הילד רגיש מדי לביקורת? כך נעזור לו

אחד הביטויים לאדם עם חוסן נפשי הוא היכולת להתמודד בצורה נכונה עם ביקורת. כאשר מישהו מבטא ביקורת כלפינו, עלינו לבחון באופן ענייני מה מתוך הדברים מביא איתו מסר נכון שיש להתייחס אליו ומה לא, ולהתייחס רק למה שצריך.  כדאי מאוד להעביר את המיומנות הזו לילדים, שלפעמים מוצפים בהרבה מאוד מסרים ורגשות שונים. איך עושים זאת?

כמה הבחנות חשובות שיעזרו לנו בחינוך הילדים ובכלל:

1.גם לנו וגם לזולת יש יצר טוב ויצר רע. כאשר מישהו אומר לנו משהו, הדבר הראשון שאנחנו צריכים לבדוק זה האם מדובר במשהו שנאמר לכתחילה בתור לעג, הקנטה, ניסיון להרגיז או להכאיב. לצערנו גם זה קורה לפעמים, ולזה לא צריך להתייחס. לא צריך "לקחת ללב", כי זה מהיצר הרע. ליצר הרע לא צריך לתת מקום.

אם הדבר חוזר על עצמו, צריך להגיד או לעשות משהו, באופן ענייני וממוקד, כדי לעצור פגיעה. כדאי לחשוב עם הילד ביחד מה כדאי להגיד או לעשות.

2.יש הערות שהן "טכניות" וממוקדות בנושא מסוים. די שכיח לראות אצל ילדים רגישות יתר להערות מהמורה או מההורה על נושאים לימודיים שונים. הילד עלול לפרש בטעות הערות אלו כסימן לזה שהוא לא מספיק טוב. במקרה כזה צריך להבהיר שמדובר בחלק מתהליך טבעי ונכון של למידה. אם לא יתקנו אותנו, איך נלמד לשפר? הדבר יכול לקרות גם במסגרת חוגי העשרה שונים. צריך להסביר לילד שלכל אחד יש כישרונות מיוחדים משלו, לכל אחד יש צדדים חזקים יותר וצדדים פחות חזקים. יש גם דברים שאנחנו לומדים איך להיות בהם יותר טובים ויותר מדויקים, וזה תהליך.

מיומנויות כמו קריאה, כתיבה, נגינה, שירה, וגם כישרונות ספורטיביים, הם דברים נרכשים. צריך להסביר לילד שאם מתקנים או מעירים לו על משהו שצריך לתקן בתהליך למידה, זה לא אומר שום דבר על המידות שלו ועל האופי שלו. "יגעת ומצאת – תאמין". מי שממשיך ומתאמץ, וחוזר ומתאמן, ומתעקש – ב"ה יצליח. אנחנו צריכים להעריך את עצמנו על ההתמדה ועל המאמץ , ולהאמין שבסוף נראה תוצאות. יש דברים שלומדים בתהליך שלוקח זמן ואסור לנו לצפות מעצמנו לעשות משהו מושלם מההתחלה.

3.את ההערות שנוגעות לתכונות אופי ולמידות צריך לקבל בשמחה. במיוחד כשזה מגיע מאדם שאוהב אותך ואכפת לו ממך. הסיבה היא שעכשיו יש לך הזדמנות לשפר משהו מסוים, ולהיות עוד יותר טוב. צריך להסביר לילד שיש לו יכולות גבוהות יותר ממה שנראה לו. לכן, אם מצפים ממנו ליותר, זאת בעצם מחמאה. כמו שמצפים מילד בכתה ו' יותר ממה שמצפים מילד בכתה א'. זה צריך להיות ברור שבתוך "הביקורת" על מה שצריך לשפר, יש בעצם הערכה כלפי הילד, כי בטוחים שהוא מסוגל ליותר, ומאמינים בו שהוא יצליח ב"ה להגיע למקום יותר טוב.

מכל הכתוב יש גם מסר למבוגרים – לשים לב שהם מעירים מהמקום הנכון. ממקום שהוא חינוכי, לטובת הילד. באופן ממוקד וענייני, לשם שמים. אפשר ללמוד מכך גם לתקשורת נכונה באופן כללי, לא רק עם ילדים.

וכמובן תמיד להוסיף מילה טובה.