נרדף, רעב ומתחזה למשוגע: בריחתו הדרמטית של דוד המלך

תקציר הפרק

לאחר שדוד ברח מבית שאול, פרק כ"א בספר שמואל א' מספר על תחילת הנדודים של דוד ובריחתו משאול.

דוד בא אל אחימלך ומבקש אוכל ונשק: דוד יוצא מהמקום שהתחבא בו בפרק הקודם, והולך אל אחימלך הכהן. אחימלך גר בנֹב, וכמו שנראה בהמשך מדובר בעיר של כהנים. דוד אינו רוצה לגלות לאחימלך ששאול רודף אותו, ולכן משקר לו, שהוא בשליחות המלך. דוד מבקש מאחימלך לחם לדרך, והכהן מביא לדוד מלחם הפנים. מלבד זאת מבקש גם דוד חרב או חנית, ואחימלך מביא לו את חרב גולית.

דוד בורח אל אכיש מלך גת ומבקש מקלט: מנֹב בורח דוד אל בית אכיש מלך גת. בניגוד להליכה הקודמת שלא מצאנו בה ניסוח של בריחה, כאן נשמע כאילו שאול כבר נושף בעורפו של דוד. גת היא עיר פלשתית, ודוד לכאורה מבקש למצוא מקלט אצל האויב כדי ששאול לא ישיג אותו. אלא שתוכניותיו של דוד משתבשות מיד כשהפלשתים מזהים אותו: "וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי אָכִישׁ אֵלָיו הֲלוֹא זֶה דָוִד מֶלֶךְ הָאָרֶץ הֲלוֹא לָזֶה יַעֲנוּ בַמְּחֹלוֹת לֵאמֹר הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָו וְדָוִד בְּרִבְבֹתָו". דוד שומע זאת ומבין שעליו לברוח משם מיד. הוא עושה את עצמו למשוגע. אכיש מוותר על השבוי שהיה יכול להשיג, ואומר לעבדיו: "חֲסַר מְשֻׁגָּעִים אָנִי?!". כך דוד יכול היה לצאת מהעיר הפלשתית ולהמשיך לברוח משאול.

הפרק המלא

(א) וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וִיהוֹנָתָן בָּא הָעִיר.

(ב) וַיָּבֹא דָוִד נֹבֶה אֶל אֲחִימֶלֶךְ הַכֹּהֵן וַיֶּחֱרַד אֲחִימֶלֶךְ לִקְרַאת דָּוִד וַיֹּאמֶר לוֹ מַדּוּעַ אַתָּה לְבַדֶּךָ וְאִישׁ אֵין אִתָּךְ.

(ג) וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲחִימֶלֶךְ הַכֹּהֵן הַמֶּלֶךְ צִוַּנִי דָבָר וַיֹּאמֶר אֵלַי אִישׁ אַל יֵדַע מְאוּמָה אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחֲךָ וַאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ וְאֶת הַנְּעָרִים יוֹדַעְתִּי אֶל מְקוֹם פְּלֹנִי אַלְמוֹנִי.

(ד) וְעַתָּה מַה יֵּשׁ תַּחַת יָדְךָ חֲמִשָּׁה לֶחֶם תְּנָה בְיָדִי אוֹ הַנִּמְצָא.

(ה) וַיַּעַן הַכֹּהֵן אֶת דָּוִד וַיֹּאמֶר אֵין לֶחֶם חֹל אֶל תַּחַת יָדִי כִּי אִם לֶחֶם קֹדֶשׁ יֵשׁ אִם נִשְׁמְרוּ הַנְּעָרִים אַךְ מֵאִשָּׁה.

(ו) וַיַּעַן דָּוִד אֶת הַכֹּהֵן וַיֹּאמֶר לוֹ כִּי אִם אִשָּׁה עֲצֻרָה לָנוּ כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם בְּצֵאתִי וַיִּהְיוּ כְלֵי הַנְּעָרִים קֹדֶשׁ וְהוּא דֶּרֶךְ חֹל וְאַף כִּי הַיּוֹם יִקְדַּשׁ בַּכֶּלִי.

(ז) וַיִּתֶּן לוֹ הַכֹּהֵן קֹדֶשׁ כִּי לֹא הָיָה שָׁם לֶחֶם כִּי אִם לֶחֶם הַפָּנִים הַמּוּסָרִים מִלִּפְנֵי יְהוָה לָשׂוּם לֶחֶם חֹם בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ.

