התמודדות

אנחנו לא מבינים למה הוא פשוט לא מצליח להתארגן בזמן. אנחנו מופתעים כשהוא לא מראה שום רצון לצאת. על הפער בין הרצון לבין היכולת של המתבגר עם הפרעות קשב

חיים פשוטים נשמעים כמו פנטזיה בימינו. במיוחד כשאת מג'נגלת בין הבית, העבודה, הילדים והחיים עצמם. אבל האמת היא שפשטות לא דורשת שום מהלך קיצוני, אלא להפך. הנה 7 צעדים פשוטים ויעילים שיכולים להחזיר לחיים שלך איזון, רוגע ותחושת שליטה

אולי תהליך הריפוי הלאומי שלנו מהטראומה הלאומית של שעבוד מצרים, יכול לתת גם לנו קצת כלים ותקווה לטראומות הנוכחיות שלנו. אחרי הטראומה שעברנו במצרים, אנו נדרשים לדבר. לשחרר.

סבתא רוצה לבקר את נכדיה שבארץ ישראל ולרוות נחת – אבל היא מרגישה שהיא אינה רצויה אצלם. למה זה קורה? לפעמים צריך להתחבר לתחנה הנכונה

"אתה מודע לכך שקיץ עכשיו?". "כמובן" השבתי, תמה לפשר השאלה המוזרה. "אתה לא רואה את המצח המבריק שלי?...", חתמתי בקונדסות. "אז למה אתה מסתובב לך כל היום עם מטריה?". סיפורו של משה זיאת, פרק 11 - עזרה ראשונה

נהנית? קח עוד. ראית את זה? צפה במשהו דומה. קראת את הפוסט הזה? הנה פוסט דומה נוסף, ועוד אחד ועוד אחד. רק אל תלך!

לפעמים הקול הפנימי שלנו מעודד אותנו לעשות טוב, אבל לפעמים הוא דווקא זה שמושך אותנו לרע. הבעיה היא שהיצר הרע לא מגיע עם שלט אזהרה, אלא דווקא מתחפש לקול פנימי חכם, רציונלי ואפילו מוסרי. איך אפשר לזהות מתי הוא עובד עלינו?

מי קובע את המעשים שלנו, ואיך מתמודדים עם הקולות שמחלישים אותנו? מורן קורס עם מסר נפלא ומחזק

להדחיק ולדכא מחשבות זה דבר קשה מאד. יתרה מכך, הדבר עוזר באופן חלקי בלבד. אך גרוע מכל, לדיכוי המחשבות יש השלכות לא טובות, שגורמות, בטווח הארוך, להתגברות המחשבות הלא רצויות ותדירותן

לא לכל קושי רגשי יש הכרה הלכתית מפורשת, ותפקידנו בחינוך לא להנציח מצב נוכחי, אלא לעזור להתקדם

אני כבר לא כזה צעיר, וכבר הבנתי פחות או יותר איך העולם הזה עובד, והייתי מצפה מעצמי, שלא אצטרך לעשות את הדיאלוג הפנימי הזה בכל בוקר מחדש. ובכל זאת, בכל בוקר, שוב ושוב, לפני שאני מתחיל את היום שלי, יש לי ויכוח פנימי שכזה

כולנו מכירים את הרגעים האלה – כשאתה עושה משהו חשוב ומחכה לראות אם יגיבו על כך, אם מישהו ימחא לך כפיים או יגיד לך "כל הכבוד". אבל מה קורה כשאנו מחפשים את האישור הזה כל הזמן? האם זה בריא? ומה זה אומר על תחושת הביטחון שלנו?

הילה תמר אדרי פיתחה מיזם חדשני שמנגיש את הבשורה המרה ומעניק כלים להתמודדות עם אובדן וחוסר ודאות. אז איך באמת מסבירים לאנשים עם מוגבלות את מה שגם אנחנו בעצמנו מתקשים להכיל?

הרב שי עטרי בשיעור מחזק על הדרך להתמודד עם נפילות בחיים. צפו

בן ארבע גילה תושייה והצליח להציל את אמו שהתעלפה בביתם, לאחר שקרא לשליח של האוכל להיכנס לביתם כדי לבדוק את האמא

התמודדות עם אובדן היא מסע אישי של כאב, זיכרון ואמונה, המשלב קיום מנהגי אבלות ומעשים טובים לזכר הנפטר

כשילד בוחר דרך אחרת: איך לשמור על קשר קרוב, להראות אהבה אמיתית, ולהשפיע מבלי לשפוט?

למה אני לא מצליחה? למה אני צריכה חונכת? איזו מין אמא אני? למה יונתן לא רגוע? שאלות משאלות שונות מתהפכות בקרבי ולא נותנות לי מנוח

"אה, זה הילד שם שבודק שהכל בסדר... תגידי, הוא לקח כדור היום?", היא שאלה בהתעניינות כנה, והופתעה לגלות שאני כבר לא שם, עברתי שלוש שורות אחורה. מקווה שהיא לא חיפשה אותי

פעם ידעו האנשים שהעולם הזה הוא תחנת מעבר לא קלה בדרך אל היעד, וככזו - סבלו את תלאות הדרך בהבנה. היום - כשהאג'נדה היא לחפש את הנוח והקל, התסכול גובר