התמודדות

אני בוכה ובוכה, לא יכולה להפסיק. בוכה את המאמץ, את הרצון להיות אמא טובה, בוכה את הכאב ואת הקושי, בוכה את הביזיון הגדול שספגתי על לא עוול בכפי, בוכה את הספק הזה שיש בו בילדי, בוכה את עצמי, בוכה את הלבד הזה שאף אחד לעולם לא יבין

תסמונת? לא תסמונת? צריך לחפש את הבעיה במקום אחר? לא יודעת. אבל דבר אחד אני יודעת להגיד: טוב שזה לא בידיים שלנו

כשחוי לויכטר סבלה מכאבים בלתי פוסקים ביד, היא החלה לקחת משככי כאבים, ואז נשאבה להתמכרות קשה שהביאה אותה לסכנת חיים. כיום, כחמש שנים אחרי תהליך גמילה אמיץ וקשה, היא מדברת על הכל, וגם מזהירה: "תעצרו רגע לפני, שלא תגיעו למקום בו הייתי אני"

פג תוקף. בום. טראח. ככה הרגשתי. זה מה שיהיה מעכשיו? אני לא מוכנה לזה! מה עושים עכשיו? איך נעביר את היום הזה? יש לנו עוד שלוש שעות, מה עושים?

היא הייתה סבתא מסורה וגאה, עד לרגע שבו החיים שלה התהפכו כשבנה וכלתה נרצחו בטבח בשדרות. היום היא מגדלת בעצמה את שתי הנכדות שלה, ומספרת על נס ההצלה שלהן ושלה, וגם על ימים קשים של שיקום וגעגוע

"פיצקי, אתה עושה לנו הפתעה השבת, אוכל יפה את כל האוכל לבד, וביום ראשון נוכל לקחת אותך הביתה, כן? אנחנו אוהבים אותך ורוצים אותך איתנו בבית"

כשעומרי כהן, רבש"ץ היישוב נווה, מצא את עצמו בשמחת תורה כשהוא מאבטח יישוב שלם באמצעות שבעה נשקים ומגיש עזרה לעשרות פצועים, הוא האמין: "בסוף עוד יהיה אור". כעת הוא חושף את השיר המרגש שהוא מוציא בימים אלו

חיבקתי את הזערורון הזה והצמדתי לו נשיקה. הוא הסתכל עלי, בוחן אותי ואת הסבלנות שלי. שלחתי לו מבט של לחימה משותפת. "אנחנו נצליח למרות הכל", הבטחתי לו. רפלקס חיוכי עלה בפניו

"לא!", קראתי בזעזוע, "ממש לא! לא רואים כלום!". לא יכולתי לקבל את זה שהבן שלי המתוק, הכובש, היפה מכולם (והוא באמת כזה! תשאלו את מי שמכיר אותו!) – תווי פניו הם כשל איזו תסמונת עלובה ועלומת שם

כן, מותק, את אמא שלו, את אמא של יונתן. את צריכה לחשוב ולהרגיש מה את רוצה ומה לא לגבי כל המידע והטיפול בבנך. עצמך ובשרך

עכשיו שהכל היה כאן מולי, מתחת לאפי, אני מבינה היטב את הכיוון ואת הדברים ואני מחליטה, לא עוד! אנחנו נלך ונבדוק, נחפש ונחקור עד שנמצא מזור, מרפא ללבו ולגופו הקטן של הילד האהוב שלי

שני שין, אמא לילד בעל תסמונת מיוחדת, משתפת בטור חדש ונוגע את המסע אל האבחון וממנו. טור ראשון בסדרה

איך מתגברים על היעדרותו של הבעל שגוייס למילואים? הרב אייל אונגר עם עצה שווה זהב

הרב אורי כהן, שליח חב"ד באשקלון, מתעקש להישאר בעיר ולעסוק בפעילות השוטפת. "יש כאן קשישים ומשפחות עם ילדים שלא יכולים להתפנות, אנחנו כאן עבורם", הוא מסביר. ואיך מתמודדים עם ההפגזות והמטחים?

הדס ווילף, מאסטרית ב-NLP במכללת כרכור, מסבירה כיצד ניתן להתמודד עם המראות הקשים שמתפרסמים במדיה, בצל המלחמה בארץ

הכאב שנמצא באוויר מאז שמחת תורה ניתן למישוש. כל העבודות והעיסוקים שבעולם לא יצליחו להשכיח גרם מהסבל שעברו ועוד עוברים רבים בדקות אלו ממש

מאז ששרון ליפקין-בן זכרי זוכרת את עצמה, היא נושאת בתואר "גמדה", אך תמיד מדברת "הרבה יותר מהגובה שלה". כעת, כשהיא נשואה באושר ואמא לילד, היא מסבירה איך לא נשברה לאורך כל הדרך

כשהתגלה אצל חיה סופר הסרטן בפעם השנייה, אמרה לה הרופאה: "זה הזמן להגשים את החלום הגדול שלך", וחיה יצאה לטיול בארה"ב עם בעלה ובנותיה. חודש וחצי לאחר מכן הם טסו לשם שוב, לצורך טיפולים. "אני לא יודעת מה צפוי לי בעתיד, אבל יודעת שתמיד אמשיך לשמוח ולהאמין", היא אומרת בראיון מרגש

ציפייה זו מובילה בדרך כלל לאכזבה ותסכול, שהרי העולם החיצוני לא תמיד יכול להבין ולזהות מהם הצרכים שמתעוררים בנו. מהיכן נובע הקושי לספר על הצרכים שלנו?