(ח) וְשָׁם אִישׁ מֵעַבְדֵי שָׁאוּל בַּיּוֹם הַהוּא נֶעְצָר לִפְנֵי ה' וּשְׁמוֹ דֹּאֵג הָאֲדֹמִי אַבִּיר הָרֹעִים אֲשֶׁר לְשָׁאוּל.

(ט) וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲחִימֶלֶךְ וְאִין יֶשׁ פֹּה תַחַת יָדְךָ חֲנִית אוֹ חָרֶב כִּי גַם חַרְבִּי וְגַם כֵּלַי לֹא לָקַחְתִּי בְיָדִי כִּי הָיָה דְבַר הַמֶּלֶךְ נָחוּץ.

(י) וַיֹּאמֶר הַכֹּהֵן חֶרֶב גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי אֲשֶׁר הִכִּיתָ בְּעֵמֶק הָאֵלָה הִנֵּה הִיא לוּטָה בַשִּׂמְלָה אַחֲרֵי הָאֵפוֹד אִם אֹתָהּ תִּקַּח לְךָ קָח כִּי אֵין אַחֶרֶת זוּלָתָהּ בָּזֶה וַיֹּאמֶר דָּוִד אֵין כָּמוֹהָ תְּנֶנָּה לִּי.

(יא) וַיָּקָם דָּוִד וַיִּבְרַח בַּיּוֹם הַהוּא מִפְּנֵי שָׁאוּל וַיָּבֹא אֶל אָכִישׁ מֶלֶךְ גַּת.

(יב) וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי אָכִישׁ אֵלָיו הֲלוֹא זֶה דָוִד מֶלֶךְ הָאָרֶץ הֲלוֹא לָזֶה יַעֲנוּ בַמְּחֹלוֹת לֵאמֹר הִכָּה שָׁאוּל באלפו [בַּאֲלָפָיו] וְדָוִד ברבבתו [בְּרִבְבֹתָיו].

(יג) וַיָּשֶׂם דָּוִד אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִּלְבָבוֹ וַיִּרָא מְאֹד מִפְּנֵי אָכִישׁ מֶלֶךְ גַּת.

(יד) וַיְשַׁנּוֹ אֶת טַעְמוֹ בְּעֵינֵיהֶם וַיִּתְהֹלֵל בְּיָדָם ויתו [וַיְתָיו] עַל דַּלְתוֹת הַשַּׁעַר וַיּוֹרֶד רִירוֹ אֶל זְקָנוֹ.

(טו) וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אֶל עֲבָדָיו הִנֵּה תִרְאוּ אִישׁ מִשְׁתַּגֵּעַ לָמָּה תָּבִיאוּ אֹתוֹ אֵלָי.

(טז) חֲסַר מְשֻׁגָּעִים אָנִי כִּי הֲבֵאתֶם אֶת זֶה לְהִשְׁתַּגֵּעַ עָלָי הֲזֶה יָבוֹא אֶל בֵּיתִי.

ביאור מילים קשות בפרק

"וַיָּקָם וַיֵּלַךְ": דוד הזדרז וברח מפני שאול.

"כִּי אִם לֶחֶם קֹדֶשׁ יֵשׁ": יש ברשותי רק את לחם הפנים.

"אִם נִשְׁמְרוּ הַנְּעָרִים אַךְ מֵאִשָּׁה": אך אתה יכול להביא את לחם הפנים לנערים, רק אם הם פרשו מנשים והם טהורים.

"וַיִּתֶּן לוֹ הַכֹּהֵן קֹדֶשׁ": אחימלך הכהן נתן לדוד את לחם הפנים.

"וְשָׁם אִישׁ מֵעַבְדֵי שָׁאוּל בַּיּוֹם הַהוּא נֶעְצָר לִפְנֵי יְקֹוָק": אחד מעבדי שאול התעכב במשכן כדי להתבודד שם ולעבוד את ה'.

"וַיְשַׁנּוֹ אֶת טַעְמוֹ בְּעֵינֵיהֶם": דוד שינה את דיבורו לפני הפלשתים.

