התמודדות

לא האויב יכתיב לנו את התגובה – אנחנו נבחר איך להתנהג. בואו נתמודד עם הפחדים שלנו בדיוק כמו שעשה יעקב אבינו

יש סדק קטן של אור, רווח, וחשוב מאוד לחפש ולמצוא את הרווח הזה. לפעמים זה אומר להיזכר בדברים טובים שקרו בעבר. לפעמים זה אומר לעצור רגע ולהודות על משהו קטן, אפילו ממש קטן

המילים האלה יכרתו את כל האויבים, את כל הדבורים שמזמזמות סביבך, כך תזכי לחוות את אור השם שסביבך. הוא קיים! לפעמים הוא רק מאובק או מעומעם, וצריך קצת או הרבה לנקות

אם נשתמש במונח "בדידות" בחשיבה חיובית, נגלה מיד שדווקא הסיטואציה הזאת יכולה לאפשר לנו להעמיק בהבנת עצמנו ולהכיר את הכוחות האדירים שנטע בנו הבורא יתברך, ואין ספק שנוכל להתמודד עם קשיים פנימיים ולהתכונן לאתגרים חדשים

רוצה לנצח את הכל? לעבור את החיים כמו שצריך? לזכות בסייעתא דשמיא? תשמחי

מודעות וערנות לנושאים יכולה לפעמים להציל חיים, ממש, ולחסוך הרבה עוגמת נפש, צער וכאב

הפחד נשמע משכנע, אבל החיים הם יותר ממה שהוא מכתיב לנו. אז איך נצליח להתמודד איתו?

רגע לפני טיפולי הכימותרפיה, מגיעות מאות נשים חולות סרטן אל הסטודיו של חיה ברונפמן כדי להתעודד, וגם כדי לייצר פאה העשויה מהשיער הפרטי שלהן. בריאיון להידברות מספרת ברונפמן על השיטה הייחודית, על הנשים מעוררות ההשראה, ועל הילדה שחלתה בכיתה א' וביקשה דבר אחד: "תקלעי לי צמות"

כהורים לילדים עם רגישות גבוהה אנחנו מתמודדים לא מעט עם תחושת אי ודאות: באיזה מצב רוח הוא יחזור מבית הספר ואיזה מן אחר-צהריים יעבור עלינו?

כששום דבר לא מצליח להרגיע את החרדה, דווקא הפתרונות הכי לא צפויים יכולים לחולל קסמים. הנה שמונה רעיונות פשוטים ויעילים לשקט פנימי אמיתי

כאן יכולה להיות "שעתם הגדולה" של בני הזוג. אם הם ישכילו לתת כתף תומכת בשעה זו, שעת המשבר תיחרט כחוויה זוגית ייחודית

אין שום דבר מרגיז במה שאמרו לכם, אלא אם כן בחרתם להתרגז. אז איך משנים את הפרשנות שלנו לאירועים שקורים לנו?

כל אחד הוא צומת מיוחד של חיים: שילוב חד-פעמי של ידע, ניסיון חיים, תחומי עניין, חוויות, שאלות ואמונות. זה היסוד של השליחות שלנו

ילדי אינם משתפים פעולה ומתנגדים לכל בקשותי, חרף הנוקשות שאני מפעילה והכללים שאני מרבה לקבוע בביתי. למה זה קורה?

אם עצרת, בדקת את עצמך, ממש כל ערב, ושפטת את עצמך בצורה שבה יהיה לך ברור איך להתנהג הלאה – עשית את הדבר הנכון

התקרבנות והאשמה, גם כשהם הכי נכונים ומובנים, מרחיקים אותנו מצמיחה. כשאנו מתרכזים בשינוי שמתחיל בנו, ולא באחרים, שם קורים הדברים הגדולים

הוא יתום משני הוריו, מתמודד עם עודף משקל משמעותי ועם 12 פריצות דיסק, אך למרות זאת שופע אופטימיות ומלא באמונה. תכירו את בר שמלה, שלא נותן לניסיונות להכריע אותו, והשאיפה הגדולה שלו היא להשתלב במערכת ההוראה ולתת לילדים נכשלים סיכוי להצליח

בתוך תוכי הייתי בטוחה: ההתמודדות הזו תחזק אותם, תלמד אותם – ותיתן להם מתנה שלא היו מקבלים במקום אחר. הזדמנות לעמוד מול פחד ולצמוח ממנו. האם צדקתי?

איך זה שפתאום הוא הצליחה? במצב של אין-ברירה, מתגלים כוחות שלא חלמנו שיש לנו. יש לך את זה

האם צריך לעמוד על במה מול מאות אנשים כדי להיקרא אמיץ? לטפס על הר, או לקפוץ בנג'י?