חינוך

כלומר, לך תדבר עם הילד שלך על חרם ועל כמה שהוא חייב לגלות מעורבות וסולידריות חברתית, רגישות ואכפתיות, כאשר אתה מוצף במיילים שמתרגשים עליך שוב ושוב

"רציתי לאכול את השוקולד שהמנהלת הביאה – רק  שלא היה לזה הכשר... וגם היה לזה ריח של סבון..."

כל המשפחה יושבת סביב שולחן השבת, וזוהי הזדמנות נהדרת להעביר מסר חינוכי באמצעות סיפור קצר ומחזק. והפעם: מפסיד או מרוויח?

מעשים חסרי אחריות של שכנה אחת מובילים את גיבורת סיפורנו לכעס ומרחיקים אותה מהחסד היקר ללבה. כשהיא מחליטה להתגבר, היא מקבלת משמים ד"ש חוזר ומרגש

אילו היה מדובר בחולי הגוף, הייתם מבינים שאין ברירה? ילד חולה אסטמה חייב חדר מאוורר. גם פה, האוירה הבלתי נסבלת גורמת ללחץ ולמתח רב

כיצד נרגיש את נוכחות ה' בכל פעולה שגרתית – בעבודה, לימודים וחיים אישיים? נסו את הדרכים הבאות

הוא המציא שפה חדשה, שהמהות שלה היא התכנון הקל. בדומה לעברית, היא בנויה משרשים קטנים, כך שניתן, בעזרת סיומות שונות, להשתמש בכל מילה שימושים רבים, ואין צורך לזכור מילה מיוחדת לכל שימוש

הסתכלתי עליו מהצד, עם הכיפה השחורה מהקטיפה, החולצה הלבנה והחליפה. הוא נראה לי בחור ישיבה. העיניים הטובות שלו. השתמשתי בשני צמצמי העיניים שלי. לרגע הפכתי אותו במחשבות לילד במסלול חיים אחר

"אז כמה זמן יוצא לכם לדבר עם ההורים שלכם? לשבת איתם? לעדכן אותם במה שעבר עליכם? להתעדכן במה שעבר עליהם?". שתיקה ארוכה

"תסתכל על בנך כאילו הוא אורח. אילו היה אורח היית מעיר לו?", שאל הרב אוירבך את האב שהרבה להעיר לבנו. לאחר מכן הוציא דף ועט ורשם לו את 2 המילים הללו

כעת קל הרבה יותר לתאם ציפיות: איננו אמורים לשאוף להיות יודעי-כל, ואין לנו רשות לבקש ידיעה ברמה אלוקית, כי ידיעה מוחלטת פירושה שיגעון-גדלות

כל המשפחה יושבת סביב שולחן השבת, וזוהי הזדמנות נהדרת להעביר מסר חינוכי באמצעות סיפור קצר ומחזק. והפעם: מי המנצח האמיתי?

רגעים שבהם אתה נכנס לרגע לעולמו של השונה ממך, ומבין הרבה יותר, דווקא עליך

איילת אורן הדריכה אלפי קבוצות בסיורים בשכונות החרדיות של ירושלים, והגיעה למסקנה אחת: "כולם רוצים להתחבר". אז איך היא עושה את זה, ומכניסה מטיילים המנותקים מדת דווקא לבתים השמרניים ביותר?

עבורי זו היתה מהפכה. אני לא חשבתי על זה ככה. לא הבנתי מספיק כמה המצווה העצומה הזאת זמינה בכל רגע. אנחנו מוקפים בהזדמנויות לחסד

לא לכל קושי רגשי יש הכרה הלכתית מפורשת, ותפקידנו בחינוך לא להנציח מצב נוכחי, אלא לעזור להתקדם

אני כבר לא כזה צעיר, וכבר הבנתי פחות או יותר איך העולם הזה עובד, והייתי מצפה מעצמי, שלא אצטרך לעשות את הדיאלוג הפנימי הזה בכל בוקר מחדש. ובכל זאת, בכל בוקר, שוב ושוב, לפני שאני מתחיל את היום שלי, יש לי ויכוח פנימי שכזה

תיק גדול נשאר בבית אחד בסנהדריה לאחר פגישה לא מוצלחת. מכאן מתחיל מסע חיפושים ארוך, שמגיע עד מעבר לים

למרות שהחיים המודרניים עשויים להרגיש עמוסים מאוד, יש לא מעט דרכים לשלב תורה בחיינו. כל דרך, קטנה או גדולה, יכולה להיות משמעותית, אז איך אפשר ללמוד תורה גם כאשר לוח הזמנים צפוף?

המילים שלה ננעצו בי. לא כטענה, אלא כבקשה. בקשה להבין, לתקן, לעצור את הגלישה הזו. זה הזכיר לי שעון שמש: כאן למטה, זזנו מילימטר אחד. אבל שם למעלה, בגלגלי הזמן והדורות, התזוזה הזו הופכת לסטייה של קילומטרים