"וַיִּתְהֹלֵל בְּיָדָם": דוד התנהג בסכלות כשהוא היה בידי הפלשתים, ועשה שני מעשים כדי להראות לפלשתים את שגעונו.

"וַיְתָיו עַל דַּלְתוֹת הַשַּׁעַר": הוא שרט את דלתות השער של העיר גת.

"וַיּוֹרֶד רִירוֹ אֶל זְקָנוֹ": הוא גם הוריד את הריר שלו על הזקן שלו.

"חֲסַר מְשֻׁגָּעִים אָנִי כִּי הֲבֵאתֶם אֶת זֶה לְהִשְׁתַּגֵּעַ עָלָי": האם אין לי מספיק משוגעים בביתי, שאתם מביאים אליי עוד משוגע.

פירושים מעניינים של פרשנים

רבינו ישעיה: הכוונה לאחיה בן אחימלך, לאחיטוב שהיה הכהן בזמן שאול וששאול אמר לו לשאול באורים ותומים במלחמה נגד הפלשתים.

רד"ק: למרות שחשבנו שנצא בדרך חול ולא תיארנו לעצמנו שנזדקק לאכול לחם קודש, בכל זאת טיהרנו עצמנו.

מלבי"ם: פסוק זה נכתב כאן כדי לומר לנו שאחימלך לא חשש שדוד בורח מפני שאול, אחרת הוא לא היה עושה את כל הדברים האלה בפניו של דואג, וגם לומר לנו את רשעותו של דואג ששיקר בדבריו למרות שהוא ראה מה באמת קרה.

מהר"י קרא: אחימלך חשב שדוד לא ירצה את חרבו של גלית משום שהיא הייתה כבדה ודוד ענה לו שגם אם היה לאחימלך חרב נוספת, הוא היה בוחר בחרב גלית משום שיש לו מספיק כח להחזיק את החרב.

מדרשים מעניינים מילקוט שמעוני

"ועתה מה יש תחת ידך: אמר רבי יוחנן: 'גדולה לגימה שהיא מרחקת את הקרובים, ומקרבת את הרחוקים ומעלמת עיניים מן הרשעים, ומשרה שכינה על נביאי הבעל, ושגגתה עולה זדון'.

מרחקת את הקרובין - מעמון ומואב, דכתיב: 'על דבר אשר קידמו אתכם בלחם ובמים'.

מקרבת רחוקים - מיתרו. דאמר ר' חנן: 'בשכר, קראן לו ויאכל לחם, זכו בני בניו וישבו בלשכת הגזית, שנאמר: 'ומשפחת סופרים יושבי יעבץ וגו' המה הקינים וגו'. וכתיב: ובני קיני חותן משה''.

ומעלמת עין מן הרשעים - ממיכה. ר' נתן אומר: מגרב לשילה שלשת מילין והיה עשן של מערכה ועשן של פסלו של מיכה מעורבין זה בזה, ביקשו מלאכי השרת לדחפו, אמר להם הקב"ה: 'הניחו לו כי פיתו מצויה לעוברים ושבים'.

ומשרה שכינה על נביאי הבעל - מחברו של עדו הנביא, שנאמר: 'ויאמר אליו גם אני נביא כמוך', 'וכתיב: ויהי הם יושבים על השלחן ויהי דבר ה' אל הנביא וגו''.

ושגגתה עולה זדון - דאמר רב יהודה אמר רב: אלמלי הלווהו יהונתן לדוד שני ככרות לחם, לא נהרגה נוב עיר הכהנים, ולא נטרד דואג האדומי ולא נהרגו שאול ושלשת בניו".

"ויקם דוד ויברח ביום ההוא מפני שאול: זה שאמר הכתוב: 'את הכל עשה יפה בעתו', כל מה שעשה הקב"ה בעולמו יפה. אמר לפני הקב"ה: 'רבש"ע, כל מה שעשית בעולמך יפה. חכמה יפה מן הכל חוץ מן השטות, מה הנאה בשוטה הזה, אדם מהלך בשוק וקורע בגדיו והתינוקות משחקין בו ורצין אחריו והעם משחקין עליו, זה נאה לפניך?!'

אמר לו הקב"ה לדוד: 'דוד, על שטות אתה קורא תגר, חייך שתצטרך לו'.

