֹ וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו עָלוּ עַל הַמְּצוּדָה.

ביאור מילים קשות בפרק

"לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו": שאול נכנס למערה כדי לעשות את צרכיו.

"וְאַתָּה צֹדֶה אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ": ומצד שני אתה אורב לי כדי לקחת את נפשי, אתה מתחבא על מנת להפתיע אותי ולהרוג אותי.

"מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע": כל דבר תקלה באה על ידי רשעים.

"אַחֲרֵי כֶּלֶב מֵת אַחֲרֵי פַּרְעֹשׁ אֶחָד": יצאת בעצמך כדי לרדוף אחרי מישהו שאינו חשוב אלא ככלב מת, כפרעוש.

פירושים מעניינים של פרשנים

מלבי"ם: אנשיו של דוד ידעו שדוד נמשח למלך והם גם ידעו שלא ייתכן ששני מלכים ישמשו באותו הזמן, ולכן הם הגיעו למסקנה שה' רוצה שדוד יהרוג עכשיו את שאול.

רלב"ג: דוד באמת רצה להרוג את שאול, אלא שהוא לא הצליח להורגו אלא רק לקרוע את כנף מעילו, ומשום כך הוא התחרט לאחר מכן. דוד ראה שאם הוא ינסה להרוג את שאול, הדבר יהווה תקדים לכך שינסו להרוג מלכים, והוא רצה להרחיק זאת (למרות שלשאול הגיע למות משום שהוא היה רודף). זו גם הסיבה שהוא הרג את הנער העמלקי וזו גם הסיבה שהוא הרג את רוצחי איש בשת.

מלבי"ם: כאשר אדם מלמד אדם אחר מעשה טוב, בכל פעם שהלמד עושה מעשה זה, המלמד מקבל על כך שכר. כך בכל פעם שאדם ישלח שונא שלו בלי להרע לו, דוד יקבל על כך שכר.

מדרשים מעניינים מילקוט שמעוני

"ואמר להרגך ותחס עליך ואמר: אמר ר' אלעזר: אמר דוד לשאול: מן השמים מותר להרגך. מאי טעמא? משום דרודף אתה, והתורה אמרה: אם בא להרגך השכם להרגו, אלא צניעות שהייתה בך היא חסה עליך. ומאי היא? דכתיב: ויבא אל גדרות צאן אל הדרך ושם מערה ויבא שאול להסך את רגליו. תנא: גדר לפנים מגדר, ומערה לפנים ממערה. מאי להסך? אמר ר' אלעזר: מלמד שסכך עצמו כסוכה".

"ויכרות את כנף המעיל וגו' ויך לב דוד אותו: ר' יהודה אומר: אמר דוד: מה בין קטע ציציתא לקטע רישא. ר' נחמיה אמר: שביטלו ממצוות ציצית שעה אחת".

לפרקים קודמים

ה' מתגלה לשמואל לראשונה: ביאור פרק ג' בספר שמואל א'

שירת חנה המופלאה: ביאור פרק ב' בספר שמואל א'

תפילת חנה והולדתו הניסית של שמואל: ביאור פרק א' בספר שמואל א'

המלחמה שהסתיימה באסון: ביאור פרק ד' בספר שמואל א'

סיפור נפילת דגון והמסע המטלטל של ארון ה': ביאור פרק ה' בספר שמואל א'

הארון שב הביתה - והעם נענש על קלות ראשו מול הקדושה: ביאור פרק ו' בספר שמואל א'

מה גרם לעם שלם לבכות, לצום - ולנצח? ביאור פרק ז' בספר שמואל א'

ראשית המלוכה בישראל: ביאור פרק ח' בספר שמואל א'

מי היה מלך ישראל הראשון? ביאור פרק ט' בספר שמואל א'

מה התכונה המפתיעה של המלך הראשון? ביאור פרק י' בספר שמואל א'

ניצחון שאול על עמון: ביאור פרק י"א בספר שמואל א'

נאום הפרידה של שמואל: ביאור פרק י"ב בספר שמואל א'

הטעות שחתמה את גורל המלוכה: ביאור פרק י"ג בספר שמואל א'

יונתן יוצא למבצע חשאי ומציל את ישראל: ביאור פרק י"ד בספר שמואל א'

ממלכה שנקרעה: ביאור פרק ט"ו בספר שמואל א'

כך מתחילה מלכות - סיפור משיחתו של דוד: ביאור פרק ט"ז בספר שמואל א'

דוד מול גוליית - הקרב הגורלי: ביאור פרק י"ז בספר שמואל א'

המהפך ביחסי שאול ודוד: ביאור פרק י"ח בספר שמואל א'

כך ניצל דוד מ-3 סכנות מוות: ביאור מרתק של פרק י"ט בספר שמואל א'

דוד ויהונתן מול כעס המלך: ביאור מרתק של פרק כ' בשמואל א'

נרדף, רעב ומתחזה למשוגע: ביאור פרק כ"א בספר שמואל א'

הריגת כהני נוב: ביאור מרתק של פרק כ"ב בספר שמואל א'

דוד בקעילה ובמדבר זיף: ביאור מרתק של פרק כ"ג בספר שמואל א'