אריך בלוך: סיפורו של פליט השואה שהמציא את המחשב

בסתיו 1941, על רקע אירופה הבוערת, נער יהודי בן 16 מצטופף בקרון רכבת בדרום גרמניה ומנסה להיראות שקוף. שמו אריך בלוך. הוא לא יודע עדיין שהוריו כבר לא יזכו לצאת מהיבשת הזו; הוא כן יודע שאם לא יגיע לשווייץ – לא תהיה לו הזדמנות שנייה. שנים אחר כך, אותו נער פליט יישב בחדרי פיתוח סגורים של IBM ויתכנן את המוחות האלקטרוניים שישנו את העולם.

אריך בלוך נולד ב־1925 בעיירה זולצבורג (Sulzburg) בדרום-מערב גרמניה, למשפחה יהודית פשוטה: אביו יוזף היה סוחר, ואמו לינה עסקה בבית ובמשפחה. עם עליית הנאצים לשלטון, הילדות השקטה נגמרה. כמו יהודים רבים בגרמניה, משפחת בלוך נדחקה לשוליים, זכויותיה צומצמו, ואוויר הפחד הלך והכביד. בסופו של דבר, הוריו נלקחו במלחמה – ונרצחו בשואה. אריך, עדיין נער, נותר לבדו בעולם.

לפי עדויות מאוחרות, בלוך הצליח לברוח לבדו דרך אירופה, לחצות את הגבול לשווייץ ולהיקלט במחנה פליטים. שווייץ הניטרלית הייתה עבורו לא גן עדן, אלא מקום של הישרדות שקטה – אבל שם, בין צריפים פשוטים ועתיד לא ברור, צמחה אצלו ההבנה שהדרך היחידה לנקמה אמיתית במשטר שהחריב את משפחתו היא בנייה: לבנות ידע, מדע, טכנולוגיה.

לאחר המלחמה התקבל בלוך ללימודי הנדסת חשמל ב-ETH בציריך – אחד המוסדות היוקרתיים באירופה. הוא למד, עבד, חסך שקל לשקל. ב-1948 הצליח סוף סוף לקבל אשרת הגירה לארצות הברית – עוד פליט יהודי שעולה על אונייה אל מדינה זרה עם מזוודה דלה, מבטא כבד וחלום פשוט: לפתוח דף חדש.

את התואר הראשון בהנדסת חשמל סיים באוניברסיטת באפלו ב-1952; שם נגמר סיפור הפליט ומתחיל סיפור האדריכל של עידן המחשב. באותה שנה הצטרף בלוך ל-IBM. התחנה הראשונה המשמעותית שלו הייתה פרויקט שחצה את גבולות הדמיון של התקופה: IBM 7030, הידוע בשם Stretch – מחשב העל הראשון של IBM.

Stretch היה ניסיון נועז לבנות מחשב מהיר פי מאה מהדורות הקודמים, כולו בטכנולוגיית הטרנזיסטורים החדשה. בלוך היה מהמהנדסים המרכזיים ומהמנהלים הטכניים של הפרויקט, ופרסם מאמר יסוד על תכנונו ההנדסי. אף שהמערכת לא עמדה בכל היעדים השאפתניים, ונחשבה מסחרית ל"אכזבה", מבחינה הנדסית היא פתחה דלת לעולם חדש: ארכיטקטורות מקביליות, הגנה על זיכרון, מנגנוני הפרעות מתקדמים – רעיונות שיעברו בהמשך אל המחשבים המסחריים ויהפכו לסטנדרט. Stretch הותקן בלוס אלמוס, ב-NSA ובמכוני מחקר אסטרטגיים, והיה זמן-מה המחשב המהיר בעולם.

אבל הפרק שביסס את מעמדו של בלוך כאחד מאבות המחשב המודרני הגיע בשנות השישים – עם פרויקט System/360. IBM החליטה אז על הימור עצום: ליצור משפחה של מחשבים, קטנים וגדולים, כולם באותה ארכיטקטורה, עם אותה שפת מכונה, אותם רכיבים בסיסיים – כך שתוכנה שנכתבה למכונה אחת תרוץ גם על אחרות. זה נשמע טריוויאלי היום, אבל אז זו הייתה מהפכה מוחלטת.

בלוך היה חלק מהצוות המוביל שתכנן את ההיגיון ההנדסי והטכנולוגי מאחורי המערכת: מהשימוש ב-Solid Logic Technology – מודולים טרנזיסטוריים קומפקטיים – ועד לבניית ארכיטקטורה אחידה. System/360 הפך ללהיט עולמי, שינה את אופן העבודה של חברות, בנקים וממשלות, וביסס את רעיון "משפחת המחשבים" שהפכה ליסוד כל תעשיית המחשוב. על תרומתו למערכת המהפכנית הזו זכה בלוך, יחד עם בוב אוונס ופרד ברוקס, במדליית הטכנולוגיה הלאומית של ארצות הברית ב־1985.

אחרי יותר משלושה עשורים ב-IBM, שבהם היה מנהל הנדסה, סגן נשיא וטכנולוג מוביל, הגיע בלוך אל אחד מתפקידי המדע הציבורי הבכירים בארצות הברית: ב-1984 מינה אותו הנשיא רונלד רייגן למנהל קרן המדע הלאומית (NSF). משם, מהמשרדים בוושינגטון, הוא לא תכנן עוד מעגלים – הוא תכנן עתיד.

בלוך דחף בעוצמה להשקעה בסופר-מחשוב, ברשתות מהירות ובמחקר בסיסי במדעים מדויקים והנדסה. בתקופתו הוקמו מרכזי מחשוב-על, הורחבו תשתיות רשת אקדמיות, ונזרעו הזרעים לחלק מן התשתיות הטכנולוגיות שעליהן נשענת היום רשת האינטרנט ומדע הנתונים. הוא היה מנהל קשוח, ישיר, לא טיפוס של "פקיד ממשלתי" – אלא מהנדס שבא מהשטח והאמין שהמדינה חייבת להשקיע במדע, אם היא רוצה עתיד.

על מסלול חייו זכה בלוך לשורה ארוכה של עיטורים: חבר האקדמיה הלאומית להנדסה, עמית IEEE, פרס Computer Pioneer, פרס ואנוור בוש, תואר עמית במוזיאון היסטוריית המחשב ועוד. אבל מי שהכיר אותו מספר שהוא נשאר תמיד אותו אדם צנוע, עם מבט קצת ביישן של נער ששרד את הבלתי אפשרי.

כאשר נפטר ב-2016 בוושינגטון, בגיל 91, כתבו העיתונים על "חלוץ המחשוב" ועל "מנהל NSF נועז". אבל אולי התיאור המדויק ביותר של בלוך נמצא דווקא בשורה פשוטה שנכתבה עליו באחד ההספדים: פליט יהודי, שאיבד את משפחתו לנאצים, הצליח לברוח, ללמוד, לבנות לעצמו חיים – ולהפוך לאחד האנשים שהכי השפיעו על איך נראים חיינו בעידן הדיגיטלי.

מהקרון הדחוס בדרך לשווייץ ועד לאולמות הזכוכית של IBM ושל קרן המדע הלאומית – המסלול של אריך בלוך הוא סיפור על הישרדות, על ידע ועל כוחו של אדם אחד, שבחר לענות לשנאה לא בנקמה אלימה, אלא ביצירה של העתיד.