וכן שלמה אומר: 'בז לדבר יחבל לו', ממושכן עליו, כמה דאת אמר: אם חבול תחבול שלמת רעך.

אמר לו הקב"ה: 'תצטער ותתפלל עליה עד שאתן לך ממנה', לא עשה דוד אלא הלך אצל פלשתים, 'ויקם דוד ויברח ביום ההוא מפני שאול ויבא אל אכיש'.

אמר לו הקב"ה: 'דוד, אצל אכיש אתה הולך, אתמול הרגת את גלית והלכת ביום אצל אחיו וחרבו בידך ואחיו שומרי ראשו של אכיש, הרי עדין לא נסתפגה דמו של גלית'.

כיון שבא אליו, באו אצל אכיש וא"ל: 'נהרוג למי שהרג את אחינו'.

א"ל אכיש: 'לא מלחמה הייתה, ואילו הרג אחיכם אותו לא במלחמה היה הורגו, ועכשיו שהרג זה כך התנה לו אחיכם: אם יוכל להילחם אתי והכני'.

א"ל: 'אם כן עמוד מכסאך שהמלכות לדוד'. וכן הוא אומר: 'הלא זה דוד מלך הארץ ואנחנו עבדים לו'.

באותה שעה נתיירא דוד, התחיל אומר: 'יום אירא אני אליך אבטח'.

התחיל דוד להתפלל, ואומר: 'ריבון העולמים ענני בזו השעה'.

אמר לו הקב"ה: 'דוד, מה אתה מבקש?'

אמר לו: 'תן לי מעט מאותו דבר'.

אמר לו: 'ולא אמרתי לך: בז לדבר יחבל לו והשטות אתה מבקש?!'

עשה עצמו כשוטה הזה כותב על הדלתות: 'אכיש מלך גת מחוייב לי מאה רבוא ואשתו חמשים', ובתו של אכיש הייתה שוטה והייתה צועקת ומשתטה בפנים, ודוד צועק ומשתטה מבחוץ.

אמר להם אכיש: 'יודעים אתם שחסר שוטים אני', שנאמר: 'חסר משוגעים אני'.

באותה שעה שמח דוד שמחה גדולה כשיצא לו השטות מתוך השמחה, הדא הוא דכתיב: 'אברכה את ה' בכל עת'".

לפרקים קודמים

ה' מתגלה לשמואל לראשונה: ביאור פרק ג' בספר שמואל א'

שירת חנה המופלאה: ביאור פרק ב' בספר שמואל א'

תפילת חנה והולדתו הניסית של שמואל: ביאור פרק א' בספר שמואל א'

המלחמה שהסתיימה באסון: ביאור פרק ד' בספר שמואל א'

סיפור נפילת דגון והמסע המטלטל של ארון ה': ביאור פרק ה' בספר שמואל א'

הארון שב הביתה - והעם נענש על קלות ראשו מול הקדושה: ביאור פרק ו' בספר שמואל א'

מה גרם לעם שלם לבכות, לצום - ולנצח? ביאור פרק ז' בספר שמואל א'

ראשית המלוכה בישראל: ביאור פרק ח' בספר שמואל א'

מי היה מלך ישראל הראשון? ביאור פרק ט' בספר שמואל א'

מה התכונה המפתיעה של המלך הראשון? ביאור פרק י' בספר שמואל א'

ניצחון שאול על עמון: ביאור פרק י"א בספר שמואל א'

נאום הפרידה של שמואל: ביאור פרק י"ב בספר שמואל א'

הטעות שחתמה את גורל המלוכה: ביאור פרק י"ג בספר שמואל א'

יונתן יוצא למבצע חשאי ומציל את ישראל: ביאור פרק י"ד בספר שמואל א'

ממלכה שנקרעה: ביאור פרק ט"ו בספר שמואל א'

כך מתחילה מלכות - סיפור משיחתו של דוד: ביאור פרק ט"ז בספר שמואל א'

דוד מול גוליית - הקרב הגורלי: ביאור פרק י"ז בספר שמואל א'

המהפך ביחסי שאול ודוד: ביאור פרק י"ח בספר שמואל א'

כך ניצל דוד מ-3 סכנות מוות: ביאור מרתק של פרק י"ט בספר שמואל א'

דוד ויהונתן מול כעס המלך: ביאור מרתק של פרק כ' בשמואל א'