התמודדות

כששום דבר לא מצליח להרגיע את החרדה, דווקא הפתרונות הכי לא צפויים יכולים לחולל קסמים. הנה שמונה רעיונות פשוטים ויעילים לשקט פנימי אמיתי

כאן יכולה להיות "שעתם הגדולה" של בני הזוג. אם הם ישכילו לתת כתף תומכת בשעה זו, שעת המשבר תיחרט כחוויה זוגית ייחודית

אין שום דבר מרגיז במה שאמרו לכם, אלא אם כן בחרתם להתרגז. אז איך משנים את הפרשנות שלנו לאירועים שקורים לנו?

כל אחד הוא צומת מיוחד של חיים: שילוב חד-פעמי של ידע, ניסיון חיים, תחומי עניין, חוויות, שאלות ואמונות. זה היסוד של השליחות שלנו

ילדי אינם משתפים פעולה ומתנגדים לכל בקשותי, חרף הנוקשות שאני מפעילה והכללים שאני מרבה לקבוע בביתי. למה זה קורה?

אם עצרת, בדקת את עצמך, ממש כל ערב, ושפטת את עצמך בצורה שבה יהיה לך ברור איך להתנהג הלאה – עשית את הדבר הנכון

התקרבנות והאשמה, גם כשהם הכי נכונים ומובנים, מרחיקים אותנו מצמיחה. כשאנו מתרכזים בשינוי שמתחיל בנו, ולא באחרים, שם קורים הדברים הגדולים

הוא יתום משני הוריו, מתמודד עם עודף משקל משמעותי ועם 12 פריצות דיסק, אך למרות זאת שופע אופטימיות ומלא באמונה. תכירו את בר שמלה, שלא נותן לניסיונות להכריע אותו, והשאיפה הגדולה שלו היא להשתלב במערכת ההוראה ולתת לילדים נכשלים סיכוי להצליח

בתוך תוכי הייתי בטוחה: ההתמודדות הזו תחזק אותם, תלמד אותם – ותיתן להם מתנה שלא היו מקבלים במקום אחר. הזדמנות לעמוד מול פחד ולצמוח ממנו. האם צדקתי?

איך זה שפתאום הוא הצליחה? במצב של אין-ברירה, מתגלים כוחות שלא חלמנו שיש לנו. יש לך את זה

האם צריך לעמוד על במה מול מאות אנשים כדי להיקרא אמיץ? לטפס על הר, או לקפוץ בנג'י?

החשש מהבלתי נודע, ההתכנסות וההסתגרות בבית פנימה וקצב החיים שהואט באחת – כל אלה הלמו את מצבי העדכני ואת תחושתי הפנימית, משרים בי עליזות רעננה ושמחה שקטה. סיפורו של משה זיאת, פרק 13 – רצונך כרצונך

הסיבות רבות ומגוונות, אך ניתן להצביע על כמה סיבות ברמת המאקרו, שיתכן מאוד שהמתמודדים עם התופעה ימצאו בהן מזור לאתגרם

האם מתעללת לצערנו בילד, והבעל שותק. לדעתו, השתיקה שלו שומרת על שלום הבית שלהם. האם הוא צודק?

7 רעיונות לדברים שיוכלו לתת לכם כוח, גם בימים שכבר אין סבלנות ואין כוח לכלום

מה גורם לו להתעורר מדי בוקר ב-4:59, ואיך זה מסייע לא להיכנס למעגל ההתמכרות לגלישה באינטרנט? איתי שאוליאן נחשף לפני שמונה שנים לסכנות האינטרנט, והחליט שצו השעה לעסוק בכך

"כל הדרכים שאתה משתמש בהן הן אמצעים אלגנטיים להסיר מעלינו את האחריות לחוסר הקשב שהיה לנו"

מבחורה ש"טרפה את העולם" ועד להתמודדות עם מחלה כרונית בלתי צפויה: רעות רבקה פימה מספרת בכנות כובשת על כאב, קבלה עצמית ואמונה. ואיך היא עוזרת למתמודדים אחרים לבנות לעצמם מציאות חדשה ומוארת יותר?

כיצד מתמודדים עם פצעי החיים באופן שאינו משאיר אותנו עם צלקת נפשית ופצעים פתוחים?

איך אפשר להסביר את השוני בתגובות שלהם? הרי כולם היו באותו ארוע. איך אפשר להסביר את ההבדל הקיצוני הזה? על סף הרגישות של הנשמה שלנו