ניצחון שאול על עמון: ביאור פרק י"א בספר שמואל א'

תקציר הפרק

פרק י"א מספר על מלחמת ישראל בבני עמון בהובלתו של שאול, שבסופה שאול מומלך שוב.

עליית מלך עמון על יבש גלעד והתכנסות העם: נחש מלך עמון מאיים על אנשי יבש במלחמה. אנשי יבש גלעד מבקשים להמיר את החורבן הצפוי בשעבוד. אבל לנחש יש תנאים "בְּזֹאת אֶכְרֹת לָכֶם בִּנְקוֹר לָכֶם כָּל עֵין יָמִין". הנהגת יבש גלעד מבקשת פסק זמן של שבעה ימים לחפש מושיע. הידיעה על האיום גורמת לבכי גדול ולתחושה של הפסד קרוב.

המלחמה ונצחון שאול: אבל בדיוק אז "וְהִנֵּה שָׁאוּל בָּא אַחֲרֵי הַבָּקָר מִן הַשָּׂדֶה", וכשהוא שומע את סיבת הבכי, צולחת עליו רוח ה'. הוא מבתר צמד בקר, ואת הבתרים שולח לכל שבטי ישראל עם המסר "אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יֹצֵא אַחֲרֵי שָׁאוּל וְאַחַר שְׁמוּאֵל כֹּה יֵעָשֶׂה לִבְקָרוֹ", כלומר - הגיוס חובה. המסר עובר "וַיֵּצְאוּ כְּאִישׁ אֶחָד". אנשי יבש מרמים את נחש ומושכים את הזמן, עד להגעת צבא חזק של 330,000 איש, אשר מצליח להכות בעמונים מכה מוחצת.

התכנסות העם והמלכת שאול: תומכי שאול מרגישים יותר ביטחון במינוי, והם מבקשים משמואל להמית את המתנגדים למלוכת שאול. שאול לא מחכה לפסיקה של שמואל וקובע בעצמו "לֹא יוּמַת אִישׁ בַּיּוֹם הַזֶּה כִּי הַיּוֹם עָשָׂה ה' תְּשׁוּעָה בְּיִשְׂרָאֵל". כך עם ישראל מחדש את המלוכה וממליך את שאול שוב, והפעם בלי מתנגדים.

הפרק המלא

(א) וַיַּעַל נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי וַיִּחַן עַל יָבֵשׁ גִּלְעָד וַיֹּאמְרוּ כָּל אַנְשֵׁי יָבֵישׁ אֶל נָחָשׁ כְּרָת לָנוּ בְרִית וְנַעַבְדֶךָּ.

(ב) וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי בְּזֹאת אֶכְרֹת לָכֶם בִּנְקוֹר לָכֶם כָּל עֵין יָמִין וְשַׂמְתִּיהָ חֶרְפָּה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל.

(ג) וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו זִקְנֵי יָבֵישׁ הֶרֶף לָנוּ שִׁבְעַת יָמִים וְנִשְׁלְחָה מַלְאָכִים בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל וְאִם אֵין מוֹשִׁיעַ אֹתָנוּ וְיָצָאנוּ אֵלֶיךָ.

(ד) וַיָּבֹאוּ הַמַּלְאָכִים גִּבְעַת שָׁאוּל וַיְדַבְּרוּ הַדְּבָרִים בְּאָזְנֵי הָעָם וַיִּשְׂאוּ כָל הָעָם אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ.

(ה) וְהִנֵּה שָׁאוּל בָּא אַחֲרֵי הַבָּקָר מִן הַשָּׂדֶה וַיֹּאמֶר שָׁאוּל מַה לָּעָם כִּי יִבְכּוּ וַיְסַפְּרוּ לוֹ אֶת דִּבְרֵי אַנְשֵׁי יָבֵישׁ.

(ו) וַתִּצְלַח רוּחַ אֱלֹוקים עַל שָׁאוּל בשמעו [כְּשָׁמְעוֹ] אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּחַר אַפּוֹ מְאֹד.

(ז) וַיִּקַּח צֶמֶד בָּקָר וַיְנַתְּחֵהוּ וַיְשַׁלַּח בְּכָל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל בְּיַד הַמַּלְאָכִים לֵאמֹר אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יֹצֵא אַחֲרֵי שָׁאוּל וְאַחַר שְׁמוּאֵל כֹּה יֵעָשֶׂה לִבְקָרוֹ וַיִּפֹּל פַּחַד ה' עַל הָעָם וַיֵּצְאוּ כְּאִישׁ אֶחָד.

(ח) וַיִּפְקְדֵם בְּבָזֶק וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְאִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשִׁים אָלֶף.

(ט) וַיֹּאמְרוּ לַמַּלְאָכִים הַבָּאִים כֹּה תֹאמְרוּן לְאִישׁ יָבֵישׁ גִּלְעָד מָחָר תִּהְיֶה לָכֶם תְּשׁוּעָה בחם [כְּחֹם] הַשָּׁמֶשׁ וַיָּבֹאוּ הַמַּלְאָכִים וַיַּגִּידוּ לְאַנְשֵׁי יָבֵישׁ וַיִּשְׂמָחוּ.

(י) וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי יָבֵישׁ מָחָר נֵצֵא אֲלֵיכֶם וַעֲשִׂיתֶם לָּנוּ כְּכָל הַטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם.

(יא) וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּשֶׂם שָׁאוּל אֶת הָעָם שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים וַיָּבֹאוּ בְתוֹךְ הַמַּחֲנֶה בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיַּכּוּ אֶת עַמּוֹן עַד חֹם הַיּוֹם וַיְהִי הַנִּשְׁאָרִים וַיָּפֻצוּ וְלֹא נִשְׁאֲרוּ בָם שְׁנַיִם יָחַד.

(יב) וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל שְׁמוּאֵל מִי הָאֹמֵר שָׁאוּל יִמְלֹךְ עָלֵינוּ תְּנוּ הָאֲנָשִׁים וּנְמִיתֵם.

(יג) וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לֹא יוּמַת אִישׁ בַּיּוֹם הַזֶּה כִּי הַיּוֹם עָשָׂה יְהוָה תְּשׁוּעָה בְּיִשְׂרָאֵל.

(יד) וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם לְכוּ וְנֵלְכָה הַגִּלְגָּל וּנְחַדֵּשׁ שָׁם הַמְּלוּכָה.

(טו) וַיֵּלְכוּ כָל הָעָם הַגִּלְגָּל וַיַּמְלִכוּ שָׁם אֶת שָׁאוּל לִפְנֵי ה' בַּגִּלְגָּל וַיִּזְבְּחוּ שָׁם זְבָחִים שְׁלָמִים לִפְנֵי ה' וַיִּשְׂמַח שָׁם שָׁאוּל וְכָל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל עַד מְאֹד.

ביאור מילים קשות בפרק

"בִּנְקוֹר לָכֶם כָּל עֵין יָמִין": אם אנקר לכל אחד מכם את עין ימין.

"וַיַּמְלִכוּ שָׁם אֶת שָׁאוּל לִפְנֵי יְקֹוָק בַּגִּלְגָּל": בני ישראל המליכו שם שוב את שאול, אלא שהפעם כולם קיבלו אותו למלך

"וַיָּשֶׂם שָׁאוּל אֶת הָעָם שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים": שאול חילק את הצבא שהיה איתו לשלש קבוצות.

"וַיָּבֹאוּ בְתוֹךְ הַמַּחֲנֶה": חיילי ישראל תקפו את מחנה נחש.

"וַיַּכּוּ אֶת עַמּוֹן עַד חֹם הַיּוֹם": חיילי ישראל הכו את חיילי עמון עד שיא החום של השמש, עד חצות היום.

"וַיְהִי הַנִּשְׁאָרִים וַיָּפֻצוּ": חיילי עמון שנשארו בחיים ולא נהרגו, התפזרו.

פירושים מעניינים של פרשנים

מלבי"ם: נחש עלה למלחמה נגד בני ישראל משום שהוא קינא בהם על שהם המליכו מלך, והוא בחר לעשות זאת דווקא ביבש גלעד שהיו אלה שהתחתנו עם בני שבט בנימין, וממילא היו מקורבים למלכות.

רד"ק: שאול הזכיר את שמואל משום שהוא עצמו עוד לא התקבל על כולם למלך, ולכן הוא אמר למי שלא קיבל אותו למלך שייצא למלחמה בגלל שמואל.

רלב"ג: הסתפק אם שאול הרג את האנשים הרשעים, אלא שעשה זאת ביום אחר, או שהוא אמר שהיום אף אחד לא ייהרג כדי להציל אותם על ידי תחבולה.

מדרשים מעניינים של פרשנים

"ויאמר להם נחש העמוני בנקור לכם כל עין ימין": רבי לוי ור' סימון ורבנן,

ר' לוי אמר: "אלו (כה) הקלעים והקשתים שבישראל שהם מחמד עיניהם של ישראל".

רבי סימון אמר: "אלו סנהדראות של ישראל שהם גלגל עיניהם של ישראל, כמה דאת אמר: 'אם מעיני העדה'".

רבנן אמרי: "זה ספר תורה. אמר להם נחש העמוני: הביאו לי ספר תורה ואעקור מתוכו, 'לא יבא עמוני', בזאת אכרות לכם ברית".

לפרקים קודמים

ה' מתגלה לשמואל לראשונה: ביאור פרק ג' בספר שמואל א'

שירת חנה המופלאה: ביאור פרק ב' בספר שמואל א'

תפילת חנה והולדתו הניסית של שמואל: ביאור פרק א' בספר שמואל א'

המלחמה שהסתיימה באסון: ביאור פרק ד' בספר שמואל א'

סיפור נפילת דגון והמסע המטלטל של ארון ה': ביאור פרק ה' בספר שמואל א'

הארון שב הביתה - והעם נענש על קלות ראשו מול הקדושה: ביאור פרק ו' בספר שמואל א'

מה גרם לעם שלם לבכות, לצום - ולנצח? ביאור פרק ז' בספר שמואל א'

ראשית המלוכה בישראל: ביאור פרק ח' בספר שמואל א'

מי היה מלך ישראל הראשון? ביאור פרק ט' בספר שמואל א'

מה התכונה המפתיעה של המלך הראשון? ביאור פרק י' בספר שמואל א'